רב-שיח

תערוכה חדשה שנפתחה בסוף השבוע בבית-האמנים בת"א מציגה את גן העצמאות המיתולוגי מעל ובעיקר מתחת לפני השטח

הצלילים החיים של רוח, ים, מכוניות נוסעות, נביחות וציוץ ציפורים, השתלטו על החלל הגדול בקומה השנייה של בית-האמנים בתל-אביב, שהפך השבוע למראה מקום. על הקיר הגדול מול הכניסה לגלריה מוקרנת תמונת שביל בגן העצמאות - שם טעון משמעויות ואסוציאציות לא פחות משהוא ציון גיאוגרפי בעיר: גן הצמוד למלון 'הילטון', נקודת מעבר מהעיר אל אחד החופים היפים יותר שלה, אתר לצפייה בשקיעה ולהתרעננות מהעיר המהבילה. המצלמה אינה נעה, אולם הרחשים, הרעשים, הצל המוטל על הדרך ומטוס חולף בשמים, יוצרים תחושה חיה של נוכחות והופכים את הצפייה בסרט שיצרה נורית שרת לציפייה דרוכה למשהו שעומד לקרות או שלא.

בתערוכה "גן פתוח - גן העצמאות לכולם", מבקש האוצר מרדכי גלדמן להזמין אל הגן מבקרים מזנים שונים. השם שיצא לגן, כמקום מפגשים ומין מזדמן לקהילה ההומוסקסואלית, מרחיק מהמחשבה את פניו המורכבות של המקום.

המשתתפים בתערוכה, אמנים צעירים ובוגרים, צלמים וציירים, מתייחסים אל הגן במגוון גישות - חלקם מציגים את הנוף, חלקם מדגישים את הטבע והצמחייה, חלקם מתמקדים באנשי הגן.

יאן ראוכוורגר מציג שתי תמונות של צמד חתולים שחורים. באחת, שוכבים החתולים בדשא שחור-לבן - האחד אדיש והאחר מישיר מבט אל המתבונן. בשנייה, הדשא הופך לירוק והחתולים השחורים עדיין אדישים ומישירים מבט. שתי התמונות כאילו אומרות: "לחתולים שחורים אין דבר להתבייש בו". הפרשנות הזו מתחזקת כשפוגשים בעיניהם של הגברים הצעירים המצולמים בעבודות של שי איגנץ ואורי גרשוני.

גלית ראוכוורגר (אשתו של יאן), מציגה אף היא בזוגות, שני תצלומים של "ראש חודש", בדל ירח בשמי ערב, במבט היוצא מקו הגובה של שיחי הגן. ציורי הנוף של הלן ברמן מעבירים כמעט במדויק את השביל המצולם בסרטה של שרת, והסמיכות בין העבודות מעוררת דיאלוג בין המדיום המסורתי של ציור פיגורטיבי לבין הווידאו החדש. עבודות בציור שמן של פסח סלבובסקי על חפצים שנמצאו בשטח מצליחות ליצור תמונת פסטורלית אימפרסיוניסטית-מופשטת.

הצילומים המטופלים של מאיה כהן לוי בשחור-לבן, המציגים טקסטורות של זהרורי אור וצל, מוסיפים לגן מידה של פיוטיות ומתנגשים כמעט עם אפלת הגן בצילומי הזרקורים המסנוורים (בלי להאיר את חשכת הגן) בצילומים של יואב שמואלי. גם אריאלה שביד מתייחסת לצד האפל, הארסי של המקום. היא מציבה עקרב מלאכותי בצבעי אזהרה המציץ בין השיחים.

גלדמן עצמו אינו מסתיר את חיבתו הרומנטית לגן, שכל התערוכה היא, לדבריו, מחווה לשרידתו המופלאה. "בגן העצמאות הושקעה חוכמת גננים מיוחדת במינה", כותב גלדמן בקטלוג התערוכה. "אדריכל הגנים אברהם קרוון כינס בו מצמחי הארץ העמידים, המקנים לו מראה טבעי מאוד וכוח לבלוב בלתי נלאה". אלה מסייעים לו, לגן, להתגבר על תלאות האקלים והזמן, ובעיקר על ההתנכלויות של אוהביו-מחרביו: הגננים העירוניים הרשלנים, ההומלסים וההומואים, המנגליסטים והשיירות היורדות לים. לאנשים האלה, אגב, יש מעט מאוד זכר בתערוכה, שרובה המכריע מעדיף להתבונן בנוף, ורק כמה תמונות מתרפקות על גיבוריו ומשקפות את ההומו-ארוטיקה של המקום.

"גן פתוח - גן העצמאות לכולם", בית-האמנים, רח' אלחריזי 9, תל-אביב, 03-5246685