בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים חייב את הבר "אייזן" שבמתחם הרכבת הישן בירושלים, לשלם פיצוי בגובה סמכות בית המשפט (17,800 שקל) לזוג שהופלה ולא הוכנס למועדון, בנימוק שאינו מופיע ברשימת המוזמנים. נפסק, שהעובדה שזוגות אחרים שלא הופיעו ברשימה נכנסו לבר מהווה הפליה אסורה בניגוד לחוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים ("חוק הסלקציה").
השופט רמז כי אם התביעה היתה מוגשת לבית משפט השלום, היה פוסק פיצוי גבוה יותר (החוק מאפשר עד 50 אלף שקל פיצוי ללא הוכחת נזק). "המציאות הלא נוחה של הסלקציה והסינון לא תיעלם כנראה מעצמה. רק על-ידי נקיטת אמצעים תקיפים נגד מקומות הנוהגים כך, נוכל לשרשה", נקבע.
ארז מור ורעייתו, שהיתה בחודש השביעי להריונה, הגיעו לבר עם זוג חברים כדי לחגוג יום הולדת. זוג שלישי, שנכנס לפניהם, הודיע להם בטלפון שהמקום ריק יחסית ויש עוד מקום רב. המארחת הכניסה את הזוג הנוסף, אך סירבה להכניס את מור ורעייתו בנימוק שמדובר במסיבה סגורה לפי רשימת מוזמנים. לטענת מור, שני הזוגות האחרים לא הופיעו ברשימה.
יפי הבלורית
השופט ד"ר אבי טננבוים ציין כי הסינון והאפליה שמבצעים הסלקטורים בכניסה למועדונים נובעים משני טעמים עיקריים: הראשון "והמוצדק חלקית" הוא הרצון לסנן בליינים שיוכלו אחר כך לגרום לבעיות, שיתנהגו באלימות, ישתכרו ויבריחו מבלים אחרים.
השיקול השני "והבעייתי יותר הוא ניסיון ליצור מעין 'אופי איכותי' למועדון. כל מועדון טוען כי קהלו הוא המשובח והאיכותי מקהל המבלים. עצם הסינון והאפליה מהווים מעין אות כבוד למועדון, המבקש לומר כי לא כל אחד בא בשעריו, אלא רק מבלים מעולים ומובחרים.
"המשותף להם הוא פעמים רבות היותם יפי הבלורית והתואר, המשתייכים לקהל הנכון ובעלי צבע העור המתאים והארנק המלא. במיוחד התחזקו טענות כנגד שיטה זו לאור העובדה שצעירים בעלי מראה מזרחי נדחו הרבה יותר מאשר צעירים בעלי מראה מערבי-אשכנזי", ציין השופט.
כללים ברורים
בדיוק כדי למנוע תופעה זו של סינון, הוסיף השופט, נחקק חוק הסלקציה. לדבריו, החוק מאפשר סינון למשל עבור ערבי פנויים-פנויות או מסיבות סטודנטים בהתקיים שלושה תנאים: ראשית, שהתנאים לא יהיו מפלים בעיקרם. "דהיינו, לא ייתכן שהמועדון יכריז מראש כי לא יקבל נכים, אנשים עם מוגבלויות אחרות, בני לאום או עדה מסוימת וכן הלאה".
התנאי השני הוא שהכללים יהיו ברורים ומפורסמים מראש. "מחובתו של המקום לדאוג כי הציבור הבא בשעריו יהיה מודע לתנאים הללו. קרי, לא יהיה מצב שבו מגיע אדם ומבקש את השירות, ואז בדיעבד מסתבר לו כי איננו מתאים לכניסה".
התנאי השלישי שאותם כללים ייאכפו בקפדנות. "לא ייתכן כי תהיה מגבלת גיל כלשהי, אך יודעי ח"ן ומקורבים ייכנסו ללא יחס לכללים", ציין.
השופט טננבוים הדגיש כי "לא ייתכן מצב שבו הבחירה תיוותר בידי 'שומרת הסף', שבאופן שרירותי תבצע סינון ולא תאפשר כניסה". לדבריו, ראוי שתנאי הסף יפורסמו ככל האפשר - בעיתונות, באתר אינטרנט, במקומון. "בהיעדר פרסום כראוי, אין המקום רשאי שלא להכניס את המבקשים להיכנס ולטעון לפתע לכללי כניסה חדשים", נקבע.
במקרה זה, קבע, הטענות של רשימת מוזמנים וטענות אחרות הן טענות בדיעבד, שבאו להצדיק את המעשה. (ת"ק 5059/07).
מתי סלקציה בכניסה למועדון מותרת?
* תנאי הכניסה אינם מפלים מטבעם (ערבים, נכים).
* הכללים ברורים ומפורסמים מראש.
* הכללים נאכפים על כל הנכנסים, כולל מקורבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
