תחייתה של סטנדרד אויל

אקסון ומוביל, אשר ביחד מייצגות יותר מ-%50 מסטנדרד אויל האגדית של רוקפלר, בטרם פיצולה ב-1911, הכריזו בשבוע שעבר על כוונתן למזג את פעילותן. העיסקה, תהיה המיזוג התעשייתי הגדול בכל הזמנים, והוא ייצור חברה בעלת שווי שוק של רבע טריליון דולר. פירושה של עיסקה כזו היא ניצחון, אם גם מאוחר למדי, עבור רוקפלר, אשר "תמיד הרגיש שההיסטוריה תזכה אותו בסופו של דבר מאשמה" טוען היום הביוגראף של רוקפלר, רון צ'רנאו.

המונופוליסט הוותיק עשוי לזהות בקלות רבה את הנוף התעשייתי השולט היום בשטח, שכן מחירי הנפט צונחים היום ממש כפי שצנחו בימיו של רוקפלר, מגמה שמגבירה היום, כפי שהגבירה גם אז, את הצורך להתמזג. עם זאת היה רוקפלר מבחין בהבדל משמעותי אחד: לו היתה פועלת במציאות של היום, היתה סטנדרד אויל מתקשה להפוך לתמנון רב זרועות ומפיל אימה.

בגלל המשבר האסיאני, נפלו בחודשים האחרונים מחירי הנפט לרמה של פחות מ-12 דולר לחבית, שפל של 12 שנים. זוהי ירידה של %40 ממחירי השנה שעברה ונפילה משמעותית גם מנקודת האיזון הקדוש של 14 דולר לחבית, שמתחתיו יכולות חברות הנפט לרשום רק הפסדים. מנגד, הפכה התחרותיות אינטנסיבית וגלובלית, וכתוצאה מכך, מעריכים בדויטשה בנק סקיוריטיז, עומדות 14 חברות הנפט הגדולות בתעשייה, ביניהן גם אקסון ומוביל, לרשום השנה גירעון כולל בהיקף של 22 מיליארד דולר.

העתיד צופן לחברות הנפט רק בשורות גרועות, שהן, כמובן, בשורות מצוינות לצרכנים: ייצור המוני של מכוניות חסכוניות, האטה בביקושים שתתמשך, ככל הנראה, כמה שנים ומאגרים עתידיים כה גדולים של נפט, עד כי הקונסורציום לפיתוח מאגרי הנפט בים הכספי הודיע לפני שבועיים על כוונתו לדחות את פיתוח האתר עד לקיץ 99'.

וכל הנתונים מהלכי האימים הללו מסבירים מדוע שני מנכ"לים עצמאיים ובעלי שם, כמו לי ריימונד מאקסון ולוצ'יו נוטו ממוביל חשבו על אפשרות של מיזוג. "המיזוג בין שתי החברות הוא סימן מבשר רע לתעשיית הנפט כולה", אומר מייקל יאנג מדויטשה בנק סקיוריטיז, "אם שתי חברות גדולות כמו מוביל ואקסון מצאו כי המיזוג חיוני עבורן, מה זה אומר לגבי שאר החברות בתעשייה". יאנג מעריך כי המיזוג יוביל "לזעזוע כולל בתעשייה", והוא יביא, ככל הנראה, לגל נוסף של מיזוגים בין חברות נפט עצמאיות וחזקות, כמו שברון וארקו.

בעיות עודף הייצור במיגזר הנפט הן כה חריפות עד כי אפילו המימשל האמריקני הידוע בדרך פעולתו הנחושה כנגד מונופולים עשוי הפעם לאשר את המיזוג, מבלי להציב מכשולים מיוחדים. על פי הערכות שונות, עשויה נציבות הסחר הפדרלית (FTC) לאשר את המיזוג הקודם, בין בריטיש פטרוליום ואמוקו, ולדרוש כתנאי לאישורו מכירת כמה נכסים, כמו בתי זיקוק ותחנות דלק, באיזורים שבהם שולטות השתיים בשוק.

קיימות סיבות נוספות לבהלת המיזוגים בתעשיית הנפט: אופ"ק, אירגון המדינות מפיקות הנפט, מתקשה להסכים על קיצוץ בתפוקה, צעד שאם היה נוקט בו עשוי היה לסייע בעליית מחירי הנפט. בנוסף, בזכות טכנולוגיות חדשות שנכנסו לשימוש בתחילת שנות ה-90, מצליחות היום חברות נפט קטנות לאתר ולהפיק נפט בעלות דומה לזו של החברות הגדולות.

דגלאס טרסון ממורגן סטנלי דין וויטר מעריך כי המצב הזה מניע את חברות הענק לנסות ולאתר את שדות הנפט העתידיים הטובים ביותר. בנוסף, על ידי מיזוגן יוכלו אקסון ומוביל לקצץ עלויות בשיעור שנע בין 3 ל-4 מיליארד דולר בשנה, באמצעות קיצוץ של %20 מכוח העבודה המשותף של 120 אלף עובדים, קיצוץ שמן הסתם לא יפסח גם על תפקידו של היו"ר נוטו, שגודלה של מוביל, החברה שהוא עומד בראשה, הוא כשליש מגודלה של אקסון. בכסא המנהלים יש מקום לבוס אחד בלבד, ואת זה הבין ג'ון די. רוקפלר היטב