הזלזול בציבור שובר שיאים: חברי הוועדה לפניות הציבור נדהמו היום (ד') מהודאתו של מהנדס איכות סביבה בחברת החשמל, לפיה "לא כל האוכלוסיות מודעות לסיכון שבקרינה ממתקני מתח גבוה באזורים מאוכלסים, אך למה להעיר את הדובים מרבצם?".
הדברים נאמרו במהלך דיון בעקבות פניית תושבים הנאבקים במשך שנים בחברת החשמל וברשות מקומית על-מנת להעביר קו מתח גבוה מאזור מגוריהם. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) הודיע ש"לא ירפה מהנושא עד שיוסר המפגע הבריאותי".
לפני כשנה, פנה א', תושב בני-ברק, לוועדה לפניות הציבור, על-מנת לקבל סיוע של חבריה, במאבקו מול חברת החשמל ועיריית בני-ברק בנוגע להעברת מתקן מתח גבוה הסמוך לביתו שברחוב ריינס בעיר. א' ציין היום בדיון, כי "כבר ב-2007 מימן בעצמו בדיקת קרינה ממכון פרטי. ממצאי הבדיקה הוכיחו חד-משמעית, כי קיימת קרינה חריגה מעמודי החשמל והשנאים הסמוכים לביתו, מעל למותר עפ"י תקן של המשרד להגנת הסביבה". כאמור, "קרינה שמסכנת את חייו ואת חיי התושבים ברחוב".
יו"ר הוועדה אזולאי: "לא יתכן שאזרח יהיה חשוף לסכנה מתמשכת בגלל ויכוח בין העירייה לחברת החשמל, על מימון העברת קו מתח גבוה". אזולאי פנה לראש עיריית בני-ברק ולמנכ"ל חברת החשמל על-מנת שיימצאו את הדרך להעביר את קו המתח הגבוה מרחוב ריינס. עוד הודיע אזולאי, כי "יפנה למשרד הבריאות על-מנת לבדוק האם קיימת מדיניות בנושא קווי מתח גבוה בריכוזי אוכלוסיה". בדיון התברר שעלות העברת עמודי חשמל של מתח גבוה נעה סביב 400 - 500 אלף שקל.
מהנדס איכות סביבה ביחידה למניעת מפגעים ורישוי סביבתי בחברת החשמל, ד"ר בן ציון כהן, אמר כי "החברה העבירה למשרד להגנת הסביבה את רשימת המתקנים ובדיקת רמת הקרינה באחריות המשרד. כל אזרח רשאי להגיש בקשה להעברת מתקנים והחברה בודקת את העניין. הנורמה בארץ מאפשרת קרינה של מיליגאוסים (יחידות למדידת קרינה) בודדים, מה שנכון לגבי המקרה של רחוב ריינס בבני-ברק".
עוד הוסיף ד"ר כהן בהתבטאות אומללה כי "לא כל האוכלוסיות מודעות לסיכון שבקרינה, אך למה להעיר את הדובים מרבצם? כבר למעלה מ-30 שנה לא הוכח שהסיכון ודאי. אולי כן אולי לא. מי שרוצה יכול להיכנס לאתר האינטרנט של החברה ולראות האם הוא באזור אם לאו".
מנהל מחלקת איכות הסביבה בעיריית בני-ברק, מוטי ויסלובסקי: "פעמיים העירייה הקצתה שטח מיוחד להעברת תחנות טרנספורמציה זעירה שברחוב ריינס אך החברה נמנעה מביצוע הדבר".
מנהל רשת ארצית אגף השיווק בחברת החשמל, צבי שגב: עפ"י חוק מ-2002, החברה מחויבת שכל רשת הולכת החשמל וחלוקתו באזורים מאוכלסים תהיה תת-קרקעית. ועדת מומחים חייבה את החברה להקצות מדי שנה בין 8 - 10 מיליון שקל להטמנת תשתיות באדמה על-מנת לצמצם את תופעת השדות המגנטיים שיוצרים קרינה בקרבת מתח גבוה. בנוסף נקבע סדר קדימויות, כשבראש הרשימה בתי ספר וגני ילדים".
איגור סטפנסקי ממינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים: "יש עשרות רחובות בישראל שיש בהם תשתית עילית של מתח גבוה. ועדת התכנון בעיריית בני-ברק אישרה את הבנייה ברחוב ריינס והיא זו שאחראית. עליה העירייה לפעול להסרת המפגע יחד עם חברת החשמל בעלות סבירה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.