היהלומן דן גרטלר הוא שיצר קשר עם האלופים (מיל.) מאיר דגן וינוש בן-גל, והציע להם לקדם את הפעילות הבטחונית שנבעה מפיתוח עסקיו בקונגו. כך טוען ראש היחידה לסיוע בטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון, אלוף (מיל.) יוסי בן-חנן.
בן-חנן העלה טענה זו במכתב ששלח לפני שנתיים לעו"ד יהודה רסלר, שייצג אז את יוסי כמיסה. כמיסה, יוצא היחידה ללוחמה בטירור, הגיש אתמול (ג') תביעה בסך 2.5 מיליון שקל נגד גרטלר ובן-חנן, בטענה שהוא אמור היה להעניק את הייעוץ בקונגו אך נושל לטובת בן-גל ודגן.
"לא הייתי מעורב"
לדברי בן-חנן באותו מכתב, הוא לא היה מעורב בתהליך קבלת ההחלטות של גרטלר, ובאותו שלב הוא כלל לא הכיר אותו אישית. עו"ד שמעון אבירן, סגן היועץ המשפטי למערכת הביטחון, כתב בשמו של בן-חנן, כי גרטלר הוא שהחליט מי ינסה לפתח את הסיכוי לפעילות בטחונות בקונגו, שם קיבל גרטלר זיכיון לכריית יהלומים בשווי מיליארד דולר.
לדברי בן-חנן, כמיסה פעל בקונגו ללא ההיתרים הנדרשים - דבר המהווה עבירה פלילית, ובתקופה שמדיניות ממשלת ישראל לגבי קונגו היתה להימנע מביצוע עיסקאות בטחוניות.
"היינו חוקרים"
בן-חנן טוען, כי פגישותיו של כמיסה עם בכירי מערכת הביטחון בקונגו במחצית 2000 ותכני הפגישות, לא דווחו למערכת הביטחון. לו היתה מערכת הביטחון יודעת שכמיסה נפגש עם נשיא ורמטכ"ל קונגו והציג בפניהם תוכנית להקמת צבא קונגו, ללא כל אישור של משרדי הביטחון והחוץ, כלל לא היתה מתקיימת בינו לבין נציגי משרד הביטחון כל שיחה בנושא, אלא היתה נפתחת חקירה נגדו.
מהמכתב עולה, כי כמיסה טען בפגישתו באוגוסט 2000 עם בן-חנן, כי יש לו קשרים טובים בקונגו, והוא מבקש לאחר שלמד מהאינטרנט על קונגו והיה מאבטח של גרטלר, לנסות לקדם ייצוא בטחוני במדינה זו.
הדברים נראו לבן-חנן תמימים, והיה ברור לו שלכמיסה אין כל מושג על מתכונת הפעילות בתחום הייצוא הבטחוני. על כן תידרך אותו בן-חנן בכל הקשור לאופן שבו יוזמים פעילות לייצוא בטחוני. באותה פגישה לא הוזכר שמו של דגן, כיום - ראש המוסד.
"לא היתה אפליה"
לדברי בן-חנן, פעילותם של דגן ובן-גל נעשתה ביוזמת גרטלר, תוך הקפדה על כל הוראות הייצוא הבטחוני, בתאום עם כל גורמי מערכת הביטחון ולפי אישורים. במכתב נאמר, כי עד מועד משלוח המכתב, לא בוצעה כל עיסקה משמעותית עם קונגו בתחום הייצוא הבטחוני.
בתגובה שלח בא כוחו הנוכחי של כמיסה, עו"ד רון סמוראי, מכתב לבן-חנן בו נטען, כי כמיסה הופלה לרעה לעומת בן-גל ודגן, להם קשרי חברות עם בן-חנן. כמיסה הודיע שיהיה מוכן להימנע מהגשת תביעה נגד בן-חנן אם יקבל פיצוי של מיליון שקל.
בתגובה כתב בן, כי אילו כמיסה היה מגיש בקשת היתר מסודרת במועד מאוחר יותר, על רקע שינוי הנסיבות בקונגו, כשפנייה זו מגובה באישור התעשיות הישראליות הנוגעות בדבר, הרואות בכמיסה נציג לקידום שיווק של מוצריהן - יש להניח שהיה מקבל היתר.
בן-חנן מציין, כי מדיניות המשרד השתנתה בתחילת 2001 עם חילופי השלטון בקונגו לאחר רצח הנשיא הקודם בינואר 2001, אולם כמיסה לא עשה כן. לדבריו, מדיניות המשרד בכל הקשור להיתרים היא ליברלית מאוד, וטענותיו של כמיסה בדבר אפלייתו להן על מה לסמוך.
בא כוחו של גרטלר, עו"ד יעקב וינרוט, כתב לרסלר לפני שנתיים, כי גרטלר מכחיש את כל טענות כמיסה. לדברי גרטלר, כמיסה מודע לעובדות הפשוטות של הסיבות להפסקת ההתקשרות עימו, ונסיונותיו להוציא מים מהסלע בדרכים לא דרכים - לא יצלחו. (ת.א 04/1276).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.