ברוש מגיע לצמרת

ברוש הוא מבעלי המפעל י. ברוש ובניו בע"מ שבאיזור התעשייה ברקן. המפעל מייצר סיבי פוליפרופילן לתעשיית השטיחים, 99% לייצוא, והוא הוקם במקום המפעל המשפחתי הקודם של המשפחה - תנורי ברוש.

המפעל הקודם נסגר ב-98', עם חתימת הסכם הסחר עם טורקיה, ומשום שתעשיית מוצרי בית חשמליים היא עתירת שכר עבודה והייבוא עדיף. במקביל, נמכר השלד הבורסאי ונרכש מפעל הסיבים בברקן.

לפני עשר שנים החל ברוש לכהן כמ"מ ראש עיריית רמת-גן, צבי בר, לאחר שהתמודד ברשימה עצמאית בלתי מפלגתית. ברוש היה חבר מרכז הליכוד, ורק לפני כשנה, עקב מועמדותו לנשיאות התעשיינים, ויתר על חברותו במרכז.

בתוך שלל התפקידים, ימשיך ברוש לכהן עד חודש מארס הקרוב גם כיו"ר מכון הייצוא, שכן רק אז ייבחר לו מחליף והוא אומר שאינו יכול לקום ולנטוש בטרם ייבחר מחליף. עם זאת, הוא מבטיח, "עיקר זמני יופנה להתאחדות התעשיינים".

"לא מאותו קליבר"

ברוש פעיל זה 20 שנה בתפקידים ציבוריים בהתאחדות התעשיינים: הוא כיהן כיו"ר דור ההמשך, יו"ר איגוד המתכת והחשמל, יו"ר הוועד הפועל של ההתאחדות ובארבע השנים האחרונות יו"ר מכון הייצוא. לתפקיד מונה על-ידי התאחדות התעשיינים ובהסכמתה של שרת התמ"ס דאז, דליה איציק - למרות שהעדיפה את המועמד צבי ימיני, יו"ר צאג, המזוהה עם מפלגת העבודה.

ברוש ייבחר מחר לתפקיד, אם כי המונח בחירה הוא רק פורמלי, שכן הוא מועמד יחיד. כך, אגב, התנהלה הבחירה גם בימיהם של נשיאי העבר, מרק מושביץ, בומה שביט, אלי הורביץ, דב לאוטמן ודן פרופר. הפעם היחידה שבה התקיימו בחירות של ממש בהתאחדות, היתה לפני שש שנים: עודד טירה, המועמד המסיים עתה את הקדנציה האחרונה האפשרית על פי התקנון, התמודד מול דורון טמיר, וניצח.

אגב, התעשיינים אומרים כי המונוליטיות בארגון הזה, מבטאת את העדפת התעשיינים "לסגור עניינים בבית" ולא לצאת להתמודדויות חסרות סיכוי. מכל מקום, הביקורת הנשמעת על מינויו של ברוש גורסת כי הוא "תעשיין בינוני", כבר לא מאותו קליבר של נשיאי ההתאחדות ההיסטוריים שהוזכרו לעיל.

המבקרים החריפים אומרים כי "זהו חלק מאובדן מעמדו של מוסד התאחדות התעשיינים בשנים האחרונות". וזאת, דווקא בתקופה קשה לתעשייה, כולל קיצוץ תקציבי מו"פ, מאבק חריף על החוק לעידוד השקעות הון, איום בשביתות קשות וסכנה, מבחינתם, של העלאת שכר המינימום.

נציג הדור הצעיר

אולם המבקרים שוכחים, כי חלק ממה שמוגדר "אובדן מעמדה של התאחדות התעשיינים", אינו נגזר מהעומד בראשה - אלא מהתקופה; מהעובדה שהגווארדייה הוותיקה היתה מקורבת במיוחד למטבחון של ראשי ממשלות מהעבודה ובכירי המפלגה, בתקופת שלטונה. החיבור לליכוד פועל בדרכים גלויות וכדאיות פחות לתעשיינים.

דווקא שרגא ברוש, כנציג הדור הצעיר בהתאחדות (בן 51), צפוי להביא איתו שורה של גורמים בולטים במגזר עסקי ותעשיינים, שחלקם לא היו מעורבים בהתאחדות עד היום, כקבוצת הנהגה משותפת של נשיאות ההתאחדות. זו אולי התקווה לחזרתה של ההתאחדות לבולטות ומובילות ציבורית.

על הביקורת בדבר "גודל הקליבר", ברוש משיב כי "איכותו ויכולתו של נשיא התאחדות התעשיינים, לא נגזרה מעולם מגודל מפעלו, ודי אם נראה שבומה שביט, שהיה אחד הנשיאים הטובים, היה בעל מפעל קטן".

עוד הוא אומר, כי "איש מהנשיאים הקודמים לא היה מחובר, לפני היבחרו, למטבחון כלשהו או מפורסם ציבורית. היחסים הטובים שנרקמו בין ראשי התעשייה לראשי המדינה היו על בסיס שת"פ בתקופת כהונתם, ואני בטוח שזה יקרה גם בתקופת כהונתי. אין לי ספק שהתייצבותם של כל בכירי התעשייה לתמיכה בי - כולל כל נשיאי העבר, מעידה על אמונתם ביכולתי להוביל את ההתאחדות והתעשייה בתקופה קשה זו".