הידיעות שהתפרסמו בנובמבר האחרון על כוונת משרד האוצר להסב אקדמאים ומפוטרי היי-טק להוראה לא התקבלו באדישות. אנשי ההיי-טק, שעד לפני רגע החזיקו במשרות נחשקות עם תנאים מפנקים, תהו מה להם ולהוראה; והמורים לא ממש הבינו איך החבר'ה האלה עם המשכורות המפוצצות יוכלו להסתדר עם פחות מ-9,000 שקל בחודש.
אבל מסתבר שהמשבר הכלכלי חזק מכל דמיון. מי שהתרגל עד לאחרונה למשכורות של עשרות אלפי שקלים בחודש, יצטרך ללמוד להסתגל למציאות הקשה שבה הוא נאלץ לחשוב פעמיים לפני כל הוצאה. מי שעד לא מזמן היה מתפנק ברכב ליסינג עם לוגו החברה, ייאלץ להכיר עכשיו את הלוגו של משרד החינוך והחיים הלא כל-כך מפנקים של מורה במגזר הציבורי.
באחרונה נפתחה תוכנית הכשרה מיוחדת להוראה לאנגלית במכללות בית ברל, סמינר הקיבוצים וחמדת הדרום, על מנת לפתור שתי בעיות במכה אחת: לדאוג לחלק מהאקדמאים ועובדי ההיי-טק שאיבדו את מקום עבודתם בגלל המשבר הכלכלי ומתקשים מאז למצוא מקור פרנסה חדש; ולהתמודד בצורה חלקית עם המחסור במורים, בעיקר לאנגלית.
"אני מחפשת סיפוק, כסף כבר לא מספיק לי"
נטלי דיוויס (39), ילידת אנגליה, עבדה במשך תשע שנים בתחום ההיי-טק בישראל, בחברות מתחום הסלולר כמו יוניסל ו-Ki-Bi, ועד ינואר האחרון היא עסקה בשיווק ובהפצה של מוצרי 'סנדיסק' בכפר-סבא. אבל אז הודיעו לחטיבה שלה שבקרוב יהיו שינויים. שלושה-ארבעה שבועות אחר-כך היא מצאה את עצמה ללא עבודה ועם משבר כלכלי שלא מאפשר לה למצוא אלטרנטיבה אחרת בשוק. דיוויס החליטה על שינוי רציני בקריירה, כשעכשיו היא נאלצת ללמוד איך להיות מורה דרך תוכנית ההכשרה שהיא עוברת במכללת בית ברל.
"זה היה קצת שוק בהתחלה, כי לא חשבתי שיעשו כאלה שינויים דרסטיים בחטיבה שלנו, אבל די מהר השלמתי עם זה", מספרת דיוויס, "התחלתי לחפש קצת עבודה, אבל כשחיפשתי שוב בהיי-טק לא היה לי ממש חשק לחפש, זה לא עשה לי טוב. פשוט נמאס לי מעולם ההיי-טק. רציתי עבודה עם ערך מוסף, שתורמת יותר לקהילה והחלטתי לשנות כיוון".
או אז נתקלה דיוויס בידיעה בעיתון על מסלול ההכשרה של משרדי האוצר והחינוך. "זה מיד דיבר אליי. התקשרתי למשרד החינוך ולבית ברל. מאוד התרגשתי מההזדמנות. חוץ מהמשכורת, זה לגמרי עונה על מה שאני מחפשת עכשיו".
- כמה הרווחת בהיי-טק?
"הרווחתי כמעט פי-שלושה מהמשכורת שאקבל, שלפי מה שהבנתי לא תעבור את ה-9,000 שקל בחודש. זאת ירידה משמעותית ביותר, אבל אני מחפשת סיפוק מעבר לכסף. כסף היום כבר לא מספיק לי".
- אז איך באמת מסתדרים עם עניין הכסף?
"בפעם הראשונה אני באמת מוצאת את עצמי מתקצבת. עד עכשיו הייתי מוציאה כסף ולא חושבת. עכשיו אני חושבת פעמיים, שזה לגמרי חדש לי. אין ספק שמבין אלה שהצטרפו לתוכנית יהיו כמה שעניין המשכורת יפריע להם מאוד, ואפשר להבין את זה. זה לא רק ירידה בשכר, אלא גם התנאים שלא באים עם זה - רכב ליסינג, סלולרי ועוד. זה לא פשוט אבל לא סוף העולם בעיניי. אז יהיה לי זוג נעליים אחד פחות בארון".
המדינה משקיעה לא מעט כסף בפרויקט הזה. בעוד שמורה מתחיל במערכת החינוך מקבל כ-5,000 שקל בחודש, כאן מקבלים המורים לעתיד כמעט 9,000 שקל. את ההפרש, כמובן, משלימה המדינה. בנוסף, הם עוברים הכשרה להוראה מבלי לשלם שכר לימוד.
אבל אין פה רק זכויות. במשרד האוצר הבינו שמצד אחד יש פיתוי גדול בקרב מפוטרי היי-טק להצטרף לתוכנית לאור המצב היום בשוק, אך מנגד ישנו חשש גדול שההשקעה תרד לטמיון וברגע שהמשק יתאושש, אותם אנשי היי-טק יעזבו את החינוך וישובו לקריירה הקודמת שלהם. לכן, המדינה חייבה את כל המצטרפים לתוכנית בהתחייבות להישאר במערכת החינוך שלוש שנים. מי שיעזוב קודם, יחויב להחזיר את ההטבות שקיבל בגובה של עשרות אלפי שקלים.
- את מתכוונת לעזוב ברגע שהשוק יתאושש ולחזור להיי-טק ולמשכורות המפנקות?
"נכון לרגע זה, אני מתכוונת להישאר מעבר לשלוש שנים. אני לא עושה את השינוי לטווח קצר, זה יותר מדי דרסטי. אני שלמה מאוד עם ההחלטה, ולגמרי רוצה לעשות את זה. אני באמת מיציתי את ההיי-טק".
- את בכלל מתחברת לתחום ההוראה?
"לי אין ילדים ויש כאלה שיש להם את היכולות הטבעיות לתקשר איתם, אבל אני מאמינה שאני כן אתחבר לזה. מבחינת לעמוד וללמד מול הכיתה, אני יכולה להגיד שבעבודה הקודמת היו לי המון רפרזנטציות והדרכות והמיומנויות שרכשתי בתפקיד דווקא יוכלו לעזור לי. מעבר לכך, יש לי קצת ניסיון, כשהייתי צעירה באנגליה העברתי שיעורי יהדות לילדים קטנים. אני לא חושבת שאחרי הכשרה של שנה נצא מורים מעולים, אבל לאט-לאט".
"בשנה פוטרתי פעמיים. החלטתי לחפש כיוון אחר"
27 שנים מבלה אשתו של יוסי אליאב (50) בין מסדרונות בית-הספר וחוזרת הביתה עם ערימה של מבחנים לבדיקה. יוסי מכיר את הריטואל הזה כבר כמעט שלושה עשורים, ובקרוב ייאלץ לחוות אותו על בשרו. במשך 19 שנה עבד אליאב כמנהל מוצר בחברת 'ליפמן' עד הקיצוצים שנעשו בחברה בספטמבר 2007 בעקבות עסקת הרכישה על-ידי 'וריפון'. בהמשך הוא הגיע לחברת הסטארט-אפ Contect One, עד שבמאי 2008 הוא שוב מצא את עצמו בלי עבודה, הפעם לתקופה ארוכה.
"היו שם חלומות על הנפקה וגם דיברו עם EPRS על רכישה, אבל זה לא צלח והם נכנסו לקשיים כלכליים ופיטרו מחצית מכוח האדם", מספר אליאב, "מצאתי את עצמי בלי עבודה. המשבר עדיין לא היה אימתני אבל הוא התחיל. הבנתי שהמצב בשוק קשה מאוד וגם נמאס לי, אז החלטתי לחפש כיוונים אחרים".
- ויתרת לגמרי על ההיי-טק?
"אולי העובדה שבתוך פחות משנה פוטרתי פעמיים גרמה לי לחשוב שלחפש עבודה שלישית זה לא פשוט. כל פעם שאתה נכנס למשהו בתחומי ההיי-טק זה ללמוד מחדש. זה לא פשוט ויש בזה משהו קצת שוחק ומעייף. רציתי לעשות דברים טיפה אחרת. מצד שני, לא ויתרתי על זה לגמרי. אין כמו משכורת היי-טק".
- איך תתמודד עם משכורת של מורה?
"הבנתי שאני הולך לרדת בשכר, אבל לרדת פי-שלושה זה קשה. כל החיים שלי עד עכשיו הייתי מבוסס על משכורת מסוימת, החיים התנהלו ככה וגם המשכנתה. עכשיו אני הרבה יותר מודע כשאני הולך לסופר, עושה את הקניות ביותר התחשבות. קיצצנו גם בעלויות הסלולר, אנחנו לא אוכלים בחוץ. גם בקטע של חופשות קיצצנו, אני לא חושב שנצא לחו"ל בשנה-שנתיים הקרובות. לא יהיה קל לחיות עם הפערים בתלוש, נצטרך למצוא איזושהי אלטרנטיבה. אולי אצטרך לחשוב על איזושהי תוספת הכנסה, למשל, שיעורים פרטיים".
- אתה מרגיש שאתה הולך להיות מורה מחוסר ברירה?
"אני לא הולך למערכת החינוך כי אילצו אותי. האמת, אני די אוהב את התחום הזה. אני מקטר כל הזמן על המורים של הילדים שלי, כמה שהם לא טובים, ואני חושב שאוכל לעשות את זה יותר טוב. חוץ מזה שזה גם במשפחה - אשתי ואימא שלי מורות".
- איך אשתך הגיבה לצעד הזה?
"לפני כמה חודשים העליתי את הרעיון, עוד לפני שהייתה תוכנית של משרדי האוצר והחינוך והיא מאוד לא עודדה אותי. היא אמרה שזה הרבה שעות, בלי הכרה בוותק והתמורה היא גרושים. עכשיו היא הרבה יותר תומכת. קודם כל, עברו חודשיים-שלושה ואני מניח שהיא מבינה היום שלא הולך להיות פשוט. שנית, בכל זאת יש פה קצת יותר מהמינימום אם הייתי ניגש לתחום ללא התוכנית".
- זה לא קשה לקום בגיל 50 ולעשות שינוי דרסטי בקריירה?
"הגיל היה דווקא פקטור בשיקולים שלי לשנות כיוון. אפילו בימים הטובים של ההיי-טק בגילאים האלה מתחיל להיות קצת קשה. אני גם לוקח בחשבון שההתאוששות מהמשבר תגיע רק בתחילת 2010, ואז יעמדו בתור מפוטרי היי-טק הרבה יותר צעירים ממני. ייקח זמן עד שתהיה לי אפשרות להשתלב שם שוב".
- יש באמת מחשבות לחזור אחרי שלוש שנות ההתחייבות להיי-טק?
"אם במקום משכורת של 9,000 שקל היו נותנים לי היום משכורת של 15 אלף כמורה, אפילו לא הייתי חולם לחזור. אני יודע שיש התחייבות אז אני לא הולך לפזול החוצה במהלך הזמן הזה. אם תגיע לי הצעה שאני לא אוכל לסרב לה, לא יודע. אם אתה עושה אתה הולך להוראה בחצי לב, אתה לא עושה את זה טוב".
- אולי הגיל דווקא עוזר, כהורה עם ניסיון.
"בהחלט. למרות שלכאורה נהיה מורים בשנה ראשונה, זה שונה מתלמיד סמינר שהוא בן 20 ומשהו. יש לנו ניסיון אחר, בעיקר כהורים. בגיל הזה אתה פחות מפוחד, אתה יודע יותר להתמודד".
- אתה באמת מדמיין את עצמך חוזר הביתה ויושב לבדוק מבחנים?
"אני רואה קווים מקבילים לעבודה הקודמת שלי כמנהל מוצר. אני רואה את העניין של בדיקת מבחנים כמו מנהל מוצר שבוחן את המוצר שהוא הגה ועבד עליו כדי לראות בתכלס מה המוצר יודע לעשות. לראות מבחן זה לראות איפה הצלחת ואיפה נכשלת כמורה. להגיד לך שטכנית לחזור פעם אחרי פעם על תשובות דומות של תלמידים שמורחים לך אותן על הנייר בכתב חרטומים זה כיף? לא ממש, אבל בכל עבודה יש את החלק הסיזיפי".
"אוכל להתקיים, אבל לא יותר מזה"
גם יונתן לוונשטיין (45) כבר לא ילד. הוא היה וראה לא מעט דברים בהיי-טק, שם עבד, בין היתר, כמתכנת בחברת לירז (כיום בלופניקס), בחברת היי-טק בריטית, ואפילו יצא לו לעסוק מעט כפרילנס בניתוח מערכי החיפוש של גוגל. בין לבין הוא גם ערך בהתנדבות את ערך "ההיסטוריה של ישראל" בוויקיפדיה האנגלית. לפני שלוש שנים הוא שב מתקופה ארוכה באנגליה ועבד למחייתו ככתב טכני של חברת SC Square, המתמחה בייצור כרטיסים חכמים ואף התמודדה במכרז משרד הפנים לייצור תעודות זהות חכמות. אבל לפני כשבועיים הוא פוטר.
"הרגשתי שהולכים לפטר אותי, שהזמן שלי קצוב, שהולכים לקצץ את המשרה שלי", מספר לוונשטיין, "בדקתי כבר קודם את אפשרות ההוראה, אבל המשכורות היו נמוכות וזה לא היה כדאי כלכלית. הפעם, בתוכנית החדשה, זה היה מספיק מושך. לכן, דאגתי להירשם לתוכנית מראש, ואכן יום אחרי הפיטורים קיבלתי הודעה שהתקבלתי".
- זה לא מוזר לעזוב ככה פתאום את ההיי-טק לטובת הוראה?
"התכנות הוא תחום אפור. המשכורות טובות מאוד, אבל זו לא דרך טובה להעביר את החיים. זה יותר תחום של צעירים. בכל מקרה, לא הרמתי ישר ידיים. שלחתי קורות חיים לכמה מקומות ואפשר לומר שאני עדיין בודק אפשרויות אחרות, אבל הוראה נראית לי כמו תחום מרענן. יש לי חששות איך אסתדר מול כיתה של 40 ילדים, אבל בתקופה הזו, כשהמצב הכלכלי מאוד לא בטוח, זה סוג של 'חוף מבטחים'. וגם, בגיל שלי, זאת פונקציה שאולי תאפשר קריירה חדשה במקום שיכול להחזיק אותי למשך זמן".
- אנשים שעברו מההיי-טק לתוכנית הביעו חשש מהמשכורת המופחתת.
"אמנם הרווחתי רק 15 אלף שקל ולא משכורות ענקיות של היי-טק, אבל אני חושש מאוד מהמשכורת. יש לי פיצויים שאני מניח שאצטרך להשתמש בהם וגם בחסכונות במהלך שלוש השנים הראשונות. אני מעריך שאוכל להתקיים מהמשכורת שמדובר בה, אבל לא יותר מזה. ברגע שתהיה לי הוצאה מיוחדת, אני חושב שתהיה לי בעיה. אני מקווה שיהיה לי זמן למצוא עבודות משניות. אולי קצת כתיבה טכנית במשרה חלקית או בפרילנס".
- הכניסה להוראה היא ויתור על ההיי-טק?
"אני מסתכל על תעודת ההוראה שנקבל כמשהו שיכול לקדם אותי. התעודה הזאת פותחת לי עוד אופציה. בהיי-טק יש הרבה עבודה בלימוד ובהדרכה, אז ההוראה פותחת לי דלתות. אני לא מוציא מכלל אפשרות לחזור להיי-טק, אני לא רוצה לשרוף את הגשרים שלי חזרה".
כתבות
ני"ע
