עובדים רבים, הנוסעים מדי יום לעבודה ברכבם הפרטי, ובין היתר משתמשים ברכב גם על מנת להגיע לפגישות עבודה ולטובת נסיעות עסקיות נוספות, השלימו זה מכבר עם העובדה כי את עלויות הנסיעות הללו הם ממנים מכיסם, מהכנסתם הנקייה, לאחר תשלום המס. בהתאם למדיניות המס הנהוגה בארץ - אשר קיבלה גושפנקא בפסיקה - הם אינם רשאים לנכות לצרכי מס את הוצאות הנסיעה שלהם, כיוון שאלו נחשבות להוצאות "פרטיות". העובדים הצייתנים בארץ הפנימו את הכללים ו"בולעים מדי יום את הצפרדע". המומחים בתחום, לעומת זאת, פחות סלחניים. הם אינם משלימים עם מה שהם מכנים "העיוותים" בנוגע לניכוי הוצאות השימוש ברכב פרטי, ומטיחים ביקורת קשה
ברשויות המס ובבתי המשפט, שחיזקו את ידם בנושא הזה. לטענתם, המצב החוקי הקיים, בכל הקשור לניכוי הוצאות שימוש ברכב "פרטי" ובכל הקשור לזקיפת שווי השימוש ברכב "פרטי" הינו לקוי מעיקרו ורווי בעיוותי מס.
כעת, מצטרף אל הביקורת גם פרופ' יוסף אדרעי, מהמומחים המובילים למיסוי, מרצה למשפטים ויועץ בכיר במשרד עוה"ד פרופ' ביין ושות'. לדבריו, "המצב הנוכחי באשר לניכוי הוצאות עסקיות ברכב פרטי מעוות, לא מהימן, פוגע בנישומים וממסה אותם לא רק על הכנסתם אלא גם על הונם ובכך פוגע בשוויון ובקניין, בניגוד להוראת החוקה הישראלית. מנגד מקבלים נישומים רבים הטבות לא ראויות המביאות לבזבוז משאבים אדיר".
שאלת ניכוי הוצאות החזקת רכב פרטי מעוררת קושי ומחלוקות בלתי פוסקות בין רשויות המס והנישומים. הקושי נעוץ בכך שבעלי עסקים ועובדים שכירים משתמשים ברכב פרטי למטרה כפולה - לצרכי עבודה וליצירת הכנסה ובמקביל גם לשימוש פרטי. כתוצאה מכך, מסביר אדרעי, נוצרת הוצאה מעורבת, ומתעורר הצורך לבודד את המרכיב העסקי בדרך מהימנה ומדויקת ולהתיר רק אותו בניכוי. לדבריו, אם הנישום לא עומד בנטל ההוכחה, כל ההוצאה לא תותר בניכוי. כדי להימנע מהצורך בהתדיינות הוסמך שר האוצר לקבוע בתקנות אומדן סטטוטורי.
רפורמת ליסינג
בדצמבר 2007 אושר, במסגרת חוק ההסדרים ומה שכונה אז "רפורמת הליסינג", תיקון לתקנות שווי השימוש ברכב שבמסגרתו נקבעה העלאה הדרגתית של סכומי שווי שימוש ברכב, עד לשנת 2010. פרופ' אדרעי מסביר את השלכות התיקון בפועל: "התקנות החדשות מכירות ב-45% מכלל הוצאות הרכב הפרטי והיתר נחשבות כהוצאות למטרות פרטיות ואינן מותרות בניכוי. בנוסף, כל הוצאות החזקת רכב של עובד שכיר לא מותרות בניכוי, גם אם המעביד מחזיר לו אותן. במקרה של רכב צמוד התקנות קובעות את שווי השימוש ברכב בהתאם לסוג הרכב וגודלו". הבעיה, אומר אדרעי, נעוצה בשרירותיות של חלק מן ההוראות החדשות. כך לדוגמא, "אם מדובר ברכב שמושכר על-ידי המעביד בליסינג תפעולי, כל הוצאות הליסינג שמשלם המעביד מותרות לו בניכוי בעוד שהעובד מחויב במס בהתאם לשווי שרירותי וקבוע שאינו תלוי כלל בשימוש בפועל".
אדרעי מוסיף, כי גם לאחר התיקון "עובדים רבים שמשתמשים ברכבם הפרטי רק לצרכי עבודתם משלמים סכומי מס גבוהים ביותר, שלא בהתאם לתכליתה של פקודת מס הכנסה. במקרים רבים נאלצים המעבידים לגלם את ההוצאה, והנטל למעביד גדול עקב פעולת הגילום. לעומתם, אותם עובדים שמשתמשים ברכב לצרכים פרטיים ולא לצרכי ייצור הכנסתם - ויש לזכור שנסיעה למקום העבודה ובחזרה אינה נחשבת עדיין כהוצאה עסקית - נהנים מהטבת מס ניכרת ביותר: כל הוצאות הליסינג מותרות למעביד במלואן בעוד שהעובד משלם סכומים פחותים באופן ניכר מהסכומים המותרים למעביד. מצב זה מעודד נסיעות פרטיות, צריכת דלק, עלייה בזיהום אוויר ולתקלות ברכב שנגרמים כתוצאה מנסיעה פרטית, שעלותם לא מוטלת על העובדים".
עקב כך, חורץ אדרעי, אין מנוס משינוי התקנות הקיימות הקובעות אומדנים שרירותיים לניכוי הוצאות החזקת רכב פרטי. לדבריו, "תקנות מס הכנסה בנושא רכב צמוד וניכוי הוצאות רכב הן שרירותיות ומעודדות בזבוז. חלק מהנישומים משלמים סכומי מס גבוהים מדי; חלק אחר נהנה מהטבת מס מופלגת". לטענתו, זה לא קשה לתקן את הליקויים. "רשות המסים יכולה בדרך פשוטה יחסית להתגבר על העיוותים ולקדם את מדיניות מיסוי ירוקה עליה הכריזה השנה, שתהווה חלק בלתי נפרד מהשינוי".
מאוד אופנתי היום לדבר על "מדיניות ירוקה" בכל תחום, וגם רשות המיסים נדבקה בחיידק. לפני חודשים ספורים הגישה ועדת "מיסוי ירוק" לממשלה את המלצותיה לעידוד השימוש בכלי רכב ידידותיים לסביבה בעיקר באמצעות הפחתת מס הקנייה המוטל על כלי רכב הפולטים זיהום אוויר נמוך בהתאם ל"מדד ירוק" והרשות הכריזה כי נבחנים נושאים נוספים ובכלל זה התייעלות אנרגטית, בנייה ירוקה ועוד.
התקן אלקטרוני
לדברי אדרעי, יש בחוק הוראות נוספות בעלות ערך "ירוק" העשויות לסייע גם להסדרת המחלוקות בנוגע לשווי השימוש ברכב פרטי, בהן ההוראות בנוגע הוצאות הסעה מאורגנת על-ידי מעביד, אך גם הן אינן חפות מבעיות ובטח שאינן מספיקות. "הפתרון הקיים היום בחוק באשר לניכוי הוצאות הסעה מאורגנת על ידי המעביד - פקודת מס הכנסה מכירה בהוצאה של הסעה מאורגנת למקום העבודה - הוא צעד מצוין בכיוון הנכון".
אליה וקוץ בה. הבעיה עם הצעד הזה, לדברי אדרעי, נעוצה בדרישת החוק כי המעביד ישכנע את פקיד השומה שההסעה היא הכרחית לצרכי עבודה. "מצד אחד מכריזים על מדיניות מס ירוקה, ומאוד חכמה, מצד אחד מסייגים את ההוראות בחוק באופן שלא מאפשר יישום של המדיניות הזו. כדי לאפשר את יישום המדיניות במקרה הזה, על רשויות המס להגמיש את התנאים להתרת ההוצאה הזאת של ההסעה המאורגנת". לדבריו, יהיה בכך משום עידוד מעבידים לנצל הטבה זו ולחסוך זיהום אוויר ודלק. "החיסכון הלאומי יהיה אדיר. השימוש הפרטי ברכב לא יותר בניכוי והשימוש העסקי יותר במלואו; שיטת המס תהיה צודקת, הוגנת יותר ושרירותית פחות".
פיתרון נוסף שיסייע למניעת עיוותים, מעיר אדרעי, הוא חיוב מעבידים ועובדים להשתמש בהתקן אלקטרוני שיסייע בהפרדה בין המרכיב העסקי והפרטי בשימוש ברכב. בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) נקבע כאשר הותקן ברכב מכשיר למדידת מספר הקילומטרים שנסע הרכב, למדידת תצרוכת הדלק, סוג הדלק הנצרך ומשך הזמן שהרכב היה בנסיעה, או למדידת חלק מנתונים אלה, יותרו בניכוי הוצאות החזקתו. אדרעי: "לא ייתכן שבמעצמת היי-טק דוגמת ישראל לא נדע לנצל את התקנות הקיימות ולחייב את כלל הנישומים במשק - חברות, עצמאיים ומעבידים - להתקין התקן אלקטרוני המאפשר מעקב אחר רכבים, שיאפשר דו"ח און-ליין של הנסיעות העסקיות ברכב".
אדרעי מציע לאמץ בעניין זה מודל דומה למודל הקיים בנוגע לקופות רושמות בבתי עסק. "כבר בשנת 1975 המחוקק חייב את כל העסקים לרכוש קופות רושמות מדויקות, שהמעקב והביקורת עליהם מדויק ויעיל; לאחר שהתשתית הסטטוטורית כבר הוכנה, אין כל סיבה שלא תתבצע היום פעולה דומה, כזו שתחייב את כל בעלי העסקים, המעוניינים לנכות את הוצאות הרכב הפרטי שלהם ושל עובדיהם, להתקין מכשיר מעקב אחר רכבים וניהול מעקב אחר ביצוע מטלות העובדים המשתמשים ברכבים פרטיים באמצעות מכשור פשוט, כמו איתורן, פויטנר ועוד".
לדבריו, על-פי השיטה הזו, כל מנוי יכול לקבל דו"ח מלא היכן מצוי הרכב 24 שעות ביממה. "צירוף דו"ח כזה לדו"ח נוכחות וביצוע מטלות של עובד יאפשר לפקיד השומה לבדוק את אמיתות דוחות הכנסה של המעביד ושל עובדיו, לרבות הוצאות הרכב הפרטי. כבר היו מקרים בעבר בהם הסכים פקיד שומה להתיר את כל הוצאות הרכב הפרטי לאחר שהוצגו בפניו דוחות מהימנים המבוססים על התקנים אלקטרוניים ושהוכיחו שלא בוצעו ברכבים נסיעות פרטיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.