אם בארזים נפלה שלהבת, בואו נתקשר לרובין

עורך הדין פנחס רובין חותם תמיד את שמו בצירוף תאריך. כבר שנים שהוא נוהג כך. למה? לא בגלל סיבה מוגדרת. עניין של זהירות.

זהירות היא אחת התכונות המאפיינות אותו יותר מכל. את רובין, אחד מעורכי הדין המובילים בארץ וחברם של שועי המערכת המשפטית, לא יתפסו בקלקלה.

מאפיין בולט נוסף של רובין, הוא מספר החברים הגדול שלו בקרב בכירי הקהילה המשפטית. בין חבריו אפשר למנות את נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ורעייתו אלישבע ברק, שופטת בית הדין הארצי לעבודה; נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר; שופט בית המשפט העליון תיאודור אור, ורעייתו מיכאלה אור, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים; פרקליטת המדינה, עדנה ארבל; שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל רובינשטיין; שר המשפטים לשעבר, דוד ליבאי; עו"ד דן כהן, חתנו של אהרן ברק; שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, ובעלה, עורך הדין יוסי גילאור, אחד השותפים הבכירים במשרד עוה"ד סלומון-ליפשיץ, והרשימה עוד ארוכה.

לא מזמן קיימו בני הזוג רובין מסיבה גדולה בביתם לרגל יום ההולדת ה-50, אותו חגגו במשותף. רבים מן החברים שהוזכרו לעיל באו להשתתף בשמחה. חלק מה"חבורה" הזו, ובפרט הזוג אור, שמגר ורובינשטיין, נוהגים גם לערוך טיולים משותפים בחו"ל. באחרונה, למשל, הם פקדו את הודו. בעבר הם היו יחד בארה"ב, ירדן, סין, כרתים ותורכיה. נופש אהוד עליהם במיוחד הוא זה שנערך במועדון התיירות "רובינזון", עד כדי כך שהיו שהדביקו לחבורה את הכינוי "חבורת רובינזון".

בתקופה האחרונה נדמה, ששתי התכונות של רובין - זהירות וחברות - קצת מתנגשות. ההתנגשות הזו מתרחשת סביב הצטרפותו לצוות הסניגורים המייצג את מנכ"ל טבע, אלי הורביץ, בערעור המתנהל בעניינו בפני בית המשפט העליון. הערעור נסוב על פסק הדין, לפיו הורשעו הורביץ ושני שותפיו בהעלמת מס. בראש ההרכב השומע את הערעור עומד השופט תיאודור אור.

לא מעט גבות הורמו משנודע דבר הצטרפותו של רובין לצוות ההגנה, שכולל גם בלעדיו שלושה עורכי דין מן המובילים בתחומם - רם כספי, צבי אגמון ומנחם טולצ'ינסקי. בעיתונות נמתחה ביקורת על ההחלטה, והיו גם מי שטענו, כאילו הורביץ שכר את שירותיו של רובין, דווקא בשל חברותו של זה עם השופט אור.

רובין ואור, יש לציין, היו גם חברים ב"וועדת אור" אשר המליצה על רפורמה בבתי המשפט. חבר נוסף באותה ועדה היה עורך הדין אמנון גולדנברג, אשר העיד במשפט שהתנהל כנגד הורביץ.

העיתונאי יואב יצחק שיגר מכתב לנשיא בית המשפט העליון, לשופט אור ולשר המשפטים יוסי ביילין, בדרישה להפסיק את השתתפותו של אור בהרכב הדן בערעור. הנשיא ברק ביקש את תגובת הצדדים לעניין, הפרקליטות לא ראתה לנכון להצטרף לבקשה, ועד למועד כתיבת שורות אלה טרם נפלה הכרעה בנושא.

רובין עצמו סירב להתראיין לכתבה זו. חבריו יודעים לספר, כי בימים האחרונים הוא התבטא באוזניהם כי הביקורת פגעה בו מאוד. יותר מכל, הוא נפגע מהניסיון לבטל את הערך המוסף שלו כפרקליט בתיק מיסים מורכב. מישהו חושב, נשמע רובין אומר, שיש אחר מלבדו שמסוגל להרים תיק כזה? שיש מישהו שמתאים יותר למשימה הזו? מה עוד שהוא מכיר את התיק היטב, כמי שהיה עורך הדין שייצג את חברת פרומדיקו, מורשעת אחרת באותה פרשה, בערעור מס ההכנסה האזרחי שלה.

חבריו של רובין מוסיפים, כי הדרישה לפסול את השופט אור היא בלתי הגיונית. "המדינה קטנה", הם אומרים, "כולם מכירים את כולם, ובמקרה של רובין - חבר של לא מעט שופטים - משמעות הפסילה היא, שהוא לא יוכל להיכנס כמעט לשום אולם בבית המשפט".

גם עורך הדין איל רוזובסקי, יו"ר ועדת בתי משפט בלשכת עורכי הדין, משתמש באותו טיעון כמעט כדי לנמק את התנגדותו לפסילתו של אור. "אני לא חושב שיחסי ידידות בין שופטים לעורכי דין צריכים להביא לכך ששופטים יפסלו עצמם", הוא אומר. "זו מדינה קטנה, ויחסי ידידות בין שופטים לעורכי דין קיימים בהרבה מקרים, לרבות אצל לא מעט פרקליטים בפרקליטות המדינה. השופטים מספיק מקצועיים כדי להתעלות מעל לזה, וזה אבסורד לדרוש מהם לפסול את עצמם בגלל זה. אם זה יקרה, בשלב מסוים יהיו עורכי דין שלא יוכלו להיכנס כמעט לאולמות".

השופט אור נמנע מלפסול את עצמו מן ההרכב, ובידיו ההחלטה אם לעשות כן - בעיקר כדי למנוע מראית של חשש למשוא פנים, שכן אף לא אחד מהצדדים בתיק לא ביקש זאת באופן רשמי. הנשיא ברק, בינתיים, לא פסק אחרת. ורובין, כך נראה, ממשיך לנסות לשלב בין הזהירות האופיינית לו לבין יחסי החברות שהוא מקיים.

לא עובד לפי שעות

פנחס ("פיני", בפי הרוב) רובין היה אחד הסטודנטים המצטיינים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. במהלך הלימודים, בהיותו בשירות צבאי, הכיר את מי שלימים הפכה אשתו, עו"ד ציפי רובין, כיום מנהלת כוח אדם בעיריית הרצליה.

לאחר הלימודים התמחה רובין אצל פרופ' זאב צלטנר המנוח. בהמשך, עבד בחברה להשקעות של בנק הפועלים, ולאחר מכן במשרדו של עורך הדין ירוחם גורניצקי ז"ל, מייסד משרד גורניצקי. עד מהרה הפך רובין שותף במשרד, והמשיך בהתמדה, עד שהפך לראש המשרד, המונה כיום 36 עורכי דין, מהם 12 שותפים.

בברנז'ה המשפטית יש לרובין מוניטין מעולים. אף שלא מדובר בקהילה שפרגון הוא תכונה בולטת שלה, הסופרלטיבים להם הוא זוכה מחבריו למקצוע מרשימים. לא אחת הוא מוגדר כאחד מעורכי הדין הטובים בארץ, אם לא הטוב שבהם. משפטן מעולה, פנומן, מתוחכם, ענייני, הוגן, ו"הליטיגטור מספר אחת בנושא מיסים", הם חלק מהמחמאות להן הוא זוכה. בצד זה, יש מי שיודע לומר עליו שכבר בראשית דרכו המקצועית הוא נהג כמו "גנרל": מלא בעצמו ומטרטר את המזכירות ללא הפסקה.

רובין הוא מרצה מבוקש באוניברסיטאות, בימי עיון, בכנסים ובהשתלמויות שופטים. הוא ניחן בשפה קולחת, חוש הומור והרבה ציניות, שלא אחת גרמה לאנשים להיפגע ממנו. כך היה, למשל, כאשר במהלך הרצאותיו הרבות בנושא חוק החברות החדש, הוא הטיח בו ביקורת נוקבת. אחדים מאלה שהיו אחראים לניסוח החוק מצאו לנכון להיפגע באופן אישי.

לפני כשנה התמזג משרד י. גורניצקי עם משרדו של עורך הדין יהושע רוזנצווייג, המומחה למיסוי בינלאומי. רוזנצווייג ושותפתו, עורכת הדין רוויטל אבירם, הצטרפו למשרדו של רובין, יחד עם עוד מספר עורכי דין שכירים, ויצרו את מה שנחשב כ"מיזוג קטלני" בתחום המיסוי. שם הפירמה, י. גורניצקי, לא השתנה.

משרד גורניצקי הוא בין המשרדים המסחריים האחרונים אשר לא גובים שכר טרחה לפי שעות, אלא גובים תשלום מוסכם מראש לכל נושא המובא לטיפולם. רוב המשרדים המסחריים הנהיגו את שיטת הגבייה לפי שעות, הנהוגה בארה"ב, כבר לפני שנים. רובין עדיין מסתייג ממנה. לדעתו, היא דרך מובנית ל"ניפוחים", והיא מדרבנת לעבודה מיותרת, לעצלות מחשבתית ולחוסר יעילות.

גם כך, אין מה לרחם על שותפיו בסוף השנה. בתיק אייזנברג, למשל, שם שימש פרק זמן מסוים יחד עם עורך הדין פרופ' יוסי גרוס כמנהל העיזבון מטעם בית המשפט, קיבלו השניים יחד שכר טרחה בגובה 1.5 מיליון דולר.

יורשי אייזנברג, כך טוענים נציגיהם, העדיפו לשלם לשניים כמה שצריך, רק כדי שיפסיקו לנגוס מקופת העיזבון. אם רובין וגרוס היו נוהגים אחרת, אומרים היום גורמים הקשורים בתיק, הם היו יכולים להמשיך עד תום הטיפול בחלוקת העיזבון ולזכות בשכר טרחה עצום בהיקפו - עד כ-25 מיליון דולר - כאחוזים מהשווי.

לרובין היתה בזמנו גרסה אחרת לסיבה בגללה רצו היורשים להרחיק אותו ואת גרוס מתפקידם כמנהלי העזבון. היו מי שלא היה להם נוח מפעולות שונות של מנהלי העיזבון, שהיתה להם דעה משלהם ושעמדו בפני הלחצים הבלתי רגילים שהופעלו עליהם, אמר אז.

לא מנדב פרטים

רובין מעורב כמעט באופן קבוע בעניינים משפטיים שבכותרות. בימים אלה, למשל, הוא משמש כבא-כוחו של המיליונר אדוארד סרוסי, אשר הכספים שהעביר לנשיא עזר ויצמן עומדים כעת במרכזה של חקירה פלילית.

הייצוג של סרוסי מעמיד במידה רבה את רובין בעמדה של עימות מול עורך הדין יעקב וינרוט, המייצג את הנשיא בפרשה הנוכחית. בניגוד לוינרוט, רובין ממעט להופיע בתקשורת בשם לקוחותיו, וגם כשהוא עושה זאת, הופעותיו הן על פי רוב סולידיות ואמירותיו נוטות יותר לכיוון לשון המעטה.

אבל בדיוק כמו אצל וינרוט, גם לקוחותיו של רובין הם כמעט תמיד צחים כשלג וחפים מכל רבב. סגנונו המאופק והסולידי גורם לשומע לא אחת כמעט להזדהות עם הלקוח של רובין, שלא לומר לרחם עליו.

כאשר ייצג את זאב סוקולובסקי, אחד מנאשמי פרשת בזל, תיאר רובין בשלב הטיעונים לעונש את סבלם של אנשי ציבור העומדים לדין: "זה שהם מצטלמים בתקשורת עם חיוך על הפנים, זאת פאסאדה", אמר. "זה לא אמיתי. הם לא מוזמנים למקומות שכרגיל היו מוזמנים אליהם. וכשהם מוזמנים למקומות כאלה, זה מתוך רחמים, וכשזה לא מתוך רחמים, נדמה להם שזה מתוך רחמים. הם כובשים את פניהם בקרקע, תרתי משמע. הם עוברים תופת".

על הלקוח יורם גיל - סוחר האלקטרוניקה שיצא מהארץ ב-1984 באופן "חד פעמי" וחזר אליה רק כעבור 14 שנה - אמר רובין כי הוא "לא עבריין ולא נמלט". את נסיבות שובו של גיל לארץ תיאר כך: "הוא מגיע לכאן, לגוב האריות, לשאוג את שאגת החפות". נגד גיל תלוי ועומד עדיין כתב אישום בגין עבירות מרמה.

על הלקוח עורך הדין מיכאל צלטנר, מנכ"ל קרנית לשעבר, אמר רובין בתחילה כי "אני מעריך שבתום החקירה יתברר כי הוא לא העלים מס, ולכל היותר מדובר בסכום שולי, שאפשר להסדירו עם השלטונות בהליך אזרחי... כשמתחילים בחקירה כזו, יש לחוקרים כל מיני דמיונות..., אחר כך מגלים שהיקף החשדות קטן בהרבה, או שלא נעשו כלל עבירות". משפטו של צלטנר הסתיים בסופו של דבר בעסקת טיעון, במסגרתה הוטל עליו עונש של שנת מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל, נוסף על ההסדר האזרחי, לפיו שילם כ-1.5 מיליון שקל לרשויות המס.

בכנס בנושא חיסיון יחסי רו"ח-לקוח, בו הופיע רובין, הוא הציע לרואי החשבון הנחקרים בקשר לחשדות לעבירות המיוחסות ללקוחותיהם, שלא לדבר יותר מדי בחקירה, לא לתת פרשנויות למסמכים, לא להסביר את מהותם, אלא לענות בקצרה. מי שיחרוג מהכללים הללו, טען רובין, עלול למצוא עצמו במצבים לא נוחים.

דומה שאת הכלל הזה הוא מיישם גם בעצמו. בתחילת פרשת ויצמן טען רובין כי יחסיהם של סרוסי והנשיא היו יחסים של חברות קרובה, וכי הכספים שקיבל ויצמן הם כספי מתנות. ויצמן היה "חבר נערץ, הירואי" בעיני סרוסי, אמר רובין לא אחת על הקשר שבין לקוחו לבין הנשיא. עניין הקשר העסקי בין השניים לא עלה על דל שפתיו, עד שהמשטרה איתרה מסמכים המעידים על כך. אז ניאות רובין לומר, כי הוא אינו מוציא מכלל אפשרות שהיו בין השניים גם קשרים עסקיים.

מבחינתו של רובין, דבריו המאוחרים אינם עומדים בסתירה למוקדמים. עד שנמצאו המסמכים, הוא הרי לא נשאל דבר על קשר עסקי. וכמי שמיישם את העצות שהוא משיא לאחרים, הוא לא ינדב אינפורמציה על לקוחו, שלגביה לא נשאל.

ניגוד עניינים או ייצוג יעיל?

משרד עורכי הדין גורניצקי הוא אחד ממשרדי עורכי הדין המסחריים המובילים בארץ. המשרד מייצג גורמים עסקיים מהגדולים במשק: קבוצת אריסון, בנק הפועלים, הפניקס, הדר, דולב, גמול, ידיעות אחרונות, אהוד ומודי בן שך, חברות הדלק (בנושא צו הבלו על הדלק), יורוקום, אמות, כביש חוצה ישראל. שורת הלקוחות הזו ממקמת את משרד גורניצקי כמשרד מאוד "ממסדי", וממנה הוא מוציא חלק ניכר מפרנסתו.

רובין, נשכר פעמים רבות תמורת שכר טרחה לא נמוך, כדי לסגור קצוות בעסקות ו"להוציא מהבוץ" מקרים בעייתיים. בזמנו ייצג את המדינה בפרשת מפולת הבנקים, ובאופן ספציפי את שר האוצר לשעבר, יורם ארידור. רובין היה האיש ש"תפר" את הקצוות בעסקת פדרמן-שטראוס, וכשהחלו מאבקים בין יצחק תשובה לבין דסק"ש, על רקע השתלטות תשובה על דלק באמצעות רכישת מניותיה מבנק הפועלים, הוזעק רובין כדי להביא להבנה בין הצדדים. הוא זה שפישר בין שלושת הגורמים ומנע נקיטת הליכים משפטיים מצד מי מהם.

רובין ייצג את השגריר לשעבר בארה"ב, פרופ' איתמר רבינוביץ', בפרשת המס ובעתירה לבג"ץ באותו עניין; הוא ייצג את לה-נסיונל בהסכם הפשרה בתביעה הייצוגית כנגדה, במסגרתו שילמה החברה כ-70 מיליון שקל; הוא היה הנאמן של תשלובת הארגז, ונאמן החשבון של קובי רמות - אחד משני עדי המדינה בפרשת צברי; הוא שייצג את רו"ח יוסי שחק בעניינו, שהסתיים בכופר, והוא שמייצג את מיקי מילר, לשעבר מנכ"ל הסנה, במשפטו בענייני מיסוי. כאשר האחים עופר ומשפחת נמרודי ביקשו להקים חברת נכסים משותפת עם ההסתדרות, הם שכרו את שירותיו של רובין כדי שייעץ להם בשאלות המיסוי העולות מן העסקה (שבסופו של דבר לא יצאה לפועל).

הרשימה המכובדת הזו ממקמת את רובין כאחד מעורכי הדין המבוקשים בארץ, במיוחד בתחום דיני המס, והוא נאלץ לדחות בקשות רבות לטיפול בתיקים. ריבוי הלקוחות הוא גם בין הסיבות לטענות שהושמעו לא אחת כלפי רובין, בקשר לניגוד עניינים לכאורה.

רובין, למשל, מייצג את קרנות הפנסיה המבקשות למכור את אחזקותיהן באמות. הוא גם מייצג את אמות עצמה, וכן את בנק הפועלים, שמחזיק גם הוא מניות באמות. רובין היה קשור גם עם אחדים מהגופים שהתעניינו ברכישת חבילת המניות באמות, בהם הפניקס ומיקי דורפמן, בן זוגה של שרי אריסון.

הייצוג המורכב הזה העלה את חמתו של עורך הדין יחיאל כץ, המנהל המורשה של קרן הפנסיה של פועלי הבניין. כץ פנה למנהלי קרנות הפנסיה, וציין קיומם של פגמים בהליכי המכירה של אחזקותיהן של קרנות הפנסיה באמות. הוא קרא למנהלי הקרנות לעצור את הליכי המכירה, והזהירם כי יצטרכו לתת את הדין, אם יתברר כי חלק מהאחזקות נמכרו במחיר נמוך. במענה לפנייתו של כץ השיב רובין בזמנו, כי מדובר בהשמצות משוללות כל יסוד. העניין הסתיים בסופו של דבר בלא כלום.

רובין נוהג לטעון, בהתייחס למקרים בהם הוא מייצג מספר גופים שלהם לכאורה אינטרסים נוגדים, כי כל עוד הצדדים מעוניינים בכך, אין כל בעיה של ניגוד עניינים. כשהדברים נעשים בפרהסיה, הוא אומר, והצדדים מודעים לסיטואציה ובכל זאת מעוניינים בייצוג שלו, הרי שאין כל בעיה. לפעמים, הוא טוען, ההיכרות עם שני הצדדים דווקא מסייעת לזירוז ההליכים.

מנגד, ידוע על מקרה, שבו פנה רובין ללקוח וביקש את רשותו לייצג לקוח אחר, הנמצא בניגוד עניינים. מדובר היה בייצוג בעסקה גדולה, שלא היתה קשורה כלל לעניין שבין שני הלקוחות. אף על פי כן, אותו לקוח הביע חוסר נוחות מכך. רובין ויתר מיד. מי שחותם את שמו בצירוף תאריך, חזקה עליו שייזהר בכגון אלה.« הדס מגן « אם בארזים נפלה שלהבת, בואו נתקשר לרובין « עסקי כיבוי השריפות של עורך הדין פנחס רובין עלו בעת האחרונה לכותרות. לקוח אחד שלו, אדוארד סרוסי, מוסר עדות לחוקרים ישראליים בשוויץ, בעוד לקוח אחר, אלי הורביץ, מנסה לטהר את שמו בערעור בפני בית המשפט העליון. דיוקן של עורך דין עסוק, שיחסיו הקרובים עם הצמרת השיפוטית גורמים לו בזמן האחרון גם כמה מבוכות