האם מותר להקליט דיוני בית משפט?

המתדיין ביקש את פסילתו של בוקובסקי, בטענה כי הוא נוטה לטובת גרושתו. בין היתר טען, כי באחד הדיונים, כשנדון נושא יציאתו מהארץ, אמר כי בתו היא מרכז חייו, ולא יעלה על הדעת שיעזוב אותה, והוסיף כי "כמו כל הורה אני קשור לילדים שלי. כשם שכבוד השופט לא יעזוב את ילדיו, כך גם אני". לטענתו, על כך השיב השופט: "אל תיגע בילדים שלי.אני לא חבר שלך".

בוקובסקי סירב לפסול את עצמו. הוא ציין, כי המתדיין התנהג לאורך הדיונים בצורה תמוהה, מוזרה, קשוחה ונוקשה, ולא אחת פגע בבית המשפט. לדבריו, הדברים הגיעו לשיא, כאשר הגיע לדיון, מצוייד בשני מכשירי הקלטה מוסתרים, והשיב בשלילה לשאלתו, אם יש לו מכשיר הקלטה על גופו. רק משנשאל, אם יש לו מכשיר הקלטה במקום אחר, הוציא מכשיר הקלטה מהתיק. כמו כן, הוא סירב להמציא את תמלולי הקלטות, ולא הצביע על כל ראיה שיש בה כדי להעיד על חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים של בית המשפט.

בעקבות החלטתו של בוקובסקי, שלא לאפשר לו להקליט את דיוני בית המשפט, הציג המתדיין כראיה, ציטוט מתוך ספרו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, גבריאל קלינג, שם נאמר כי עורך דין לא יעשה שימוש בהקלטה, שנעשתה ללא מתן הודעה לבית המשפט, ואיסור זה חל גם במקרה שההקלטה נעשתה על ידי עורך דין אחר. אולם, הוא אינו מכוון כלפי מי שאינו עורך דין, ולכן, טוען המתדיין, אם המקליט לא היה עורך דין, הרי שעורך הדין יהיה רשאי לעשות שימוש בהקלטה. לאור זאת, טוען המתדיין, החלטתו של בוקובסקי ניתנה בחוסר סמכות, והיה עליו קודם להחליט בבקשת הפסלות.