יצחק הרצוג לבג"ץ: השימוש בזכות השתיקה בחקירה לא פוסל אותי מלכהן כשר

השימוש בזכות השתיקה בחקירה איננו פוסל אדם מלכהן בתפקיד שר. כך אמר היום (א') שר הבינוי והשיכון, יצחק הרצוג, בתגובה לעתירה לבג"ץ שהגישה התנועה למען איכות השלטון, בבקשה להעבירו מתפקידו בשל מעורבותו בפרשת העמותות.

הרצוג אומר באמצעות עוה"ד דן שינמן ונוית נגב, כי בעניינו לא מדובר בשימוש בזכות השתיקה בעלמא, אלא בשמירה על זכות השתיקה המתבססת על טענה חוקית עקרונית.

הרצוג מסביר ביחס לזכות השתיקה, כי זכות זו היתה ונשארה זכות יסוד אשר בעיני רבים נחשבת כאחד הדגלים החשובים של הדמוקרטיה וחופש האדם. הניסיון להפוך את עצם השימוש בזכות למעשה בלתי נורמטיבי המחייב גם הסקת מסקנות משמעתיות, זה דבר שאין להעלות על הדעת.

הרצוג מסביר מדוע שמר על זכות השתיקה. בעת שנחקר בפני מבקר המדינה, לא שמר על זכות השתיקה, והשיב לכל שאלה שנשאל. אלא כשהעניין הועבר לחקירת המשטרה ונחקר לגבי עבירות לפי חוק המימון, סירב להשיב לשאלות החוקרים.

סירוב זה בא בטענה, כי זכותו הבסיסית לעמוד על כך שלא ייחקר לגבי עבירה שאיננה קיימת או שאין ודאות שהיא קיימת. הרצוג טען במשטרה, כי המעשה שמדובר עליו אינו עבירה, ולכן אין לחקור עליו חקירה פלילית, ובכל מקרה לא ניתן לבקש מאדם גירסה לגבי המעשה כחשוד בביצוע מעשה פלילי.

לשם דוגמה, המשטרה איננה יכולה לחקור אדם ולבקש ממנו גירסה על שנכנס למסעדה מסוימת, כאשר הכניסה למסעדה איננה בגדר עבירה. זכותו של "הנחשד" להשיב לחוקר, כי הואיל והכניסה למסעדה איננה בגדר עבירה - זכותו שלא להתייחס כלל לשאלה.

הרצוג הציג בפני אנשי המשטרה שחקרו אותו את מכתבי היועמ"ש באותה עת, אליקים רובינשטיין, שלפיהם לא היה במימון הבחירות משום עבירה. לכן לא היה מקום לחקור אותו חקירה פלילית ובוודאי לא היה מקום לדרוש ממנו תגובה כחשוד במעשה פלילי.

לדברי הרצוג, לא היתה באותה עת אפשרות להרחיב את תחולת חוק מימון מפלגות במישור הפלילי (אשר מתייחס לבחירות המפלגות) גם למסע בחירתו של מועמד לראשות הממשלה.

החוק לא חל כלל על בחירה ישירה של ראש הממשלה. בנוסף אומר הרצוג, כי גם אם יניח שחלה עבירה, הרי שהעבירה היא לפי חוק מימון מפלגות, שמטבעה אין בה פגם מוסרי או קלון.