אלה עודפי הייצור, טמבל

אל תניחו לקיצוצי הריבית להוליך אתכם שולל. מצבה של הכלכלה האמריקנית גרוע בהרבה מכפי שמשחקים קטנים בהיצע הכסף במשק יכולים לתקן בבת אחת, או כך לפחות אומר ליאו הינדרי. הוא התפרסם בעיקר כמושיע של חברת שידורי הכבלים TCI וכאדריכל מכירתה ל-T&AT בעסקת 59 מיליארד דולר, וגם היה מהראשונים שצפו מראש את שקיעתה של תעשיית הטלקום. בתחילת השנה הוא השמיע נאומי אתרעה מפני יותר מדי שחקנים וכושר ייצור בתעשייה הזו - לפני שמחירי המניות התמוססו. כיום, הינדרי נשאר קודר. החשש העיקרי שלו הוא שעודפי התפוקה בכל מגזר, מטלקום וטכנולוגיה עד ייצור ונדל"ן יוקרתי, ימשיכו להשקיע את המשק האמריקני, למרות מאמציו הרבים של הפדרל ריזרב.

"לכולנו יש כעת הרבה יותר מדי קיבעון סביב שערי ריבית וקיצוצי ריבית", אומר הינדרי, 53, ממרומי לשכתו בבניין קרייזלר במנהטן. ריביות נמוכות עשויות לסייע לחברות שרוצות להקים מפעלים חדשים כדי להגביר את התפוקה, הוא מסביר. אבל כאשר המפעלים כבר בנויים ופועלים בתת-תפוקה, קיצוצי ריבית לא מסייעים לא לחברה ולא לכלכלה. "מה שצריך לעשות כעת הוא להגביר את הצריכה, לא את השקעות ההון", הוא אומר.

אבל המרצת הצריכה היא משימה מסובכת בתנאים הנוכחיים של מפולת ברווחי החברות והכרזות יומיומיות על פיטורים. אנשים מקצצים כבר כעת בטיסות, ביציאה לארוחות בשיפוצי בית והחלפת תכולה, בהצטיידות במחשבים ובכלי רכב. הלחץ על ההוצאה הפרטית, אומר הינדרי, רק ילך ויגבר. עד שהצריכה הזו תראה סימני חיים, הוא מזהיר, מוטב למשקיעים להישאר על הגדר.

הינדרי לא צופה שרווחי החברות ברבעון השלישי ישתפרו ביחס לרבעון השני העלוב, והוא לא רואה את שוק המניות מחדש את נדידתו צפונה ב-18 החודשים הקרובים, פחות או יותר. "אינני יודע באיזו בית ספר לומדים שכאשר משהו יורד למטה ונוגע בקרקעית, הוא מיד חוזר ועולה למעלה", אומר המנכ"ל הבוטה מימים ימימה. "יש המון כלכלנים ואנליסטים שטוענים שהמשק האמריקני הוא במהותו סדרה של עקומות V או של נחיתות ועליות רכות דמויות U. אני טוען שללא התערבות (ממשלתית), המשק שלנו ייראה יותר כמו L ארוכה וגדולה".

הינדרי, דמוקרט אדוק, היה רוצה לראות שהמימשל ממריץ את הצריכה באמצעות שינוי יוזמת קיצוצי המס הגדולה, כדי שהיא תעניק את מירב ההטבות למיעוטי הכנסה ולמעמד הבינוני, שנוטים יותר מכולם להוציא כספים חדשים שנכנסים לכיסיהם. הוא גם לא היה מקציב ממה שיישאר מעודפי התקציב הפדרלי 100 מיליארד דולר למימון תוכנית ההגנה מפני טילים של הנשיא בוש.

"אני בעל הכנסה גבוהה, ולא ביקשתי את קיצוצי המס", הוא מכריז, "החזרי המס מגיעים לבעלי אמצעים פחותים יותר, גם משום שזה מוסרי יותר וגם משום שמבחינה כלכלית, האנשים הללו יקבלו משאבים שאותם הם ילכו להוציא. אני סבור שקיצוצי המס נעשו בצורה בלתי רגישה עד זרא. אין בהם שום טעם. הם היו פוליטיים. בכנות, אני חושב שזו חוצפה. זו היתה הפגנת גסות כלפי האנשים שיכלו להשתמש בכסף הזה בצורה מחושבת יותר מאשר אחד כמוני".

אבל לפי שעה, הרפורמה במס מהסוג שהינדרי היה רוצה לראות, אינה על מסך המכ"ם של המימשל. אפילו אם היתה, סביר שלא ניתן היה לדחוף את החבילה הזו בקונגרס כבר השנה. גם אם הפוליטיקאים יבינו לבסוף איזו רפורמה פיסקלית כדאי לאמץ, זה לא יתרחש לפני 2002. זו אחת הסיבות שהינדרי מניח שההבראה הכלכלית תתרחש מאוחר יותר מאשר רוב האנליסטים האחרים מניחים.

רוב האמריקנים אינם מודאגים יתר על המידה מן המצב הכלכלי לפי שעה. הפד הפחית את הריבית שבע פעמים, והאבטלה נשארה בשיעור נמוך להדהים של 4.5%. אבל שיעור האבטלה הזה, אומר הינדרי, אינו משקף את מלוא המצב הריאלי הגרוע של המשק. לשם כך יש לחשוב על נתונים מדאיגים אחרים, כמו העובדה ש-10% ממשקי הבית האמריקניים מפגרים כעת בהחזרי המשכנתאות שלהם. בזמנים קשים קודמים, השיעור הזה לא עלה בדרך כלל על 4%. בזמנים טובים, שיעור הפיגור בסילוק משכנתאות לא עולה על 2.5%-2%.

נתון מדאיג נוסף: עובדים רבים שאיבדו את מישרותיהם בהאטה הנוכחית, נהנו ממשכורות גבוהות. "יש כלכלנים שטוענים שאם שיעור האבטלה יתואם כדי לשקף גם את רמות ההכנסה, השיעור יעלה כעת על 5%, וזה כבר אולי ידאיג אנשים", אומר הינדרי, "בעולם של שיעור אבטלה שנע בין 5% ל-5.5%, לא קשה מבחינה טכנית למצוא עבודה, אבל קשה מאוד למצוא עבודה שמכניסה 100,000 דולר בשנה".

הינדרי, שבזמנו הפנוי משתתף במירוצי מכוניות כשהוא נוהג בפורשה 99' GT3R s שלו, ביקר באחרונה במסלול מירוצים בקורנינג במדינת ניו יורק, ביתה של החברה הנושאת שם זה. קורנינג נהנתה מכמה שנים דשנות כאשר היא סיפקה את הסיבים האופטיים לחברות שהניחו אותן לאורך ולרוחב ארה"ב. כאשר קורנינג פרחה, פרחה איתה העיירה כולה. בשנת 2000, קורנינג היתה זרועה התחלות בנייה למגורים ובנייה מסחרית בכל פינה. היא היתה התשובה לתפילות הלב של upstate ניו יורק.

אבל רוב הלקוחות של קורנינג נקלעו לזמנים קשים, וקורנינג נאלצה לפטר 2,000 מ-9,000 עובדיה ב-upstate ניו יורק. המפוטרים היו בעלי משכורות גבוהות, רבות מהם קרובות לשש ספרות בשנה. מציאת מקום עבודה בתנאים דומים באזור זה לא תהיה קלה, ואלו מהמפוטרים שיעזבו את מגוריהם בחיפוש אחרי מישרה חדשה, יתקשו למכור את בתיהם במחיר שיזכיר את מחירי השיא מלפני שנה. במשקי הבית שיבחרו להישאר, רבים מהם בעלי הכנסה כפולה שהיתה קשורה בסיבים אופטיים, התקציבים המשפחתיים יצטרכו להתהדק פלאים.

דמי האבטלה לא יספקו הרבה נחת ועזרה כלכלית. במיתונים הקודמים, כאשר עובד בשכר נמוך פוטר מעבודתו, דמי האבטלה היוו חלק חלופי נכבד מהכנסתו. אבל על מפוטרים בעלי הכנסה של שש ספרות לשעבר, דמי האבטלה אינם עושים רושם. לכן, הינדרי מניח שבמיתון הנוכחי, הפגיעה בצריכה הפרטית תהיה חריפה הרבה יותר מבעבר.

הכמויות האדירות של החובות שהתהוו כדי ליצור את תפוקת-היתר האדירה של ימינו, רק יחריפו את הבעיה. לדוגמה, ווינסטאר קומיוניקיישנז, חברת סטארטאפ קטנה בתחום הטלקום, שהמטה שלה נשקף מחלון חדרו של הינדרי בקומה ה-48 של בניין קרייזלר. ווינסטאר, חביבת המשקיעים בסוף שנות ה-90 העליזות, עתרה לצ'פטר 11 של חוק פשיטות הרגל האמריקני באפריל, עם חובות של 5 מיליארד דולר. מניותיה, שבשיאן היו שוות 6 מיליארד דולר, למעשה חסרות ערך היום. גם איגרותיה נסחרות בשווי אפסי. אפילו החובות המובטחים לבנקים נסחרים כיום ב-15 סנט לדולר. כמעט שלושה רבעים מ-4,000 עובדי ווינסטאר כבר פוטרו, והחברה לא רוכשת ציוד לבניית רשת טלקום. בדיעבד הסתבר שרוב מה שווינסטאר רכשה מומן באשראי ספקים נדיב שהעמידה לרשותה יצרנית ציוד התקשורת לוסנט בסך 700 מיליון דולר. ההלוואה הזו פגעה קשות במאזן של לוסנט, וחייבה אותה לבצע מחיקה גדולה שהיתה בין הסיבות הרבות לקריסת מנייתה.

"אלה הן הרבה מהלומות כואבות לחברה קטנה וחסרת ייחוד כמו ווינסטאר", אומר הינדרי. וזהו גם לקח שיש לחזור ולשנן אותו פעם אחר פעם, מפני שרק 13% מתשתיות הטלקום שהונחו בכל פינה בשנים האחרונות, הן כיום שמישות.

הבעיה אינה מוגבלת לטלקום. היא קיימת לאורך ולרוחב המרקם הכלכלי האמריקני. "אם מסתכלים על יכולת הייצור של תעשיית הרכב האמריקנית, אפשר בהחלט להגיע למסקנה ש-30% מהיכולת הזו מיותרים", אומר הינדרי, "ומוצאים בקלות מפעלים שתוכננו לעבודה של שלוש משמרות, שבקושי עובדים במשמרת אחת".

מצב העניינים עלול להידרדר עוד יותר. אנשים נהגו בעבר לנהוג במכוניותיהם במשך שבע או שמונה שנים, אבל בשנים האחרונות הם החלו להחליף אותן מדי שלוש שנים. אם הצרכנים הללו יחזרו להיות חסכניים, ולדחות את רכישות הרכב החדש בעוד שנה, התוצאה תהיה נפילה בביקושים ועוד עודפי כושר ייצור בדטרויט.

על-פי הסטטיסטיקה של הפדרל ריזרב, שנראית בגרף המצורף, ניצול כושר הייצור של המפעלים בארה"ב נפל ל-77% משיא היסטורי של 84.4% בינואר 1995. השיעור הזה יורד בעקביות מאז תחילת 2000, בה הוא עדיין עלה על 80%. כעת, הוא חזר אחורה לרמתו במיתון של 1991.

מצב הרוח הקודר של הינדרי מגיע לשיא כאשר הוא מתחיל להשוות את המשק האמריקני למשק היפאני. "מדד הניקיי צנח לשפל של 17 שנים, וזה 11 שנים אחרי שהם זיהו לראשונה בעיה של עודפי כושר ייצור", הוא מציין. עודפי כושר ייצור הם בעיה שקשה מאוד לתקן. זה כמו חיידק זולל-בשר. זה מתחיל באצבע הקטנה של הרגל, ומתפשט לכל הגוף".

השלטונות היפאניים חתכו את הריבית לאפס, ועדיין לא התגברו על בעיית עודפי הייצור. "הבעיה הזו משפיעה על המאזנים, התעסוקה והצמיחה בו זמנית", אומר הינדרי, "הרי הסיבה לכך שהמשק היפאני עדיין טוחן מים, היא שהבנקים והמוסדות הכספיים פשוט מחוסלים".

הינדרי, שמתגורר דווקא בסן פרנסיסקו ועובד משני משרדים בשני חופי ארה"ב, קנה את המוניטין שלו בשנות ה-80, כאשר ייסד את חברת השידורים Partners InterMedia והתחיל לרכוש נכסי כבלים. ב-1997 הוא מכר את אחזקת השליטה שלו ל-TCI והצטרף לחברה זו כנשיא. במארס 1999, בשיא שנות הזוהר של תעשיית הכבלים, הוא מכר את TCI ל-T&AT. מאוחר יותר באותה שנה הוא נטש את ענקית שיחות החוץ, או הועזב ממנה, תלוי באיזו גירסה בוחרים להאמין. מאז, מכר את כל מניותיו ב-T&AT. הללו נסחרו בשלב המיזוג עם TCI ב-36 דולר. ביום ו' הן נסחרו ב-19.21 דולר.

אחרי נטישת T&AT, הינדרי הצטרף לגלובלסנטר, חטיבת אירוח אתרי הווב של גלובל קרוסינג. הוא קודם במהירות לכהונת המנכ"ל של החברה האם, ובספטמבר 1999 כבר אירגן עסקה למכירת חטיבת שירותי הווב - שוב בעיתוי-שיא בתעשייה - לאקסודוס קומיוניקיישנז. כעבור כמה שבועות הינדרי נטש גם את גלובל קרוסינג, ושוב מימש את מניותיו. כאשר העסקה עם אקסודוס נחתמה, מניית גלובל קרוסינג נסחרה ב-31.88 דולר. כיום היא מחליפה ידיים ב-4.33 דולרים.

ברור כשמש כי הינדרי הוא אשף אקזיטים ממגזרי שוק לוהטים בשיאם. המניות היחידות שהוא מחזיק כיום הן של ליברטי מדיה, שמחזיקה בנכסי התוכניות של TCI הוותיקה שלו. "אני מאמין גדול בג'ון מאלון", אומר הינדרי על מנכ"ל ליברטי היום, והגורו שלו בשעתו. מאלון הוא מחלוצי תעשיית שידורי הכבלים בארה"ב.

גם המיזם העדכני של הינדרי נוגע להפקת תוכניות. הוא אירגן ערוץ ספורט מקומי שישדר את משחקי הניו יורק ינקיז, הניו ג'רזי נטס והניו ג'רזי דבילז. ייתכן מאוד שהעובדה שהינדרי אינו נוגע אפילו במקל בנכסי טלקום, היא האזהרה החזקה ביותר למשקיעים לנהוג כמוהו.