"אה... הבנתי. את חושבת שאין לזה שום קשר אליך... את פשוט קמה בבוקר, פותחת את ארון הבגדים שלך ובוחרת את הסוודר הכחול המהוה הזה, או כל בגד אחר", ירתה מירנדה פריסטלי, העורכת האימתנית של מגזין האופנה "על המסלול" לעבר העוזרת האישית שלה, בסרט "השטן לובשת פראדה".
"אבל מה שבעצם את לא יודעת הוא שהסוודר הזה לא סתם כחול. הוא מה שנקרא תכול שמיים. בבורותך את גם בטח לא מודעת לזה שב-2002, אוסקר דה לה רנטה יצא עם קולקציה של שמלות בתכול שמיים ובעקבותיו איב סאן-לורן יצא עם ז'קטים צבאיים בתכול שמיים ובעקבותיהם תכול שמיים כיכב מיד בשמונה קולקציות נוספות. משם הוא חלחל לבתי הכלבו הגדולים ורק אז הזדחל למטה עד לאסון הזה שנקרא 'Casual Corner' ששם בטח שלפת אותו מתוך איזו ערימת בגדים שנמכרה בחיסול. אבל למעשה, את לובשת סוודר שהאנשים שנמצאים פה, בחדר הזה, בחרו בשבילך. ואילו הכחול הזה, מייצג מיליוני דולרים ואינספור מקומות עבודה".
תכול שמיים או כחול של ים, שום דבר אינו מקרי בצבע של הסוודר הזה, כך מבהירה לנו פריסטלי שדמותה עוצבה בהשראת עורכת "ווג", אנה ווינטור. לפי תיאוריית הקונספירציה שהיא מציגה, מה שנדמה לנו כהחלטה פרטית בענייני טעם, המתקבלת בינינו לבין עצמנו מול הקולב או מול המראה, ממוקם כבר מראש בתוך עולם אפשרויות שגבולותיו הוגדרו היטב בידי תעשיית האופנה.
אולם בבואנו לשים את האצבע על המקום שבו מתקבלות ההחלטות, לא נוכל להסתפק במחשבותיהם של העורכת או המעצב, כפי שפריסטלי מציעה. עם כל הכבוד לאוסקר דה לה רנטה, כדאי לתת את הדעת על חוליה אחרת, משמעותית לא פחות, בשרשרת קובעי הטעם - והיא תחזיות הצבעים.
החודש עלה הצבע הכחול לכותרות בדיוק בהקשר הזה, והפעם מחוץ למסך הקולנוע, כאשר חברת פנטון הכריזה על כחול אירוס כצבע הדומיננטי לשנת 2008. חשוב להזכיר בהקשר זה כי חברת פנטון כשלעצמה אינה האחראית הבלעדית על התחזיות. ההצהרה של פנטון נשמעת מעט יהירה על פניה שכן היא אינה האוטוריטה שקובעת את הפלטה אלא חברה המספקת נתונים טכניים שאותם היא שואבת, כמו כל גורם אחר בתעשייה, מתחזיות של קבוצות בינלאומיות של מומחים לצבע ובראשן קולור מרקטינג גרופ.
ציידי הצבעים
"בערב שלפני נפגשים לקוקטייל. 'How are you',
'How do you do'", מתאר ברם וויילר, סטייליסט ומרצה בכיר בחוג לטקסטיל בשנקר, המשמש נציג ישראלי יחיד ב-C.M.G, את הרגעים האחרונים לפני שחושפים חברי הקבוצה את תובנותיהם לגבי מניפת הצבעים לעונה. "אסור לדבר מילה על צבע. רק בבוקר שאחרי, נאספים סביב שולחן ענק", ובשעה 9:00 בדיוק - "come on guys put the colors on the desk". ואז זה קורה שוב, זה מדהים אותי כל פעם מחדש. 75 איש מרחבי העולם שלא החליפו ביניהם מילה לגבי הפלטה, מניחים על השולחן את אותם הגוונים. ואני לא מדבר על צבעים, אני מדבר על גוונים".
הקבוצה מורכבת ממעצבים ומסטייליסטים מעולם האקדמיה ומקשת רחבה של ענפי התעשייה. מאחר שאין בנמצא ענף שלמוצריו אין נגיעה לעולם הצבע, מקפידות החברות הגדולות בעולם (דוגמת פיליפס או מרצדס) לשלוח את נציגיהן. המפגשים נערכים אחת לשנה בערים שונות בעולם, כאשר התחזית מתקבלת שנתיים מראש, זאת כדי לאפשר ליצרנים להיערך עם הכנת חומרי הגלם בהתאם להחלטות הקבוצה. גווני הצבע נידונים גם בקבוצות ממוקדות ובמצגות אישיות, כאשר בסופו של דבר נקבעים 20 גוונים לעונה.
וויילר מסביר את הדמיון בתוצאות, בקונטקסט המשותף שהסטייליסטים פועלים בו. כל אחד מהם נותן במשך השנה את הדעת על קשת רחבה של גורמים בבואו לזהות את הדופק הצבעוני של התקופה. צבע, לפי ויילר, הוא הרבה מעבר לגוון, ואילו תפקידה של הקבוצה אינו רק לבטא נושאים עולמיים חשובים ולתרגם אותם לאמירות משמעותיות של צבע, אלא לסייע להפוך את העולם למקום טוב יותר באמצעות הצבע.
הכחול של שנת 2008, למשל, נועד להביא רגיעה כללית ותקווה. "העולם השתגע. מלחמה וטרור בכל מקום. צריך היה להרגיע את הציבור. כחול זה צבע של בגדי עבודה והוא מסמל משמעת וסדר. הוא מזכיר לנו שיש חוקיות בדברים. גם המדים של השוטרים בכל העולם בצבע כחול". הפלטה לשנה הקרובה, מורכבת למעשה לא רק מכחולים אלא גם מקשת רחבה של חומים שמסמלים לפי ויילר חזרה לטבע וניכרים בה עדיין אותותיהם של הירוקים מהשנה הקודמת, שהלמו את המגמה הסביבתית העולמית.
הבחירה של פנטון דווקא בכחול אירוס אם כן, מתוך הפלטה כולה היא שרירותית, אולם היא יכולה כנראה להוות דוגמה לשיקולים שמניעים את חברי הקבוצה שלא בהכרח קשורים להצלת העולם. אחרי הכול, מרבית החברים הינם נציגי החברות שצבעי מוצריהן נידונים ולכן יש להם אינטרס ברור לגביהם. "אנחנו תמיד יוצרים המשכיות בין הפלטות של העונות הקודמות לבין העונה הבאה", מסביר וויילר, "כדי שחברות לא ייתקעו עם סטוקים לפני שמחליפים את כל המפה הצבעונית. הנציגים של פנטון למשל לא אוהבים לדבר על גוונים חדשים משום שהם מעדיפים להדפיס דף חדש לקטלוג רק אחת לארבע שנים. הדף הזה נמכר אחר-כך בהון תועפות למעצבים וליצרנים".
גוון של שיקולים כלכליים
"אני לא בטוחה שהתחזיות הללו קשורות לעניין אופנה ולתרבות הלבוש", אומרת המעצבת קלודט זורע. "אני חושבת שיש מאחורי זה שיקולים רציניים מאוד של כלכלה. התחזיות הללו מכוונות לתעשייה הכבדה שמוכרחה לתת את הדעת לכל שרשרת הייצור, מהסיב ועד המוצר המוגמר. אני לחלוטין לא מתייחסת לחוברות האלה בעבודה שלי. אני קוראת את התחזיות רק אחרי שהקולקציה יוצאת כדי לא להיות מושפעת. אם כבר אני אומרת 'קרא את התחזית ועשה את ההיפך'".
לגבי הסגול שנכח בקולקציית החורף שלה והלם להפליא את תחזיות הצבע לעונה היא אומרת: "אני את הסגול הוצאתי במקרה כי אהבתי אותו. את יודעת מה, נכון, לא במקרה, זה כנראה באמת איזה feel in the air, זה נכון. הוצאתי אותו למעשה כבר בקיץ ובסוף זה יצא בכל השוק בחורף ואפילו לא ידעתי את זה".
גם סיגל דקל שעובדת בשוק הישראלי והאמריקני מסתייגת משירותי התחזיות. בקולקציה שלה אפשר היה להרגיש בנוכחות הגוון אדום צ'ילי שפנטון הכריזו עליו בשנה שעברה. "תראי, למשל בעונה הקרובה רציתי להכניס אדום וחיפשתי כמה זמן אדום אחר, כזה שלא ישעמם אותי. ומשהו בתחושה שלי כיוון אותי לאדום נורא מסוים, יותר מין כתום כזה, ואחר-כך ראיתי שהוא באמת עומד להיות אופנתי. אבל זה בא הפוך. מהבטן".
בקסטרו-מן הציגו העונה תמונה צבעונית עזה מתמיד שכללה סקיני ג'ינס וחלקים עליונים בסגול, צהוב, אדום וירוק. "בואי נגיד שאנחנו מסתכלים על כל מה שקורה מסביבנו בעולם", אומר שגיב גלעם, מעצב בקסטרו-מן. "אנחנו גם מחוברים ל-wgsn ויודעים מה קורה אצל כולם. אתה כל הזמן ער, בעיניים פקוחות ובחושים מחודדים, אבל ההשראה מגיעה בעיקר מהרחוב. הרחוב משפיע על מה שקורה באופנה יותר מתחזיות אופנה של חברות ממוסדות. אופנה משקפת מה שקורה בתרבות ולא מה שקורה בתעשיות הנפט באמריקה".
ומה לגבי 2009? "אני אגלה לך סוד קטנטן לגבי הקיץ. יהיה קטע חזק של חברות גלישה וכל הצבעים הניאונים של הניינטיז יחזרו. בעיקר צהוב ניאון", אומר גלעם.
"ב-2009 הצהוב ייכנס חזק מאוד", מוכן גם ויילר לגלות סוד כמוס. "הכחול עדיין יהיה בפלטה אולם הגוונים החמים יתחילו לקבל את מקומם".
בין שירותי התחזיות, למגזינים, למעצבים ועד לרחוב ואפילו לבטן, קשה לשים את האצבע על המקום שבו הדברים באמת מתחילים. יחד עם זאת, נראה כי דופק אחד פועם בלבה של התעשייה, על נגזרותיה השונות.
כך או כך, אפשר בהחלט לדמיין תסריט שלפיו אותה עוזרת של פריסטלי, או אולי עוזרת אחרת של בוסית מפלצתית לא פחות, התחילה את השרשרת במקום לגלם אותה. כל מה שצריך היה לקרות הוא שאוסקר דה לה רנטה יעבור בפינת רחוב, לא הרחק מ"Casual Corner", יבחין בסוודר המהוה שהעוזרת לובשת ויקבל ממנו את ההשראה לכחול הבא. מי יודע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.