פרופ' בארי רוביןהמפתח לשגשוג

הדימוי העצמי והבינלאומי וסדרי העדיפויות של ישראל קשורים לסוגיות הגנה. משאבי המדינה ומנהיגיה כבולים לבעיות של איום הגרעין האיראני, אתגר האסלאם המהפכני, התקפות טרור, ודיפלומטיה הסובבת סביב המאמצים להשכנת שלום בין ישראל לפלסטינים. עם זאת, ישנה ישראל אחרת. מדינה משגשגת ומובילה עולמית בתחומי היי-טק, רפואה, מדע וחקלאות. אם כך, כיצד יכולה ישראל לממש את הפוטנציאל של היבטים "חיוביים" אלה, תוך צמצום נטל צורכי ההגנה היקרים שלה?

ישנה בדיחה ותיקה על ילדי ישראל הנודדים במדבר זמן ממושך, ולפתע הם לוקחים פנייה "לא נכונה" לתוך מדינה שייתכן שהיא ארץ זבת חלב ודבש, אך חסרת ערך משמעותי במובן של משאבים "טעימים פחות". כל זה כעת על סף שינוי דרמטי. הגילוי של שדות גז טבעיים ועצומים מול חופי ישראל, יחד עם מספר משאבי נפט פוטנציאליים, מהווים נקודת מפנה.

תחשבו על זה: ישראל הופכת ליצואנית מרכזית של חומרי אנרגיה ומסחר המכניסים מיליארדי דולרים בכל שנה; קניינים נלהבים, שלא רק רוצים להשיג את הגז ואת הנפט של ישראל, מחפשים עסקאות בתנאים טובים כדי להשיב חלק מהכסף שהם מוציאים; הגעה למצב מדיני-אסטרטגי טוב יותר, המבוסס על תמריצים למדינות אחרות לתמוך בישראל; באופן דומה, מדינות שירצו להתקיף את ישראל ידעו כי תקיפה כזו עלולה לגרור היווצרות של אויבות רבות עוצמה כנגדן; בהתבסס על ההכנסות שיגדלו בשיעור חד, לישראל תהיה היכולת להגדיל את ההוצאות החברתיות ולהביא לשיפורים הנדרשים עד מאוד בבתי ספר, בבתי חולים, ובתשתיות. סיכומו של עניין, זוהי הזדמנות ריאלית למימוש רבים מחלומותיה של המדינה.

אסיה - יבשת העתיד

זוהי לא פנטזיה אוטופית. כעת אנחנו יודעים כי הגז הטבעי והנפט שרירים וקיימים. לאורך ההיסטוריה של המדינה, מעולם לא הייתה הזדמנות כה אדירה להשגת הון מסיבי שישדרג את ישראל לשורת המדינות בעלות רמת החיים הגבוהה ביותר בעולם. זה בר ביצוע.

יחד עם תפיסה מחודשת זו קיים דבר נוסף. במשך כמעט אלפיים שנה, היהודים התמקדו בעיקר באירופה. הייתה זו התרבות המערבית שאליה הצטרפו היהודים במידה זו או אחרת. אולם כיום, כואב ככל שיהיה, אנו רואים את אירופה בירידה. האם זה הפיך? אנחנו לא יודעים. אבל אנחנו כן יודעים כי לא רק היבשת עומדת בפני אובדן ביטחונה העצמי, בנוסף לבעיות כלכליות עצומות, אלא גם הופכת ליותר ויותר עוינת כלפי יהודים.

צפון אמריקה צפויה להמשיך ולהיות תומכת ישראל וביתם של קהילות יהודיות משגשגות. אם להיות אופטימיים, זהו המקום הסביר ביותר שבו ניתן לראות המשכיות ביחסים עם ישראל.

זה מביא אותנו אל אסיה, יבשת העתיד. לאסיה כמובן בעיות משלה. עם זאת, היא אזור בעל גידול וקדמה ראויים לציון. נעדרים שם חוסר היציבות, הבלבול, המרירות והנטיות האובדניות הכל-כך מוכרים באזור המזה"ת, ועכשיו גם באירופה. לפנינו אדמות ללא סנטימנט משמעותי נגד היהודים ודעות חיוביות כלפי ישראל. בכדור הארץ של זמננו, מצב זה אינו מושלם אבל טוב ככל הניתן.

שני הגורמים שלעיל - משאבי האנרגיה וההזדמנות האסייתית - משתלבים יחד ברגע היסטורי זה של ישראל. כל כמות של גז טבעי ונפט שישראל תוכל לייצר, האסייתיים - בעיקר סין ואם יישאר משהו גם הודו - יקנו. המשמעות היא, שהם ירצו לשתף פעולה עם ישראל במגוון פרויקטים אחרים, בעיקר כשלישראל יהיה יותר הון משל עצמה.

לא מדובר במופע צדדי. זוהי אחת הסוגיות החשובות ביותר של ישראל בעשורים הבאים. אף שנחמד להאמין כי שלום כולל ישרור במזה"ת, זוהי תוצאה בלתי-סבירה, בעיקר כשאנו עוברים מ"האביב הערבי" אל עידן צמיחת האסלאמיסטים הקיצוניים.

רצוי כי ממשלת ישראל ומוסדותיה יתמקדו בחזון של ישראל חדשה עם תעשייה חדשה, שתגמד כל היבט יחיד אחר בכלכלת המדינה ותהיה חלוצה של אוריינטציית חוץ חדשה. אם תרצו, על בסיס יצוא מאסיבי של אנרגיה, ישראל חדשה יכולה להיות מציאות ממשית.

הכותב הוא מנהל מכון גלוריה לחקר המזה"ת ויחסי ישראל-ארה"ב במרכז הבינתחומי הרצליה