לבו וכיסו שווים

לא קל למצוא אנשים בתחום הציבורי, ואולי בכלל, שפיהם ולבם שווים. עוד יותר קשה למצוא אנשים שלבם וכיסם שווים. אחד כזה הוא עמרי פדן, הבעלים של מקדונלד'ס. "כשהייתי מנכ"ל כיתן", סיפר לכתבת ורד שרון-ריבלין, "אמרתי שלא אפתח מפעלים בהתנחלויות, ואם כלל תכריח אותי - אתפטר. למזלי, אני זה שמחליט עכשיו. אני לא רק אומר שצריך לפרק התנחלויות, אני לא פותח בפרינציפ מקדונלד'ס בהתנחלויות" ("גלובס", מוסף "פירמה" דצמבר 2004).

לא נכון לערוך השוואה בין דברים אלה, לבין פרשת מנכ"ל תנובה, אריק רייכמן. רייכמן אמר, כזכור, שההתנחלויות הן סרטן בגוף המדינה, לאחר-מכן תיקן שלא התכוון למתנחלים עצמם, והפרשה חוסלה. פדן אומר בראיון, כי "זכותו של רייכמן לדבר". לא מדוייק. רייכמן אינו יכול לשים את כיסו במקום בו מונחות דעותיו הפוליטיות, מן הטעם הפשוט שתנובה אינה כיסו.

לפדן יש את הפריבילגיה של שליטה במאה אחוזים במקדונלדס ישראל. אם יפסיד, זה יהיה הכסף שלו. זה מבדיל את פדן מאנשי עסקים ומנהלים כמו רייכמן, אבל אם בכלל, אז צריך להעריך יותר אדם המוכן לשלם על דעותיו מכיסו, ולא מכיסי אחרים.

יהיו שיאמרו שגם פדן עושה את חשבון הכסף, שהוא לא היה מעז להרגיז את תושבי איזור גוש דן, למשל. ההתנחלויות, לעומת זאת, הן שוק קטן מאד לסחורה של פדן, אולי אפילו לא כלכלי לפתוח שם סניפים. יכול להיות, אבל זה לא ממש צריך לשנות את ראיית הדברים. למתנחלים יש תומכים גם בתוך תחומי הקו הירוק, ומכל מקום ברור שהתבטאויות כאלה אינן יכולות להועיל.

אולי יותר מתאים להשוות את דרכו של פדן עם איש העסקים מוטי זיסר. לאחרונה החליט זיסר להיכנס כשותף לחברה המתחרה על זכיון לערוץ השני. זיסר הוא אדם דתי, חובש כיפה. שאלו אותו מה עם שידורים בשבת. הוא אמר שאין לו בעיה, הוא עושה הפרדה בין עסקים לבין דעות פרטיות.

עמדה זו, האופיינית לרוב אנשי העסקים, היא אולי מובנת, אבל לא כל-כך, איך נאמר, מוסרית. בכל זאת, העובדה שזיסר הוא איש עסקים, אינה הופכת אותו לבלתי דתי. והעובדה שהוא דתי - ובכן, לא מפריע לו שהוא גורם לאחרים לחלל שבת? ועוד מרוויח מזה?

אני מעדיף, לכן, את דרכו של בעלי מקדונלד'ס האומרת: אין שני עמרי פדן, אחד בביתו ואחר בצאתו. יש רק פדן אחד, גם בפרטיות וגם בעסקים. ומי שזה לא מוצא חן בעיניו - שיקפוץ. רצוי לסניף הקרוב.

הגוגליזציה של העולם

עכשיו, כאשר גוגל מתכוונים להביא לאינטרנט את תכולתן של מייטב הספריות בעולם, אפשר כבר לקבוע שאת מקום הגלובליזציה תופשת הגוגליזציה.