לבני: הוצאת זיכיון הקידוח בגולן מחנ"ל נועדה למנוע חשיפת המדינה לתביעות

ביישובי רמת הגולן אין מתכוונים להיאבק כנגד החלטת משרד ראש הממשלה ורשות החברות הממשלתיות, לשלול את זיכיון קידוחי הנפט ברמת הגולן מידי חנ"ל (חברת הנפט הלאומית). כך עולה מדברים שאמר היום (ד') איש רמת הגולן, ח"כ יהודה הראל (הדרך השלישית) בראיון לתוכניתה של דליה יאירי בקול ישראל.

לעומתו, ראש המועצה האזורית רמת הגולן, יהודה וולמן, אמר היום: "אם ההחלטה לגבי הקידוחים נכונה הרי שהיא מנוגדת בתכלית להצהרות הממשלה ולהתחייבויות ראש הממשלה עצמו לגבי עתיד רמת הגולן ופיתוחו. אם התקבלה החלטה כזו, אני מקווה שראש הממשלה והשר הממונה, אריאל שרון, יורו לאלתר על ביטולה ולו רק בגלל הסימליות או המשמעות שעלולה להתפרש מההחלטה".

"גלובס" חשף לראשונה לפני שבועיים, כי בכוונת משרד ראש הממשלה ורשות החברות לשלול את רישיון הקידוחים ברמת הגולן מחנ"ל לפני הפרטתה. זאת, בשל הרגישות המדינית-פוליטית שעשויה להיווצר, כתוצאה ממסירת רשיון הקידוח למשקיע פרטי.

בראיון לקול ישראל אמר ח"כ הראל: "העניין בכלל לא רלוונטי. אין נפט ואין אפילו סימני נפט בגולן. אנחנו, ברמת הגולן, מתבססים על הכנסות ממים מינרלים, מיין ומגבינות, ומחירי כל המוצרים האלה יקרים בהרבה מבנזין".

הראל אמר, כי ידוע לו שבעבר נעשו בדיקות סייסמיות באזור, והתוצאות היו שליליות. "אף אחד לא רצה עד עכשיו לבצע את הקידוח, משום שהוא עולה 3 מיליון דולר. זו ביצה שטרם נולדה", אמר.

הראל אמר עם זאת, כי הוא סבור, שחברות בינלאומיות יימנעו מרכישת חנ"ל, לאחר שהמדינה מוציאה מידיה זיכיון, "משום שמדובר בשטחים שמדינת ישראל לא מכירה בהם". גורמים במשק האנרגיה אמרו בתגובה לדבריו של הראל, כי אי אפשר לטעון שאין נפט ברמת הגולן, בהתחשב בכך שעד היום לא בוצעו שם קידוחים, אלא רק בדיקות ראשוניות, "המובילות למסקנה שיש סיכוי כלשהו לגילוי נפט ברמת הגולן".

חנ"ל קיבלה לפני כשנה וחצי רישיון "קשת" לביצוע הקידוחים ברמת הגולן ממשרד התשתיות, אולם לא מימשה את הרישיון בשל הרגישות הפוליטית של הנושא. שאלת מימוש הרישיון נמצאת מזה תקופה ארוכה על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה.

נודע, כי מנהלת רשות החברות, ציפי לבני, הודיעה על החלטה לשלול את הזיכיון לקידוחים ברמת הגולן לשלוש הקבוצות המתמודדות על רכישת חנ"ל. בשתיים מתוך שלוש הקבוצות מעורבים גורמים בינלאומיים.

לבני מסרה היום ל"גלובס", כי "החזרת הרשיון מחנ"ל למדינה אינה קובעת את עתיד הקידוחים באיזור ועניין זה ייקבע בהתאם לחוק הנפט, כאשר יהיה הרישיון בידי המדינה". לדבריה, "במסגרת פעולות ההכנה להפרטה, אנו בודקים כל נושא שיש לו בעייתיות משפטית, כלכלית או אחרת. הואיל וחנ"ל דרשה פיצויים כספיים מהמדינה, היתה מטרה למנוע חשיפה של המדינה, לאחר ההפרטה, לתביעות מבעל מניות פרטי, בעניין שניתן למנוע אותו.

לפי הערכות חנ"ל תימכר עד סוף חודש זה, לפי שווי של כ-30-25 מיליון דולר. הקבוצות מבצעות בימים אלה תהליך של דיו דיליג'נס.

מחוק הנפט עולה, כי כל יזם פרטי יכול לפנות לממונה על חיפושי הנפט ולבקש היתר לבצע קידוחים ברמת הגולן, ועל כן עשוי להיווצר מצב שבו הממונה על חיפושי הנפט לא יוכל לסרב לבקשה למסירת הזיכיון ליזם. על פי חוק הנפט, ניתן למנוע קידוחים באזור כזה רק אם המדינה תכריז על האזור כשטח סגור.

מנכ"ל קבוצת נפטא-יואל, יוסי לוי, אמר ל"גלובס", כי הקבוצה תמשיך להתמודד במיכרז, למרות ההחלטה להוציא את זיכיון הקידוח בגולן מהחברה. את תגובת שתי הקבוצות האחרות - קבוצה בראשות רציו וקבוצה בראשות יצחק אלוש, לא ניתן היה להשיג. «מאת דוד חיון «לבני: הוצאת זיכיון הקידוח בגולן מחנ"ל נועדה למנוע חשיפת המדינה לתביעות «יהודה וולמן: ההחלטה מנוגדת להתחייבויות רה"מ לגבי עתיד רמת הגולן ופיתוחו