על רקע גילויי הגזענות שהתגלתה כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה, הוגש לממשלה דוח לבחינת דרכי מיגור הגזענות נגד יוצאי העדה. הדוח כלל יותר מ-50 המלצות ליישום במשרדי הממשלה השונים, שאחת מהן היא ליצור מנגנון לקליטה מהירה של אקדמאים יוצאי אתיופיה לשירות הציבורי. חלפו רק כחודשיים, וב-30 בספטמבר נעשה צעד קטן, אך חשוב, לקראת מימוש ההמלצה הזו: הוועדה לבחירת שופטים הודיעה כי לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נבחרו שתי עורכות דין יוצאות אתיופיה לשופטות. הבכירה מהשתיים, אדנקו (פירוש השם באמהרית: "לשבח") סבחת-חיימוביץ', נבחרה כשופטת בית משפט השלום במחוז המרכז.
הבחירה בסבחת-חיימוביץ' לשיפוט היא אמנם תקדימית בהיבט של המוצא, אבל היא הייתה כמעט מובנת מאליה למי שמכיר אותה, את עבודתה ואת יכולותיה. גורמים המקורבים לוועדה לבחירת שופטים אמרו ל"גלובס" כי היא סיימה את הקורס שבמהלכו נבחנים המועמדים לשיפוט בציונים מעולים, טובים יותר מאשר השיגו רוב המועמדים האחרים.
היא נולדה לטגה ולשרה סבחת כבת רביעית מתוך שישה ילדים, בכפר מוורי שבצפון אתיופיה. כשמלאו לה 8, עלתה ברגל עם בני משפחתה, דרך סודן, ומשם הגיעו בטיסה במסגרת מבצע משה. המשפחה השתקעה בשכונת רמות בירושלים והוריה עבדו קשה כדי להתפרנס. אביה עבד בבית דפוס ואמה ניקתה בתים בשכונה. בתיכון עברה לפנימיית כפר בתיה שבמערב רעננה, אך בהמשך היא חזרה לירושלים והשלימה את לימודי הבגרות בתיכון רנה קאסן.
את דרכה המקצועית היא החלה כעתודאית וכעורכת דין בפרקליטות הצבאית, ועד מינויה לשיפוט, כעורכת דין עצמאית המייצגת חשודים ונאשמים בפלילים. בחלק גדול מהתיקים היא ייצגה מעוטי יכולת במסגרת הסכם פרילנסר עם הסנגוריה הציבורית. במהלך מחאת יוצאי אתיופיה בשנה שעברה, היא ייצגה רבים מהמפגינים שנעצרו על-ידי המשטרה. סבחת-חיימוביץ' הייתה גם חברת הוועד המנהל של עמותת טבקה, המסייעת משפטית ליוצאי העדה.
"היא מתאימה לשיפוט ללא כל קשר להיותה יוצאת אתיופיה, אבל בעיניי, היותה בת העדה זה הערך המוסף שלה", אומר עו"ד אילן כץ, שעבד עם סבחת-חיימוביץ' כאשר היה סגן הפרקליט הצבאי הראשי. "היא תהיה שופטת טובה לכולם ובנוסף, תוכל להבין לרגשי הקהילה האתיופית ולמצוקות שלה. יש לזה משמעות. באמת הגיע הזמן למינוי כזה".
מקורביה אומרים שהיא לא תסתפק בכך ויש לשער שתמשיך לטפס במעלה ההיררכיה השיפוטית. מי יודע, אולי עד לבית המשפט העליון.
כתב: חן מענית