אם יש דבר שמוציא את רקפת רוסק-עמינח, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי , משלוותה, זה העיסוק התקשורתי בהשתתפותה בחתונתם המפוארת של בתיה ועידן עופר, מחבריה הקרובים. עופר, הבעלים של החברה לישראל ולקוח גדול של בנק לאומי, הטיס על חשבונו לאי מיקונוס כ-150 חברים קרובים, ביניהם גם רוסק ובעלה ראם.
כבר בערב הנסיעה לחתונה, שנערכה באוגוסט 2009, קלטה רוסק את הרעשים סביבה. אבל רק כשחזרה משם, הבינה את גודל העליהום. "האישה השאפתנית, המוכשרת, החכמה, שסימנה את עצמה לטווח רחוק באמצעות נטוורקינג, נוסעת על חשבון לקוח?", שאלו המקטרגים, והוסיפו: "הזמנים השתנו, הציבור ביקורתי, והיא הייתה צריכה לגלות רגישות ליחסי הון-שלטון".
רוסק, 45, זועמת כשמזכירים לה את הפרשה. ההתנפלות עליה הותירה בה צלקת. מקורב לה מסביר כי "לפני שרקפת נכנסה לתפקידה הנוכחי בבנק לאומי, היא סיפרה מיוזמתה על החברות הקרובה שלה עם עופר וביקשה למדר את עצמה מכל עיסוק בענייני החברה לישראל. כמה אנשים את מכירה שהיו נוהגים בכזה יושר? האם באמת יש מישהו שחשב שהיא לא תיסע לחתונה של אחד מחבריה הקרובים ביותר, רק בגלל החשש של מה יגידו?
"היא אדם רגיש, ונפגעה מההתנפלות עליה. אפילו טוקבקים כמו 'קוגר טאון' או 'עוד ערפדית' לא פגעו בה כמו אותו אירוע, אבל לרגע לא חלף במוחה הרהור חרטה. זה כמו שכתבו שיש תסיסה בקרב עובדי הבנק כשמינו אותה למספר 2. איך הייתה תסיסה, כשעובדי הבנק ידעו על כך רק אחרי סגירת העיתון? זה רוע צרוף שמתפרץ במיוחד נגד אישה שמגיעה לצמרת".
"עשו עליה אינתיפאדה בגלל הפקקטה נסיעה שלה, במטוס עם כולם", אומר מקור בענף. "מחכים לטעות הכי קטנה שהיא תעשה".
בימים אלה מונתה רוסק למשנה ולממלאת מקום מנכ"לית לאומי. מדובר במינוי דרמטי בבנק: המנכ"לית, גליה מאור, נמצאת בשלהי כהונתה. היא כבר בת 68, ובעוד זמן לא רב תפנה את מקומה. רשימת המועמדים שלוטשים עיניים לתפקיד היא ארוכה, וכוללת בין היתר את יונה פוגל, רוני חזקיהו ושי טלמון. אלא שנוכח המינוי הטרי, כל האינדיקטורים מאותתים על כך שהיא תתמנה לתפקיד. הדירקטוריון החדש של הבנק והיו"ר החדש, דוד ברודט, שאותו לא הכירה קודם, בחרו בה באופן גורף. עבור רוסק, שביקשה את הקידום ביולי שעבר ותיכנס אליו ביולי הקרוב, זה ניצחון גדול, אחרי שהבהירה לפני חצי שנה שלא נולדה ושלא תמות בבנק לאומי. עכשיו, כשהיא קרובה לתפקיד יותר מאי פעם, אסור לה לטעות.
דוחות לאומי ל-2010 עומדים לצדה. זו הייתה שנת שיא בביצועי הבנק - שהציג את הרווח הגבוה ביותר במערכת הבנקאית, 2.3 מיליארד שקל. 55% מרווחי קבוצת לאומי נזקפים לחטיבה העסקית שבראשות רוסק - נתון חסר תקדים. תיק האשראי של הבנק דורג על ידי כל האנליסטים כאיכותי ביותר במערכת הבנקאית. את השמרנות שהנהיגה ערב המשבר הגדול, היא החליפה באגרסיביות במתן אשראי בשנה החולפת, מתוך תפיסה שזה הזמן לשעוט קדימה.
איך הצליחה רוסק הצעירה להעפיל לנקודה שבה היא במרחק נגיעה מניהול הבנק הגדול במדינה?
ההתחלה. היא לא יצחק תשובה, בעלי קבוצת דלק, שצמח בשכונת עוני בנתניה והיום נמנה עם לקוחותיה העסקיים השמנים ביותר. היא גם לא זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס פרטנרס ישראל ואחת מחברותיה הקרובות, שגדלה בדלות בפתח תקוה. הסיפור של רוסק הוא סיפורה של ילדה טובה רמת אביב, ג'ינג'ית שקדנית שגדלה כבת אמצעית בין שלוש בנות, למשפחה תומכת שלא החסירה ממנה דבר.
מרצה בגיל 21. בסיום התיכון החליטה להמשיך את דרכו של אביה, רואה חשבון, והחלה לימודי חשבונאות בעתודה. "רקפת התלבטה בין לימודי מתמטיקה, מקצוע שתמיד כינתה 'אהבת חיי', לפסיכולוגיה וחשבונאות. ההחלטה נפלה על חשבונאות ואני לא חושבת שהיא מצטערת על כך", מספר חבר ללימודים. את התואר הראשון בחשבונאות וכלכלה באוניברסיטת תל אביב סיימה בהצטיינות יתרה, ובגיל 21 הפכה למרצה בחוג לחשבונאות ובפקולטה למינהל עסקים. ב-14 השנים הבאות הכשירה רבים מבכירי המשק.
"רקפת הייתה המרצה שנראתה הכי טוב", נזכר יינון קרייז, מנכ"ל חברת ההפקות ההולנדית אנדמול (מפיקת 'האח הגדול'), שהיה סטודנט במחזור הראשון שלימדה. "הייתי מבוגר ממנה בשנה, רוב התלמידים היו מבוגרים ממנה, אבל היא הייתה אוטוריטה עבור כולנו. היא הייתה מרצה מצוינת. עברו בדיוק שני שיעורים עד שכולנו הבנו שהיא קשוחה, ולא תוותר לאף אחד בכלום.
"ההצלחה המטאורית שלה לא הפתיעה אותי. לכולם היה ברור שהיא תגיע רחוק. אני גם זוכר אותה בבגד ים. נהגנו בסיום הלימודים להתחרות בשחייה בבריכה. היא שחתה חזה ואני חתירה, אבל בדרך כלל נתתי לה לנצח, כי חששתי לפתוח איתה חשבון. לפעמים בכל זאת הקדמתי אותה, כדי להחזיר לעצמי את הכבוד האבוד כסטודנט".
העוזרת של גליה מאור. מי שהכיר בינה לבין גליה מאור, שהייתה המשנה למנכ"ל בנק לאומי וחיפשה עוזרת אישית, היה ארז ויגודמן, אז רואה חשבון בסומך-חייקין, והיום מנכ"ל מכתשים אגן. "רקפת הייתה בתקופת לימודי התואר השני, ושיתפה אותי בהתלבטות שלה אם ללכת לקריירה אקדמית ולעשות דוקטורט, או לפנות לניהול ועסקים", מספר ויגודמן.
"דנו בחוזקות שלה מול הרצונות שלה, ואז שאלתי אותה: 'איפה את רוצה להתעורר בעוד עשר שנים?'. היא חשבה שנייה, ואמרה לי, 'אני רוצה להיות גליה מאור'. תגידי את, כמה אנשים בגיל 20 וקצת את מכירה שיגידו שהם רוצים להיות גליה מאור?".
- איך הגבת לשאפתנות הזו?
"אמרתי לה: 'אין בעיה, כבר נטפל בזה'. כיוון שהכרתי את גליה, סיפרתי לה על השיחה, והצעתי לה לקלוט את רקפת כעוזרת אישית. הן נפגשו, והשאר היסטוריה".
- אז אתה קצת הסנדק שלה?
"אמנם לפעמים אתה צריך את האדם שיביא אותך למקום מסוים, אבל כדי להגיע לקצה של ההר, יש לך דרך ארוכה וקשה לטפס, ואת זה אתה עושה לבד. אני הבאתי אותה, אבל לפסגה היא טיפסה לבד".
הקליק עם גליה מאור היה מיידי, אבל בענף מתבדחים ש"אם גליה הייתה מגלה בפגישה הראשונה כמה פלפל יש לרקפת במקום שעליו נוהגים לשבת, לא בטוח שהיא הייתה לוקחת אותה". במשך שנתיים שימשה רוסק כעוזרת אישית של מאור. אלא שמהר מאוד התברר שהתפקיד קטן על האמביציה הענקית שלה. לרוסק בער לרוץ קדימה, לעשות דברים גדולים ומהר. ג'ינג'ית, כבר אמרנו?
גד סומך. המפגש הבא שהשפיע על הקריירה של רוסק היה עם רו"ח גד סומך. היא התייעצה איתו לגבי המשך דרכה, וביקשה "רק אל תגיד לי להצטרף למשרד רואי חשבון, כי את זה לא אעשה". זה בדיוק מה שהוא אמר לה, ואף הבטיח לה שותפות בפירמת רואי החשבון החזקה שלו, סומך-חייקין KPMG. היא התרצתה.
סומך, מומחה באיתור טלנטים, זיהה את הכוח של רוסק, את יכולתה להתמודד עם מצבים קשים ולא לוותר. הוא הכשיר אותה לניהול, השקיע בה ושלח אותה לחו"ל. חמש שנים לאחר מכן, כשחשבה לפרוש, מינה אותה למנכ"לית, והיא רק בת 34.
את המוניטין המקצועיים שלה היא ביססה שם, כשהובילה את המשרד מעל המים הסוערים של המשבר הכלכלי של שנת 2000. למרות אופוזציה מצד השותפים הוותיקים שהתקשו לקבל את מרותה, ועימותים על רקע כבוד והיררכיה ברמה כמעט יומיומית, סומך נתן לה גיבוי מלא. הוא הצטער כשעזבה, אבל ידע שאין טעם לנסות לשכנע אותה להישאר. היא סימנה מטרה וצעדה לעברה, ובדיוק כמוהו, היא לא מתפשרת עם עובדים ואנשים שלא מקבלים את דרכה.
בחזרה לבנק. ב-2004 חזרה רוסק ללאומי, והתמנתה לאחד התפקידים היוקרתיים ביותר בבנק: מנהלת החטיבה העסקית. תחת אחריותה הופקדה פעילות הלקוחות העסקיים הגדולים של הבנק, מהארץ ומהעולם. בד בבד, היא הופקדה על גיבוש מדיניות האשראי הכוללת של הקבוצה.
בדיוק כמו במינוי הנוכחי, המינוי שלה אז לתפקיד יצר רעש גדול במערכת, בעיקר מצד כל אלו שראו את עצמם מיועדים למנכ"לות בעתיד. "הם ראו בעיניים כלות כיצד היא דילגה על כל הסבל והכאב שאנשים משלמים עשרות שנים כדי להתקרב לתפקיד מסוג זה, היישר לחיק החטיבה המשמעותית והיוקרתית ביותר. אחד אחד הם מצאו את עצמם בחוץ. אהוד שפירא, יונה פוגל, זאב נהרי, וגם יובל גביש ראה את עצמו מועמד, לפני שהלך לפריזמה", אומר בכיר בענף.
איך מילטה עצמה רוסק מאימת הפוליטיקה הפנימית? יש שיאמרו שהיא ברחה לעבודה, ויש שיאמרו שהיא ידעה לשחות היטב בין הכרישים במשחק הפוליטי - עושה אמבוש למי שצריך, ומלטפת כשצריך. "פוגל לא הלך סתם. היא דחקה אותו עד שהבין שהוא לא הפייבוריט".
רוסק ומאור משלימות זו את זו. כל אחת מסתכלת על הבנק מזווית אחרת - מאור מתחברת לבנקאות מהצד של המקרו, ואילו רוסק מביאה לבנק את הצד העסקי, המיקרו. מאור נתנה ונותנת לה גיבוי מלא, אבל בענף מדגישים ש"אם היא לא הייתה מביאה את התוצאות - לא היה עוזר לה שגליה אוהבת אותה".
"כשאני צריך לעשות משהו בנקאי, אני מתייעץ איתה ואקבל תשובה רצינית על המקום, או אחרי שתעשה ניתוח", אומר איש עסקים בכיר במשק, לקוח של הבנק. "אנשים בדרג שלה בבנקים אחרים לא חותכים בלי 'אוקיי' של המנכ"ל, אבל היא מתוחכמת ויודעת מתי צריך לערב את גליה. בכל השאר היא מטפלת לבד. היא מתנהגת כמנכ"לית החטיבה העסקית".
זהבית כהן. "לא הכרתי את רקפת לפני בנק לאומי", מספרת זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס פרטנרס ישראל ויו"ר תנובה. "תוך כדי ההיכרות המקצועית צמחה בינינו חברות אמיתית וקרובה. יש לי אליה הערכה ענקית, היא אשת מקצוע מדהימה. היא גם מסתכלת על המקרו וגם עושה את האיזונים הנכונים של הפרטים הקטנים, קומבינציה שמאוד קשה לעשות. זה חלק מהאישיות שלה, וחלק מסוד הצלחתה.
"רקפת היא אדם שנותן את עצמו טוטאלית, את כל כולה. היא תישאר ערה לתוך הלילה, עד שתסתיים עסקה חשובה. היא גם יצירתית, ולא מהססת ללכת נגד הזרם. אם היא תיתקל בקיר, היא תמצא את החלון, ואם לא, את הדלת. לכן היא מצליחה".
- היא מקריבה את איכות חייה לטובת ביצועי הבנק?
"כן, כי בהרבה סיטואציות רקפת לא קיימת, לפני הכול קיימים בעיניה הצרכים והאינטרסים של הבנק. ראיתי את זה בעסקת תנובה בסוף 2007. רקפת עבדה סביב השעון, היא לא 'סגרה את הבסטה' לרגע. בלילה האחרון של המכרז, תוך כדי המשא ומתן עם הקבוצות השונות של המוכרים, הם שינו תנאים מאוד מהותיים בעסקה מבחינת הדיבידנדים. מבחינתנו, היה די ברור שהכול הולך לקראת פיצוץ. התקשרתי לרקפת, שהייתה אז בקליפורניה, והיא נשארה איתנו על הקו כל הלילה ועזרה לשנות את מבנה העסקה. בעזרתה קיבלנו את האישורים הנדרשים והעסקה יצאה לפועל, מה שלא היה קורה, לדעתי, בלעדיה. זה הוכיח כמה היא מקצוענית.
"כחברה, היא אדם מקסים. אפשר אולי להגיד את זה על הרבה חברים, אבל את רקפת אני חווה בצורה אחרת. הרצון שלה לתת את כל כולה למה שהיא מאמינה בו, מתבטא גם בחברות".
- היא יכולה להוביל את הבנק?
"רקפת כבר הוכיחה את עצמה כמי שמנהלת מעל מחצית מעסקי הבנק. היא צלחה את המשבר הכלכלי יפה בעזרת כל העבודה שעשתה קודם לכן. בעיניי היא יכולה להיכנס לתפקיד In no time".
אם התרחיש הצפוי יתקיים, הרי שבעוד זמן לא רב תהפוך המנהלת המבריקה למנכ"לית הבנק הגדול במדינה, תפקיד שגם תגמול רב בצדו - עלות שכרה עמדה ב-2010 על 3.4 מיליון שקל, וכשתיכנס לתפקידה החדש אמור שכרה להגיע ל-4.5 מיליון שקל.
האופוזיציה. במערכת הבנקאית, וגם בלאומי, היא מהווה מושא לקנאה. "בלאומי לא אוהבים אותה, כי היא לא נולדה בבנק. רבים בבנק פוחדים ממנה, כי היא צעירה, מוכשרת ואינטליגנטית מהם, והיא הייתה בסך הכול ילדה בת 40 כשחזרה לבנק.
"רקפת היא מלכת המולטי טסקינג מהסוג הקשה והמסובך ביותר. ככל שהיא עושה את זה בצורה יותר מוצלחת, מתארכת הרשימה של האנשים שמחכים לנפילה שלה", מסביר אחד מלקוחותיה.
"אני כבר רואה מה מצפה לה", אומר מקורב. "חבל התלייה או הצלב מחכים לה, כי היא דורכת על כרישים. להיות מנכ"לית הולך להיות תענוג קטן מאוד. לפי הסנטימנטים שאני שומע אין ספק שזה מחכה לה. פעמיים היא הוצנחה למחוז חשקם של הרבה אנשים, והיא צריכה לדעת שהיא תחטוף סכינים מהצד. יתהפכו עליה. היא נמצאת תחת מיקרוסקופ, כשלטובתה נמצאים מעט החברים שאוהבים אותה באמת, והיכולת הגבוהה שלה".
תזזיתית. "רקפת נראית שלווה מבחוץ, אבל היא אש מבפנים, גם אם היא לא עושה רושם תזזיתי", אומר אחד מלקוחותיה, רון לובש, יו"ר קרן מרקסטון. "היא אנרגטית ודינמית, לא מסוג הבנקאים שמחכים שתבוא אליהם לבקש הלוואה, אלא מהסוג המעורב והפעיל. תמיד יודעת מה קרה, ואיפה קורה. יש לה פס רחב של הבנה עמוקה, היא מהירת תפיסה וחדה מאוד, מסוגלת לעבור 17 נושאים בזה אחר זה בלי לאבד מיקוד. לא הייתה לי כזו התחברות עם הרבה אנשים".
"במושגים של היום, רקפת הייתה הופכת בקלות מועמדת טבעית לריטלין", אומרים בענף. "היא לא נחה לרגע. היא שועטת קדימה לעבר מטרות שסימנה לעצמה, אבל חייבת כל הזמן גירויים חדשים, מין חוסר מנוחה תמידי".
"עם הגיל למדתי למתן את התזזית שבי", אמרה לנו פעם רוסק. "תמיד הייתי סוג של קפיץ, אפשר גם לקרוא לזה אימפולסיבית, ואני חושבת שנשארתי כזאת, הרי לא משנים אופי בסיסי. אבל למדתי להפנות את חוסר המנוחה, את הבעבוע הבלתי פוסק, לעשייה בבנק".
הדור החדש. איתן ורטהיימר, יו"ר ישקר, מכיר את רוסק שמונה שנים. "נפגשנו דרך חברים משותפים והתפתחה ידידות מופלאה, שאיננה קשורה לבנק", הוא מספר. "עברנו מאז הרבה אירועים ביחד, גם אישיים וגם כאלה שקשורים למשק הישראלי. ראיתי אותה צומחת בעולם קשה, שבו היא צריכה להתאמץ יותר מגבר.
"היא השקיעה את כל כולה בעבודה, אבל גם לא ויתרה על המשפחה. הבנתי שקורה פה משהו מיוחד: מי שנדרש לנתח אשראי, לעשות המון איזונים ולקבל החלטות נכונות בנושא, יכול להיות סופר-טוב או דיזסטר. רקפת עושה את זה הרבה מעבר לטוב, ובחוכמה רבה.
"בעיניי היא מייצגת את הדור החדש של נשים חזקות, כמו זהבית כהן וליאורה עופר, שיש להן אמביציות גבוהות. אולי זה גם מעבר לכלכלה, ואולי זה ישנה את מדינת ישראל. דרך הידידות האינטלקטואלית שלנו - שהרי אנחנו יכולים לשבת שעות ולדבר על כל נושא שבעולם, על פילוסופיה, על אסטרטגיה וטקטיקות - הגענו לידידות אמיתית.
"אני מתאר לעצמי שהתקופה האחרונה של השינויים בבנק לא הייתה קלה עבורה, אבל רקפת מתפקדת נפלא בכל שעת לחץ. זה לא אומר שהיא לא נלחצת ולא אומר שהיא לא עוברת ימים לא פשוטים, ואני יודע מה זה לעבור ימים של לחץ, אבל היא לא מתבלבלת לרגע. בדיוק כמו שהיא לא מבלבלת בין נאמנויות וחברויות".
הסגנון. "רוסק היא בנקאית מצוינת", אומר עליה אחד הלקוחות הכבדים, "אבל דרכי החשיבה שלה מזכירות יותר מנכ"ל מאשר בנקאי. היא מתנהלת כמי שמנהל עסקים ולא כמי שמממן עסקים, מה שבא לידי ביטוי בטבעיות שבה היא מקבלת החלטות, ונלחמת עליהן. באנלוגיה לעורכי דין - היא יותר רם כספי ויעקב נאמן מאשר יועץ סתרים מאחורי העסקה".
למרות שהיא אנליטית ורציונלית מאוד, היא ניחנה בהבנה ורגישות מיוחדת לאנשים. "היא אוהבת אנשים יותר ממספרים, והיא מאוד אוהבת מספרים", אומר מקור בבנק. "רוסק צריכה אנשים לידה כל הזמן, בצורה קיצונית. היא משאירה את העוזרת האישית שלה כל הזמן אצלה בחדר. לא לכל אחד קל לעבוד איתה. כשמישהו לא מספיק חכם לטעמה, היא משתגעת. עם זאת, היא נטולת פוזה ומניירות - השתן לא עלה לה לראש, הרבה בזכות האנשים שהיא גדלה לידם, גד סומך וגליה מאור.
"היא עובדת שבעה ימים בשבוע. לא מעט מהתוצאות המרשימות של הבנק הן בזכות השבתות שלה. סגנון הניהול שלה פתוח, שקוף. כשעובדים על עסקה, האנשים סביבה שותפים לכל הפרטים. היא לא נוהגת לצעוק, נמנעת מטון גברי או גבוה. המראה השברירי שלה מטעה: היא ישירה וחותכת. בשולחן המשא ומתן היא תאמר: 'אני לא אוהבת משחקים, קאט דה בולשיט. זה המחיר האחרון שלנו, וזה באמת לא למשא ומתן'. קל להתנהל מולה, כי אתה יודע איפה אתה עומד.
"היא שייכת לדור שאצה לו הדרך, דור שרוצה הכול ומהר", מספר מנהל שעובד לצדה בבנק. "בתחילת דרכה בבנק היא לא ישנה לילות, ונשארה בעבודה עד השעות הקטנות, גם כשהייתה לה תינוקת בבית. היא הבינה שזה חלק מלהגיע רחוק. אבל שלא ייווצר רושם שלא אכפת לה מהבית - בעלה ושתי בנותיה (דנה וגל) תופסים מקום חשוב בחייה. באירועים רואים איך היא דואגת לראם, בעלה (רואה חשבון בשטיינמיץ-עמינח ושות'), שלא ישתעמם".
החטיבה העסקית. עד היום המערכת הבנקאית לא הדביקה את השינוי התפיסתי שהנהיגה רוסק במדיניות מתן האשראי של הבנק. היא הטמיעה תהליך שמנטר את הסיכונים לפי פרמטרים מדידים. זה היה שינוי גנטי בתוך הבנק. היה צורך בכושר עמידות חזק בפני ההתנגדויות מצד מנהלי האשראי, שניטל מהם הכוח לקבל את ההחלטות. גם כאן נהנתה רוסק מרוח גבית חזקה מאוד מכיוונה של מאור.
במידה רבה הפך בנק לאומי לגדול במדינה בזכות תיק האשראי שלו ואיכותו, כלומר הרבה בזכות העבודה המאומצת שהשקיעה רקפת. "בסופו של דבר, הודות לזהירות שלה עבר הבנק את המשבר הכלכלי בצורה קלה יותר", אומר מקורב. "היא סיפרה לי איך לא ישנה לילות, כי זיהתה את ניצני המשבר, וחשבה שאולי היא מדמיינת. עובדה שהיא צדקה".
לב לבייב. ברבעון האחרון של 2009, כשנחשפו החובות של לב לבייב ואפריקה ישראל, בגובה 8 מיליארד שקל, רוסק הובילה יחד עם ראשי הבנקים האחרים את הסדר החוב, שנחשב ההסכם הגדול ביותר שנחתם עד היום בישראל - 750 מיליון שקל מכיסו הפרטי של לבייב.
הטרגדיה סביב נפילתו העסקית של לבייב עוררה אצלה חמלה שלא התאמצה להסתיר. במשך שבועות ארוכים כמעט ולא עצמה עין, זה הדיר שינה מעיניה. היא הייתה נחושה לפתור את התסבוכת, ולקחת חלק פעיל בדיונים, למרות שלא היה זה חלק מתפקידה. כשנחתם ההסדר, הזילה דמעות.
את הישגיה מייחס מקור במערכת הבנקאית לתכונות האופי שלה. "אני לא מכיר את רקפת כחברה, אלא ביחסי עבודה, וישבתי איתה בזמן הסכמים מסובכים. במיוחד התרשמתי מהדרך שבה ניהלה את הדיונים בהסדר החוב של אפריקה ישראל. היא מאוד נחושה ויודעת בדיוק מה היא רוצה, מתמצאת בפרטים הקטנים. היא לא מאלה שמרפרפים מלמעלה. יש לה כושר תפיסה אדיר".
חיה חברתית. רוסק, מהנשים היפות ביותר במגזר העסקי, מעמידה מודל חדש של מנהיגות נשית. היא לא מתאמצת לאמץ את התדמית של דודה בנקאית או גבר בחליפה. היא מפתיעה בכל פעם מחדש בהופעה נשית משוחררת, לא פעם בחצאיות מיני, שמציגה הצהרה שכולה ביטחון עצמי.
היא מגיעה לכל האירועים העסקיים הנכונים, ומתמנגלת עם חבריה הבכירים בעולם הכלכלי. "היא אוהבת להתייצב לאירועים, תמיד מתוקתקת ואופנתית", מחמיא קולגה. "זה הצד הפוליטיקאי שלה, היא מאוד פוליטיקאית".
"החיבור שלה למיליה החברתי של דמויות מפתח במשק, והעובדה שהיא נעימה ופוקדת הרבה אירועי התרמה, מוסיפים גם הם לקנאה בה", אומרים בסביבתה. "מה שלא כולם יודעים זה שהיא קונה כרטיסים לערבי ההתרמה מכספה. היא מאוד נדיבה".
כששואלים אותה מדוע היא מענישה את עצמה ופוגשת לקוחות גם מחוץ לשעות העבודה, באירועים, היא מתפלאה "איפה העונש? אני פוגשת אנשים שאני אוהבת". מבחינתה, 80% מהתפקיד שלה הם פאן.
"היכולת שלה להחליט אם לממן עסקה או לא, אינה נסמכת רק על ניתוחי עסקאות, אלא גם על ההיכרות העמוקה שלה עם בכירי המשק", אומר גורם בענף. "ההסתובבות באירועים נותנת לה נגישות מאוד גבוהה ללקוחות. העובדה שהיא מכירה את כולם מאפשרת לה לאסוף הרבה מאוד אינפורמציה שמשרתת אותה, זה מוסיף ערך. כשאת מכירה את ההתנהלות בסביבה התחרותית, את יודעת לצפות עסקאות גרועות. היכרות עם האישיות של הלווה היא משמעותית".
"רקפת היא האופוזיט הגמור לתדמית הבנקאי האפור והחנון", מסכמים מקורבים. "היא צבעונית, נשית ומושכת, ויש מי שמקטרג נגד ההתמנגלות הבלתי פוסקת שלה באירועים. זה נובע מכך שאנשים מעניינים אותה. היא יכולה לשבת מול לקוח ולשמוע בסבלנות את סיפור חייו, עוד לפני שהיא נכנסת למספרים. לולא הייתה בנקאית, היא יכלה להיות פסיכולוגית מצוינת".
"פתאום הסתבר לי שאני חברה של עילוי"
החברה הקרובה ביותר של רוסק מחוץ לעולם העסקי היא עו"ד יעל שריג, שאותה הכירה כשלמדה באוניברסיטה. "היה בינינו קליק מיידי", נזכרת שריג, "ובהדרגה התחזקה החברות. לקח זמן עד שהבנתי שרקפת היא כוכבת. התחלתי לשמוע דיבורים, 'אה, את חברה של רקפת' בהתפעלות. היא סיימה את התואר שלה בציונים הכי גבוהים שהיו אי פעם בפקולטה, פתאום הסתבר לי שאני חברה של עילוי", היא צוחקת.
- קשה להיות בצל של מישהי מבריקה?
"זהו, שזה לא האישו אצלה. זה רק בונוס. מה שיותר משמעותי וגורם לי לאהוב אותה זו הרגישות הגבוהה שלה לאנשים ולסביבה. בגלל שהיא חכמה, אנשים חושבים שהיא עובדת מהראש, אבל היא המון עובדת מהבטן, עם אינטואיציות חזקות ונכונות. היא גם לא סוליסטית, היא אוהבת אנשים ואת הביחד על פני הלבד".
רוסק ושריג למדו ביחד, התחתנו בתקופות די מקבילות, וגם ילדו בהפרשים קצרים. "התחתנו זמן קצר אחרי שרקפת וראם התחתנו, באותו גן אירועים", נזכרת שריג. "בגלל שרקפת היא אחת שמתקתקת ולא יודעת לחפף, היא החליטה שהיא מפיקה את החתונה שלי. היא הגיעה לגן האירועים בבגדי עבודה, ודאגה לכל הדברים עד הפרט הקטן ביותר. חצי שעה לפני החופה היא החליפה בגדים ונראתה, כהרגלה, יפה וזוהרת".
שריג מספרת שלפני כמה שנים, החליטה לשפץ את הבית. "היינו חייבים לפנות את הבית, והיה ברור שאנחנו עוברים לגור אצל רקפת. גרנו אצלם במשך כחודש, בעלי, אני ושתי הבנות, וכשנגמר השיפוץ, זו הייתה טרגדיה.
"יש בה סבלנות ונדיבות אין סופיות. אין יום שאנחנו לא מדברות", היא מספרת. "בדרך כלל זה כשהיא בפקקים, בדרך לעבודה, והשיחה נפסקת כשהיא נכנסת לחניה ביהודה הלוי".
כתבות
ני"ע
