ימי המשבר הכלכלי מציפים אותנו בתופעות מרתקות. האחרונה שייכת למארק קיובן, היזם סדרתי שהיה שותף להקמת ברודקאסט שנמכרה ליאהו ב-5.9 מיליארד דולר, והפך למיליארדר ולבעלים של קבוצת ה-NBA דאלאס מבריקס. השבוע פרסם קיובן בבלוג הפופולרי שלו פוסט מרתק ובו קווי המתאר של תוכניות ההשקעות שלו.
"קל לכתוב מה הממשלה צריכה לעשות עם הכסף וקשה יותר להחליט על מתווה פעולה שיכול לעשות שינוי", כתב בבלוג. "הנטייה האישית שלי היא תמיד לחפש את 'הדבר הגדול הבא', אבל הדבר הגדול הבא הוא כמו שמו, הבא. זה לא עכשיו. במקום לנסות להיות איש הון סיכון, אני מנסה לחפש את הרעיון שיגרום לעסקים להיות ממומנים בזכות עצמם - עסקים שצריכים הון כדי לבצע קפיצה ולהעסיק עוד אנשים. הנה מה שאני מציע, חלק מהאנשים ישנאו את זה אחרים יאהבו. זה מה שזה".
"דבר גדול או כלום"
במילים אחרות, אם יזם רוצה כסף מקיובן זה מה שעליו לעשות: להעלות את התוכנית העסקית של המיזם לבלוג של קיובן, שכותב: "אני מצפה שגם אנשים אחרים יקראו ויגיבו. אני מצפה שיהיו אנשים שינסו לגנוב את הרעיון. אבל זה הרעיון, אפשר לקרוא לזה סביבת מימון של קוד פתוח".
הרעיון, כותב קיובן, הוא לא רק לעזור ליזם ספציפי, אלא להבין איך אפשר לסייע לשיפור המצב הכלכלי בעבודה קשה ותחכום. קיובן טוען כי סביר שליזם המקורי של הרעיון יהיה קשה יותר ממי שידע לקחת את הרעיון ולבצע אותו טוב יותר.
קיובן מציין כי לא יקבע סכום מינימום או מקסימום להשקעה, אך הוא מציב 13 חוקים (ראו משמאל) לפיהם ישקיע במיזמים, חלקם לא פשוטים, כמו שהחברה תהיה מאוזנת בתוך 60 יום מההשקעה ורווחית בתוך 90 יום.
ולסיכום כותב קיובן: "כשאמצא את העסקים שאני אוהב, אשתמש בכתובת המייל כדי ליצור קשר. זה יהיה הסכם סטנדרטי, שהיזם יוכלו לקבל או לדחות. אני אדווח בבלוג על הבחירה שלי. זה יהיה תהליך, אולי הרעיון הזה יהפוך לדבר גדול ואולי יוביל לשום דבר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
