ביהמ"ש לענייני משפחה חשד בהלבנת הון, ונתן לרשות המסים מסמכים חסויים

האם רשות המסים זכאית לעיין במידע שנמסר בסכסוכי משפחה שנערכים בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה? בית המשפט לענייני משפחה השיב לאחרונה לשאלה זו בחיוב, כאשר התיר לרשות המסים לעיין בכל המסמכים והטענות שעלו במסגרת סכסוך משפטי ממושך שהתנהל בין שני אחים, במסגרתו עלו גם טענות להלבנת הון ושימוש בכסף שחור על-ידי האחים. נקבע כי הצורך לבחון האם בוצעו עבירות מס על-ידי האחים והאם יש לפתוח בחקירה, גובר על החיסיון של ההליך ועל זכותם לפרטיות. 

● מהפך: רשות המסים דרשה 1.5 מיליון שקל מאיש עסקים, ובסוף תשלם לו פיצוי
● בני הזוג השוויצרים, הפנטהאוז בתל אביב ודרישת המס של רשות המסים

השופטת נאוה גדיש מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ציינה בהחלטתה כי "ניהול הליכים בבית המשפט, לא כל שכן בבית המשפט לענייני משפחה המתנהל בדלתיים סגורות, לא יכול להוות 'מקלט' מפני חקירות שרשויות המס מחויבות לערוך".

ההחלטה ניתנה בהמשך לבקשה שהגישה רשות המסים לבית המשפט לענייני משפחה לעיין בתיק שהתנהל במשך כעשר שנים, בגין סכסוך כספי בין שני אחים. באוקטובר אשתקד ניתן פסק דין בסכסוך, במסגרתו הורתה השופטת גדיש כי העתק ממנו יועבר לעיון רשות המסים, על-מנת שתשקול אם יש מקום לפתוח בחקירה נגד מי מהאחים, לאור דברים שעלו לכל אורך ההליך והעלו חשש לביצוע עבירות הלבנת הון ומיסוי.

העברת כספים דרך חשבונות בשווייץ ובלדרים

בסיום פסק הדין כתבה השופטת כי "לכל אורך ההליך, דובר במפורש על העברת כספים דרך חשבונות של צדדים שלישיים בארה"ב או בשווייץ, על העברת מזומנים באמצעות 'בלדרים', על הצורך להלבין כספים ועוד. ביטויים כמו 'כסף שחור' ו'הלבנת כספים' נאמרו בפה מלא באולם בית המשפט. התנהלות זו של הצדדים מקוממת".

על רקע זה הורתה השופטת כי "העתק מפסק הדין יועבר לעיון רשות המסים, אשר תשקול באם יש מקום לפתוח בחקירה נגד מי מהאחים".

בהמשך להחלטה זו הגישה רשות המסים בקשה לקבל לרשותה את כל הפרוטוקולים, תצהירי הצדדים וכל מסמך אחר רלוונטי בתיק.

אחד האחים לא הגיב כלל לבקשה, אך האח השני הגיש תגובה לבקשה במסגרתה הודיע כי הוא מתנגד להעברת המסמכים לעיון רשות המסים. בין היתר הוא טען כי כלכל את צעדיו, פעל והתנהל מתוך ידיעה ואמונה כי הסכסוך המשפחתי הארוך יישאר בתוך כותלי בית המשפט, נוכח החיסיון הקבוע בדין. לטענתו, על הרקע הזה הוא התנהל בפתיחות הנדרשת ופרס את כל פרטי חייו וחיי משפחתו.

עוד הביע האח חשש כי העברת התיק לעיון צד ג' "יפגע באמון הציבור בבית המשפט לענייני משפחה", וטען כי הבקשה גורפת ואינה מידתית, כאשר התיק מכיל גם נתונים אישיים ורפואיים, הן של בעלי הדין והן של צדדים שלישיים (כמו אמם הקשישה), וכי העברת התיק לעיון רשות המסים תפגע בפרטיותם של כל המעורבים באופן שאינו מידתי.

האח אף הוסיף כי בעת חקירת הצדדים והעדים, הם לא הוזהרו כי המידע שימסרו עלול להפלילם, וכי יש להם זכות להימנע מהפללה עצמית.

עוד לטענתו, חלק ניכר מהאירועים שהצדדים התייחסו אליהם במסגרת ההליך התרחשו לפני עשרות שנים, כך שגם אם היו עבירות מס (אף שלטעמו "אין ולא הייתה כל עבירה"), הרי שממילא יש התיישנות שלא תאפשר את העמדתו לדין, לא כל שכן את הרשעתו.

עוד נטען בתגובה כי לא ניתן לסמוך על הדברים שאמר אחיו, וכי יש להימנע מהחרפת הסכסוך המשפחתי שהגיע לידי סיום בפסק הדין, לאחר כעשר שנים של סכסוכים.

השופטת גדיש דחתה את התנגדותו של האח וציינה בין היתר כי האח לא יכול לטעון להסתמכות על החיסיון בבית המשפט, שכן החיסיון אינו מהווה הגנה מפני בדיקה אם נעשו עבירות מס.

"ראשית, יש להניח ולקוות כי עת העיד המשיב (האחד המתנגד לבקשת רשות המסים, א' ל"ו) בבית המשפט, אמר את האמת והיה עושה כן, גם אם היה לו חשש שדבריו יועברו לצדדים שלישיים, לא כל שכן לרשויות המדינה", ציינה השופטת, והוסיפה כי מקובלת עליה עמדת מטה חקירות מס הכנסה ברשות המסים כי האמור בסעיף 144א לפקודת מס הכנסה חל גם על בעלי דין המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה בהליכים המתקיימים בדלתיים סגורות".

על-פי סעיף זה, "נישום המגיש לבית המשפט תובענה המתבססת על גובה הכנסתו ממקור כלשהו, ימציא העתק ממנה לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיקו, ואם אין לו תיק - ימציא את ההעתק למנהל". השופטת ציינה כי בהתאם להוראה זו, הייתה זו חובתם של בעלי הדין להגיש העתק מכתבי הטענות שהגישו לרשויות המס.

השופטת הוסיפה כי "לאור הדברים החמורים שעלו תוך כדי ההליך, עלה החשש בעיני בית המשפט כי יש מקום לפתוח בחקירה, ולשם ביצועה יש לאפשר למבקש לעיין בכל התיק ולשקול אילו מסמכים רלוונטיים לשם ביצוע החקירה. בנסיבות אלה מצאתי כי מתן זכות עיון בתיק היא בהחלט מידתית, כאשר לצידה עומד אינטרס הציבור כי תיבחן האפשרות שנעשו עבירות מס המצדיקות נקיטת הליכים משפטיים נגד מי מהאחים.

נקבע כי "אין חולק כי מתן זכות עיון בתיק תפגע בפרטיותם של הצדדים, כמו גם של צדדים שלישיים (כמו אימם הקשישה). עם זאת, מדובר בהחלט בפגיעה מידתית, בשים לב לכך שהפגיעה נועדה לבחון את הצורך לפתוח בחקירה, בשל חשש שעלה כי התבצעו עבירות מס, בהיקף משמעותי".

עוד לגישת בית המשפט, העובדה שהסכסוך בתיק היה כספי מפחיתה את החשש לפגיעה בפרטיות. "אומנם ההליך התנהל בבית המשפט לענייני משפחה, בשים לב לכך שהצדדים שהתדיינו לפניי הם אחים, ואולם מדובר בסכסוך כספי ביניהם, ולא בעניינים משפחתיים אישיים הכוללים נתונים בדבר קטינים, התנהלות בין בני זוג ונושאים שביסודם עומד הרעיון של שמירת הפרטיות", קבעה.

השופטת קיבלה את טענת האח המתנגד כי במקרה שתיפתח חקירה, ייתכן כי הסכסוך שבין האחים יוחרף, אך ציינה כי לא מדובר בשיקול שיש לקחת בחשבון עת עולה חשש שיש צורך בחקירה לבחינת השאלה אם נעברו עבירות מס. "באיזון שבין החשש מפני החרפת הסכסוך (שממילא קיים בעוצמה מרבית ומתנהל עשרות שנים) לבין בחינת השאלה אם נעברו עבירות מס, לא כל שכן בסדר גודל משמעותי, מצאתי כי יש לעדיף בירור זה", ציינה. "אין בסיכוי הקלוש שישוב וישכון שלום בין האחים למשפחת א', גם אם קיים סיכוי כזה, כדי למנוע בירור של רשויות המס בדבר הצורך לנהל חקירה בגין חשש לביצוען של עבירות מס".

לגישת השופטת, "אינטרס הציבור הוא שחקירה כאמור תתקיים, והדבר לא רק שלא יפגע באמון הציבור בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אולי אף יגביר את האמון, כשיימצא שבית המשפט אינו נשאר אדיש כאשר עולה חשש לביצוע עבירות מס, ודורש את בדיקתו".

השלכות פסק הדין: "אין כמעט הליך משפטי שאין בו סוגיית מס"

פסק הדין אומנם ניתן בערכאה נמוכה, אך עשוי להיות בעל השלכות רוחב בסכסוכי משפחה רבים, אשר במסגרתם עולות לא פעם טענות להעלמות מס על-ידי בני זוג או בני משפחה אחרים.

"אין כמעט הליך משפטי שאין בו סוגיית מס (מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין, ביטוח לאומי, מכס) - החל מדיני מקרקעין, דיני נזיקין, תביעות משפחה ואף תביעות דיבה של לשון הרע", אומר עו"ד ורו"ח משה כדר, המתמחה במיסוי ובמשפט מסחרי ואזרחי. "יש לא מעט מצבים שבהם בני הזוג המתגרשים מעלים טענות בדבר אי-דיווחי האמת של בן/בת הזוג כדי לקבל שמי מזונות מלאים ונכונים לפי 'הכנסת האמת' של בן/בת הזוג האחר וכן טענות להסכמים עלומים שלא דווחו לרשויות המס מסיבות שונות ומשונות, כגון 'הברחת נכסים מנושים' או מבני זוג או שיקולים אחרים מול גופים אחרים ורשויות אחרות במדינת ישראל".

לדברי עו"ד ורו"ח כדר, על הצדדים לסכסוכים שמתנהלים בדלתיים סגורות בבית המשפט לדעת כי אין להם מקלט או הגנה מפני חקירה פלילית. "גם המקום הלכאורה אינטימי, בו יכול לכאורה אדם לפרוס את כלל טענותיו, לטוב ובעיקר לרע, נגד הצד שכנגד, מתגלה כאכסניה שאינה יכולה להסתיר מידע מפני רשויות המס".

כדר מוסיף כי "סיטואציה שכזו מבטלת הלכה למעשה את אופציית הגילוי מרצון, האמור להקדים את הגלוי והידוע, שכן המידע כבר 'נתגלה' לרשות המסים באמצעות מסמכי בית הדין, מה שאף מחמיר את הסיטואציה ומעבירה גם לפסים פליליים ולא רק לפסים אזרחיים של חבות מס שאולי לא דווחה כדין".