את מה בדיוק חיסלנו בעזה?

לא חשבתי שיוכל להימצא נושא עליו אומר שאני מסכים עם דעתו של ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש). וגם עם זו של אחמד טיבי, באותו העניין. לרוב, לא כל כך כדאי לעקוב אחר דעותיהם בנושא הפלסטיני, מכיוון שהן מקובעות.

אתה לוחץ על כפתור, או על הדק, ומיד יוצאים מפיהם אותם דברים שיצאו משם בעשרות השנים האחרונות. בכך הם לא שונים בהרבה מאנשים רבים אצלנו שמשנתם סדורה, ולעולם אינה נפרמת, יהיו הנסיבות אשר יהיו.

גם הפעם הגיבו ברכה וטיבי, ועוד חברי כנסת ערבים, על-פי משנתם הידועה. בדרום החלה התכתשות מזוינת - ישראל אשמה. זה היה צפוי. אלא שהפעם, להבדיל ממאות ואלפי פעמים קודמות, קשה לא להתייחס אל טענותיהם במידה רבה של הסכמה.

"פני תם"

"יש פה צביעות כשמנסים להעמיד פני תם, או פני מופתע וקורבן. אם מוציאים לפועל חיסול, יוזמים הסלמה". כך אמר מוחמד ברכה בדיון על הצעות אי אמון בממשלה על רקע הלחימה בדרום. האם אפשר לומר שאלה דברים מופרכים, שאין בהם היגיון?

יש כבר שקט. חמאס בעזה, וגם שאר הארגונים, שמרו על שקט שהיה הרבה יותר מיחסי. זה הזמן להרביץ חיסול? מה בער? מי בער? האם הריגתו של מזכ"ל ארגון ועדות ההתנגדות העממיות, זוהייר אל-קייסי, שינתה במשהו את יחסי הכוחות בין חמאס לבינינו?

האם ההתנגדות הפלסטינית נחלשה כתוצאה מהחיסול הזה? הרי אפילו אם האיש תיכנן פיגוע, הרי אף אחד לא מאמין ברצינות שהריגתו תמנע את הפיגוע, שאף פעם אינו תלוי רק באיש אחד.

אם יש תכלית - שתופיע

אומרים: יש הרתעה. אבל זה כבר מזמן התברר כלא נכון. מפקד הולך - מפקד בא. ובין שני האירועים הללו נפגעים אנשים משני צדי המתרס. סתם כך ללא צורך. יותר מזה - ללא כל תכלית נראית לעין. בוודאי שתמיד יכולים לומר לנו שהתכלית קיימת, אלא שאנחנו לא רואים אותה, ושאי אפשר לספר לנו. אבל עברנו מספיק חיסולים ותגובות ולחימות כדי שנדע, גם בלי שיגידו לנו, שאם יש תכלית, הרי שהיא לא בהכרח חיובית מבחינתנו.

עד כדי כך קשה למצוא מניע הגיוני לחיסול שגרם ללחימה, שהתחלתי לחשוב, ואני בטח לא היחיד, שכל זה נועד אולי לצורך ניסוי כלים. כלי אחד, בעצם. כיפת ברזל. שאולי הכניסו בה שינויים ושיפורים ורצו לראות איך הם עובדים. אז הכיפה בהחלט הוכיחה את עצמה.

ואולי המחשבה שעלתה אצלי מוטעית מיסודה. אבל אם כך, היינו רוצים לדעת מה כן נכון. מה בדיוק חוסל בעזה, חוץ מהשקט ששרר שם? אני מאוד לא אוהב שממשלתי הופכת עמדות ודעות של הח"כים ברכה, טיבי וחבריהם - לצודקות. זה עלול ליצור, חס ושלום, מחשבות שמא אין זה המקרה היחיד בו הם צודקים.