"שוק ההון בישראל עלה בחדות וצפה גם את ההתאוששות של הכלכלה הריאלית. אם מסתכלים על 2010 אז אני צופה צמיחה משמעותית. המשק יצמח בקצב שנתי של 4% ושיעור האבטלה ירד אל מתחת ל-7%. כך אומר פרופסור
דן גלאי, דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית והבעלים של
סיגמא בית השקעות, בראיון ל"גלובס".
"ברור שמבחינת שוק ההון, שנת 2010 לא תוכל לחזור על ההישגים של 2009. יחד עם זאת, כל עוד הריבית הריאלית על אג"ח לטווח של שנה-שנתיים תהיה שלילית שוק המניות ייעלה. כל פעם שהריבית הריאלית שלילית שוק המניות עולה בחדות. 2009 היא בעצם חזרה של 1992", הסביר גלאי.
איך אתה רואה את 2010?
תהיה הסטה נוספת של היצוא מארה"ב ואירופה לאסיה. המסחר הבילטראלי עם אסיה יגדל. אני גם צופה שהשקל יתחזק ביחס לדולר ולאירו בגלל שהכלכלה הישראלית יחסית "רובסטית", גם בגלל שעכשיו היא תצטרך לרכוש פחות גז ונפט הודות לתגליות סמוך לחופי חיפה.
"ישראל חסונה מאד משום שהיא עברה את המשבר של סוף 2000 ב-2004. המשבר של תחילת האלף היה עמוק הרבה יותר וישראל נכנסה למשבר האחרון כשהיא יעילה. במשבר של 2008 היא התמודדה עם ריקושטים של המשבר העולמי בלבד".
"ארה"ב, לעומת זאת, נכנסה למשבר כשהיא לא יעילה. המשבר המשמעותי האחרון שהיא חוותה היה ב-2009".
"למשבר שני פנים", מסביר גלאי; "הצד המכוער של אבטלה ופיטורים, והצד השני של התייעלות וצמיחה מתמשכת. מהבחינה הזאת, מיתון הוא מנוף להתאוששות. אם לא מתערבים, הוא יכול לתת זריקת עידוד למשך מספר שנים קדימה".
"זה נכון שבחלשים הוא פוגע, לפעמים מוקדם מדי. רואים את זה במפעלים עתירי העבודה, בתעשיית הטקסטיל לדוגמה. אלא שאם אין להם מה לחדש, הם לא יכולים להיות רווחיים, ואין טעם להחיות אותם אם אין בשורה לשנים הבאות. בלי למצוא יתרון חיסי מול עולם גלובלי, אז תוכניות תמריצים שונות הן בבחינת פלסטר - פתרון זמני, זה הכל".
איך אתה מסכם את שנת 2009 בשוק האג"ח?
"בסוף 2008, במשך 3 חודשים מספטמבר, היה אפקט הרעם של ליהמן ברדרס, ונוצר כשל שוק מרכזי בישראל, כיוון שהגורם הדומיננטי בשוק האג"ח היה בשוק הגמל. בפעם הראשונה, קופות הגמל נאלצו למכור ולא לקנות. במשך שלושה חודשים לא היה גורם שנכנס פנימה ובלם את הכשל הזה".
"בינתיים, מי שנכנס פנימה היום בעלי עניין ומנהלי תיקים שהבינו שיש פה הזדמנות אדירה. היה ברור שהמחירים לא סבירים. היה כשל שוק, משבר אמון שגם התקשורת תרמה לו לא מעט. ברגע שהסתיים הכשל לקראת סוף 2009 היה ברור שהפער ייסגר. היה זה תיקון של כשל השוק באג"ח.
בשוק המניות, לעומת זאת, לא היה כשל שוק. בפעמים קודמות של משבר, 1994 ו-2001, השוק ירד ב-40% עד 50% ואז לקח לו שנה, שנתיים לתקן.
גלאי מסביר כי "ריבית ריאלית שלילית היא מצב לא טבעי ולא בריא, ולכן אין ספק כי בטווח הקצר הריבית הממשלתית תעלה. גלילים קצרנים נותנים 1%-, כלומר ריבית שלילית ריאלית, ובטווח הקצר הם יעלו ויתנו 1.5%. באשר לגליל ארוך, הריבית על מח"מ של 16 שנה עומדת על 3.5%. זה דבר שיכול להחזיק מעמד. אין סיבה שהריבית לטווח ארוך תהיה 4%-5%.
"באג"ח ממשלתיות צמודות, העקום ייעלה אך בעיקר במח"מים הקצרים ובינוניים, ומעט מאד בארוכים".
ומה לגבי אג"ח ארה"ב?
בארה"ב האג"ח נמדדת במונחים נומינליים. הריבית על אג"ח 10 שנים מתחילה להתקרב ל-4%. ברור שככל שהלחצים האינפלציוניים יתגברו, הריבית תעלה. היסטורית היא בין 5% ל-6%. כלומר ככל שארה"ב תצא מהמשבר, הריבית תעלה לעבר 5%.
גלאי מעריך שארה"ב עדיין לא יצאה לגמרי מהמשבר. "התוכניות של ברננקי/גייתנר/אובמה היו קרבות בלימה שנועדו למנוע את ההידרדרות של הכלכלה האמריקנית. הם לא פתרו בעיות מבניות; שפכו המון כסף אבל אין תוכניות מוגדרות למימון שלהן. הם הגדילו מאד את החוב הלאומי ויתכן שיעברו שנים רבות עד שיצליחו לצמצם אותו".
ארה"ב מתמודדת עם בעיות נוספות, ולא פחות מהותיות: ענף כלי הרכב שמעסיק באופן ישיר 1.5 מיליון איש מתמודד עם בעיות טכנולוגיות ועם אובדן בכושר התחרותיות מול יפן, סין ודרום קוריאה.
הרעיון של אובמה למעבר לאנרגיה חלופיות נחמד וטוב, ונשמע יפה מאד, אבל הגשמתו תיקח שנים רבות. בינתיים ארה"ב היא צרכנית אנרגיה עצומה. הפתרונות הירוקים הם לטווח הארוך, לא לטווח הקצר.
האמריקני הפך לחסכן
גלאי מסמן בעיה נוספת במשק האמריקני: האמריקנים התחילו לחסוך, במקום לצרוך. "מדובר בשינוי התנהגותי". יעבור עוד זמן עד שנדע האם מדובר בשינוי זמני או שהאמריקנים השתנו לגמרי והפכו לחסכנים. בינתיים, זה מחליש את הצמיחה ועל כן הלחצים האינפלציוניים נמוכים. על פי קונסנזוס האנליסטים, ברננקי ייעלה את הריבית רק באמצע 2010.
אובמה הצליח להעביר את הרפורמה בביטוח הרפואי, זאת ההבטחה הראשונה שהוא ממלא. מצד שני הוא מגביר בכך את הגירעון, וזה עלול להשפיע לרעה על הכלכלה, על הריבית ועל היכולת של הממשלה לגייס הון מהציבור ב-2010 ו-2011.
המפתח הוא בידי סין. במהלך חמש השנים האחורנות סין לחצה את הריביות כשתמכה בגירעון של ארה"ב. אם הסינים יקטינו את רכישות האג"ח אז הריביות ייעלו מוקדם יותר. אם הם ימשיכו במגמה הנוכחית אז הריביות על אג"ח 10 שנים ישארו על 4%, 5%.
אפיקים מומלצים ב-2010
בישראל: גלאי ממליץ על מניות ההי טק, חברות הסלולר שיחלקו דיבידנדים גבוהים, הסקטור הפיננסי, וכמובן הסקטור הביטחוני ותחום הפרמה שימשיכו לטענתו לעבוד יפה. גלאי סבור גם כי בתחום האנרגיה יכולות להיות עוד הפתעות לטובה. די ברור שיתגלו עוד מצבורי נפט.
ארה"ב: באשר לשוק האמריקני, גלאי מציין כי תחום הקמעונאות יכול להיות מעניין, על אף שההתאוששות של הצריכה תהיה הדרגתית. בענף הפיננסי הסיכוי גדול אך כך גם הסיכון. אם הממשל ימשיך עם התוכניות האגרסיביות אז מניות הבנקים עשויות להתחזק. אך חשוב להדגיש, מדובר בפוטנציאל גדול וסיכון גדול.
שווקים מתעוררים: חלקם עשו מהלכים גדולים מאד. ברזיל אומנם מבטיחה, אך יש להשגיח. בקרוב יתקיימו שם בחירות, והנשיא הנוכחי, שתרם רבות לצמיחה, יפסיק לכהן. הדבר מכניס חוסר ודאות. בסין, הפוטנציאל הוא בלתי נדלא. גלאי ממליץ להסתכל על חברות חדשות, שהיו מתחת לרדאר עד עכשיו. שוק ה-IPO (הנפקות ראשוניות) יכול להיות מאד מעניין. גם וייטנאם עולה על מסלול צמיחה מעניין.
אירופה: "איזור מאד הטרוגני. מצד אחד יש מדינות מאד מסוכנות כמו הונגריה ויוון, ומצג שני יש את גרמניה וצרפת - מדינות יציבות מאד. ברוסיה הסיכון הפוליטי גבוה מאד, אך גם פוטנציאל הצמיחה הוא רב. הבעיה היא שמדובר במדינה לא מספיק מתוקנת. השלטון לא בדיוק תומך בעסקים המתאימים לכלכלה קפיטליסטית. אם מדבדייב יצליח לעשות סדר אז יש לה פוטנציאל יפה", מסכם גלאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
