ארז רותם: "איפה אנס? מי אנס? במקום משה קצב הייתי תוקע תביעת דיבה לכל אחד מאמצעי התקשורת"

הקריירה של ארז רותם, כתב המשטרה הפורש של ערוץ 2, מלאה ברשימה מפוארת של סקופים. רותם חתום על הראיון הבלעדי עם רעות רובין, עדת התביעה המרכזית במשפט הרצח שנערך לבני משפחת אבוטבול במקום מחבואה בחו"ל; על תחקיר הרעלים בתע"ש רמת השרון; על קלטת האלימות של ח"כ יורם מרציאנו במועדון בהרצליה; ועל חשיפת יחידת הלוויין של צה"ל.

אבל, לרותם זוכרים ויזכרו יותר את הראיון מעורר המחלוקת עם הנשיא לשעבר, משה קצב.

הראיון הבלעדי, שניתן לרותם לאחר שכל כלי התקשורת - האלקטרונית והכתובה - הציעו לקצב להתראיין, נערך בעמידה, בחצר גינתו של קצב בקריית מלאכי, כשלצדו עמדה אשתו גילה. בראיון נתנה חברת החדשות של ערוץ 2 לקצב במה להשמעת הגרסה שלו בפרשת ההטרדות המיניות, ולא נשאלו בה "שאלות קשות".

- ארז רותם, אתה מתחרט על הראיון הזה?

"אני לא מתחרט שראיינתי אותו. אני שלם עם עצמי וישן נפלא בלילה. פרשת קצב היא אחת מנקודות השפל של הפרקליטות, המשטרה והעיתונות הישראלית. שלא תביני אותי לא נכון, את משה קצב היה צריך לגרש עם מקל מבית הנשיא, ולו בגלל שהוא נגע לאחת העובדות שלו ברגל. אבל, בין זה לבין להפוך אותו לאנס המרחק עצום”.

- איך אתה יכול לומר את זה אחרי העדות המצמררת של א'?

"העדות של א' מופרכת מכל כיוון וצורה שאת רק רוצה. ולא ארז רותם אמר את זה, החברות שלה אמרו את זה. לידיי הגיעו צילומי וידיאו של דברים שהיא עשתה, שמפאת כבודה לא שידרתי אותם. המשטרה בדקה את הקלטת, הפרקליטות בדקה אותה - ומה נהיה בסוף? כותרת במעריב: ‘אנס'.

"איפה אנס? מי אנס? אני במקום משה קצב הייתי לוקח את עו"ד וינרוט ותוקע ל'מעריב' ולכל אחד מאמצעי התקשורת תביעת דיבה. אבל מה, מה התקשורת תגיד? טעינו? לא! אז מאשימים אותי. ‘ארז רותם לקח אותו לגינה ונתן לו להגיד מה שבא לו'. לעבריינים חמורים ממנו, רוצחים ושודדים, נותנים יום יום לדבר בתקשורת ולספר מה עובר עליהם.

"אז אחרי חודשים של טררם סביבו, אין סיבה שלא נשמע מה יש לאיש הזה להגיד. גם אם לרענן שקד, גאון הדור, ולרז שכניק מ'ידיעות אחרונות', שהפך להיות אלוהי הטלוויזיה והרדיו בישראל, יש מה להגיד על זה. כמו במקרה של אדם שוב, זה יכול היה לקרות גם להם, ואז גם אותם הייתי שואל מה הם עוברים".

- אז לא היה מקום לביקורת על אופן התנהלות הראיון?

"הייתה ביקורת מוצדקת על הדרך שבה הראיון הזה הופק והוצג בחדשות ערוץ 2. זה נכון. אבל מה זה קשור אליי? מה אתם רוצים מחיי? אני עורך המהדורה? אני עורך חדשות ערוץ 2? אני רק יכול לומר שאני לא אחשוף את האופן שבו הכתבה הזו טופלה. אקח איתי לקבר את מה שנעשה לכתבה במערכת".

לאחרונה הודיע רותם לבוסים שלו בחברת החדשות של ערוץ 2 על רצונו לפרוש מהתפקיד, אותו מילא חמש וחצי שנים. בתחילת אוגוסט הוא יארוז את המשפחה, ייפרד מהביפר, ממשטרת ישראל ועברייניה, ויעבור לקנדה, לשמש כנציג קק”ל.

- היית מופתע מעוצמת ההתקפה עליך?

"לא היה עיתונאי אחד בכל כלי תקשורת מתחרה שלא הציע למשה קצב להתראיין באותם תנאים. הם רק היו עצלים בשביל לקום ב-7:00 בבוקר וללכת לפגוש את אחד המקורבים לקצב בחוף הים, ולשבת איתו עד השעה 9:00 בבוקר ולשכנע אותו להתראיין. והם היו עצלים מכדי לנסוע שעה וחצי לבית שלו עם ראש חברת החדשות, ולשבת איתו שעתיים על רקע כללי לפני הראיון. אני לא מבין, אם הייתי מראיין אותו בסלון זה היה פחות בעייתי? או אולי זה בגלל שלבשתי חליפה ולא באתי בג'ינס קרוע? אם הייתי אומר לו: ‘קצב האנס, איך אתה מרגיש', זה כן היה בסדר?"

- בגלל זה החלטת לפרוש?

"לא בגלל זה החלטתי לעזוב, לא צריך לקשור למלעיזים כתרים. לפרקים אפילו שקלתי לא לעזוב, ולהמשיך, על אפם ועל חמתם. הם לא יקבעו לי את סדר היום. אחת הסיבות שבגללן החלטתי לעזוב את חברת החדשות, זו התחושה שלא קיבלתי מספיק גיבוי. נתנו לי לספוג את כל האש, זה היה נוח. ואני קיבלתי את זה כמו גבר, כי נתתי מלה ש לא אפתח את הפה. ההחלטה לעזוב פחות קשורה לדברים האלה, היא יותר קשורה למיצוי אישי, לתחושה שהגעתי כבר לכל פסגה”.

הראיון המלא יתפרסם ב"ליידי גלובס", שיופץ היום (ג') למנויי "גלובס".