"כשעבדתי כעורכת דין צעירה בש. הורוביץ, אמר לי אחד מלקוחות המשרד 'תשמעי, קיבלתי טלפון מהמזכירה של יורם טורבוביץ' (שהיה אז הממונה על ההגבלים העסקיים), שאמרה לי שיש לנו עד 12:00 בצהריים להסביר לה למה המיזוג שעשיתי לא נוגד את חוק ההגבלים העסקיים. אז את חייבת להתגייס עכשיו ועד 12:00 לתת לי חוות-דעת ראשונית אם לדעתך זה באמת נוגד או לא'".
כך מספרת בשיחה עם "גלובס" פרופ' מיכל גל, מאנשי האקדמיה המובילים בישראל בתחום ההגבלים העסקיים, המשמשת כסגנית הדיקן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
"לא ידעתי אז כל-כך הרבה על הגבלים עסקיים", היא אומרת. "אספתי את כל המתמחים ועורכי הדין הצעירים שהיו, חילקנו את העבודה, ומה שהיה לי ברור אז זה שהמיזוג אמנם יצר ריכוזיות במשק, אבל מצד שני הוא יצר הרבה מאוד יתרונות.
"תוך כדי הבדיקה שלי התברר שאין שום תקדים, ספר או הלכה בארץ שמתאימים את החוק לגודל של הכלכלה. כל החומרים שהגענו אליהם היו חומרים שהתעסקו באירופה ובארה"ב, והחילו את הדברים האלה בצורה די עיוורת. באותו רגע החלטתי שאני חייבת לכתוב על הנושא. משם התגלגלתי לעומק התחום".
ועדת הריכוזיות
"גודל כשלעצמו הוא לא דבר רע, במיוחד לא בכלכלה קטנה", אומרת גל. "הרבה פעמים הוא דווקא יוצר הרבה יתרונות שמתגברים על הכשלים שנובעים כתוצאה מהעובדה שהכלכלה קטנה. האפשרות לשלב כוחות וליצור יתרונות לגודל בייצור, בשיווק, בשיווק לחו"ל, בייבוא, בבסיס פיננסי - דווקא הם יכולים ליצור גם בסיס יותר איתן לתחרות. לא תמיד ניתן לומר שחברה גדולה או חברה שפועלת במספר ענפים היא בהכרח רעה לתחרות. לא. בכלכלה קטנה זה יוצר יתרונות, ולכן האיזון כאן הוא מאוד חשוב.
"ועדת הריכוזיות והפתרונות שלה מתרכזים בדברים קצת אחרים, ולא ביצירת האיזון הנדרש הזה. קודם כול הפתרון המבני שלה, המתייחס להפרדה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות, הוא מאוד מוגבל. הוא כולל שינויים שישפיעו לכל היותר על שתי חברות עסקיות גדולות במשק. הוא לא זה שיעשה לנו את השינוי במשק. וההצעה השנייה שקשורה לפירמידות, לחברות הפער, מתעסקת בפן אחר של הבעיה הריכוזית, של פגיעה בזכויות מיעוט, או באפשרות לכוון את פעולות התאגיד, בלי שיהיה לך בעצם השקעה משמעותית בחברה. גם זה לא יסייע לתחרותיות במשק.
"גם אם נטפל בבעיות של חברות הפער, וניתן, למשל, יותר כוח לקבוצות שכן מחזיקות יותר מההון - זה עדיין לא אומר שיהיה להן אינטרס להתחרות יותר בשווקים, להגביר את התחרותיות. לכן, גם הקריטריון הזה לא פותר את הבעיה התחרותית.
"הבעיות שהוועדה מטפלת בהן הן אמיתיות, אבל הן לא הבעיות ההגבליות, התחרותיות. אם רוצים לטפל בבעיה ההגבלית, אחד הדברים שצריך לעשות הוא להרחיב את הסמכות של ראש רשות ההגבלים העסקיים. יותר כוח לממונה יאפשר טיפול ראוי יותר בבעיות הריכוזיות ההגבליות".
הטייקונים
לדברי גל, "המחאה החברתית ייצרה איזשהי תדמית של טייקון או איש עסקים שמאיים על רווחת כולנו, ואני חושבת שהלכנו קצת יותר מדי רחוק עם הביקורת. צריך לזכור שלאנשי העסקים יש תפקיד מאוד חשוב בשוק, וההצלחה שלהם לא בהכרח מתנגשת עם רווחת הצרכנים או עם טובת המשק.
"להיפך. השוק הישראלי נדרש לחברות מצליחות, חברות גדולות שיכולות להתחרות בשווקים בינלאומיים וליצור מקומות עבודה משמעותיים. יש לנו את טבע ואולי עוד איזה אחת-שתיים גדולות כאלה, אבל אין לנו הרבה חברות שהן גדולות ברמה בינלאומית.
"אנחנו מאוד טובים, מצוינים, ברמה של רעיונות, סטארט-אפים ומחקר ופיתוח לחברות אחרות בעולם, אבל עוד לא הגענו לשלב שבו אנחנו מצליחים לתרגם חלק משמעותי מהרעיונות האלה גם לחברות שייצרו פה בסיס משמעותי לייצור מקומי, לא רק ייצור של ידע. לכן, לחברות המקומיות, לאנשי העסקים הגדולים בארץ, לטייקונים לכאורה, יש תפקיד מאוד חשוב בכלכלה, וצריך מאוד-מאוד להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים.
"למשל, בכל מה שקשור לרגולציה של מחירים, לפיקוח, בטענה של מחיר גבוה מדי, אלה דברים שצריך ללכת איתם מאוד-מאוד בזהירות. צריך לזכור שאם חברה הגיעה למעמדה בזכות, על-ידי השקעות ותחרות אמיתית, אם נבוא בסופו של ההליך וניטול ממנה את פירות ההשקעה הזאת, אנחנו פוגעים בתמריץ ליצור מלכתחילה. זה מאוד-מאוד מסוכן.
"בכלל, פיקוח בטענה של מחיר גבוה הוא בלתי הוגן, וצריך להיזהר מאוד שלא לעשות בו שימוש לא נכון, אם בכלל עושים בו שימוש. בפועל, אין לנו כלים טובים להחליט מה זה מחיר גבוה ובלתי הוגן. זה דורש מחקר מאוד מעמיק.
" באירופה הרשות להגבלים העסקיים החליטה לפני כמעט 20 שנה שהיא לא מתעסקת עם העוולה הזאת של מחיר גבוה מדי, כיוון שהיא לא יודעת איפה עובר קו הגבול ומה זה מחיר הוגן. כך שרגולציה בדיעבד של מחיר, היא מאוד מסוכנת, והגם שאני מסכימה עם רוח המחאה הצרכנית - אסור להיסחף בביקורת על הטייקונים בהקשר הזה".
הראיון המלא עם פרופ' מיכל גל - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.