רכישת בעלות חלקית באתרי נופש: עתיד משותף

בעלי בתים עשירים עם עודפי מזומנים ותיאבון לחופשות יוקרתיות במיוחד הזרימו מיליוני ליש"ט לתעשיית הבעלות החלקית על אתרי נופש בעשור האחרון. הבום הנדל"ני שפקד את העולם בעשור הזה יצר את הרושם שהזמנים הטובים יימשכו לנצח, וכמה מאות אלפי ליש"ט בשנה על דמי חברות ותחזוקה במועדונים הללו נראו להם כמו מחיר זול תמורת חופשות של מיליונרים.

העשירים הללו כבר הפסיקו לקנות בתי/דירות נופש בחו"ל ובמקום זאת הם משקיעים בבעלות חלקית על יחידות נופש בשווי מיליוני דולרים. האטרקציה העיקרית היא שהתוכניות הללו, שנקראות בשמות שונים כמו "מועדוני מגורים פרטיים", "מועדוני יעדים" ו"סוכנויות בעלות חלקית", מאפשרות לבעליהן לנסוע כל שנה לאתר אחר, ללא כאב הראש של בעלות על הנכס.

שירותים מפתים

אך כאשר הכלכלה הבריטית עדיין במיתון והכלכלה העולמית רק מתחילה להתאושש, והגאות בשוק הבתים היא זיכרון רחוק, כמה מהמועדונים הללו החלו לסבול מקשיים, וכמה חברים בהם, שחלקם איבדו את מקומות עבודתם במשבר, מתקשים לצאת מההשקעה שלהם. המועדונים הללו מפעילים במקרים רבים מדיניות של "שלושה בפנים, אחד בחוץ", מה שאומר שכאשר קצב גיוס החברים החדשים איטי יותר, רשימות ההמתנה של אלו שמבקשים למכור את הבעלות החלקית שלהם מתארכות.

הביטחון של התעשייה הזו התערער גם בעקבות הבעיות האחרונות של דובאי, שמחירי הדירות והבתים בה צנחו ב-47% לפי מחירון הבתים העולמי העדכני של נייט פרנק. למועדונים כמו רויאל קלאב פאלם ג'ומיירה ו-IFA הוטלס אנד ריזורטס יש נכסים בדובאי, אך מלבדם אין הרבה מועדונים נוספים עם חשיפה לאמירות הזו.

השווי של תעשיית הבעלות החלקית הגיע ל-2.3 מיליארד דולר בשיא הבום הנדל"ני ב-2007, לפי דו"ח Sherpa, אתר אינטרנט שמתמחה בתעשייה הזו, אך מאז הוא צנח בכמיליארד דולר.

מסתגלים להאטה

"כמה מועדונים פשטו רגל כי המודלים שלהם לא עבדו בכלכלה הזו. מועדונים אחרים מבקשים מהחברים שלהם עוד כסף כדי להמשיך לפעול, וכמעט כל האחרים נאלצו להסתגל להאטה בצמיחה", אומר ניק קופלי, נשיא Sherpa.

אבל למרות שאנשי המכירות מודים שהשוק איטי יותר בשנה האחרונה בגלל העדר של מימון לרכישת נכסים חדשים, המועדונים הללו לא התרסקו קשה כמו יתר שוק הנדל"ן.

"אנחנו מקבלים כעת פניות מאנשים שלא רוצים לוותר לגמרי על המותרות, אך לא מוכנים להוציא סכום כסף גדול על נכס יחיד", אומר פיטר קמפף, המנהל האירופי של אקוויטי רזידנס קלאב מקבוצת DCP אינטרנשיונל.

דייויד קפלר, בן 61, יו"ר חברת פרמייר פודס, היה אחד מראשוני החברים של Hideaways Club, שמספק לחבריו בעלות חלקית על תיק של בתים. הוא הצטרף כאשר הוא הפסיק לעבוד במשרה מלאה ומצא שיש לו יותר פנאי לנסיעות. "לא רציתי להיות צמוד לנכס אחד, ואהבתי את העובדה שהבתים הללו מצוידים בכל הטכנולוגיה העדכנית והמשחקים לילדים, וגם בהמון ספרים ובגישה של 24 שעות ביממה לאינטרנט", הוא אומר. "אני רואה את זה יותר כנופש מאשר כהשקעה, אבל אני לא רואה את זה כמשהו שיגרום לי להפסיד כסף".

אך המומחים מצביעים גם על העננים השחורים שמתקבצים מעל התעשייה הזו. "על אף שהרעיון המקורי של מועדוני היעדים נשאר תפיסה אטרקטיבית, החברות יצטרכו להסתגל למצב החדש כדי לשרוד ולצמוח", אומר פירס בראון, מייסד Fractional Life, מותג צרכני שמוקדש לקידום התעשייה הזו. "הם יצטרכו להוכיח את המודלים שלהם ללקוחות הפוטנציאליים שנכוו מפשיטות הרגל של המועדונים ששמענו עליהן באחרונה. התוכניות שישרדו יהיו אלה שיתאימו את המודלים העסקיים שלהן לצרכי הלקוחות הפוטנציאליים".

מחפשים שקיפות

המועדונים גובים בדרך כלל פיקדון ראשוני, שמוחזר במלואו או בחלקו אם החבר מחליט לעזוב, דמי שימוש שנתיים ולעיתים גם תעריפי לינה ללילה.

הם גם נוטים להציע הטבות דומות מאוד: גישה למגוון רחב של בתים פרטיים, עם מטבחי גורמה, חצרות רחבות ידיים ומארחות נעימות שמטפלות בכל דבר, מתיקוני גג עד הזמנת מקומות במסעדות. המועדונים שצצו בשנתיים-שלוש האחרונות בנויים באופן שמגן על החברים ועל הרווחיות.

"החברות שמתגברות על הסערה הכלכלית הן אלה שמציעות לקונים ערך מסוים", אומר בראון. "הקונים לא נוטים להכניס את כספם למשהו שלא נראה שקוף מספיק ולא מציע תמונה ברורה של ההוצאה של הכסף שלהם".

קונספט חדש יחסית מציעה חברת Rocksure, שהיא מועדון בעלות חלקית על יעדי נופש שמפוצל לקרנות נכסים. לכל קרן יש חיים של כ-8 שנים, שאחריהן היא יכולה להימכר והתמורה מתחלקת בין החברים. "אין לנו משכנתאות או הלוואות. האנשים קונים מניות בחברת אחזקות", אומר דייויד רוג'רס, מייסד הקרן. "הנכסים הם בבעלות מלאה של בעלי המניות. אין שום דבר בין פנקס ההמחאות שלי לבין הנכס עצמו, שיכול להתקלקל".

מודל לא מסורתי

אלכסנדר יוז, בן 50, איש פיננסים, אומר שהוא מעדיף את המודל הזה על פני המועדונים המסורתיים. "אני לא יכול לראות הרבה דברים שיכולים להשתבש. זה לא שמישהו יכול לקחת את הכסף שלי ולפשוט רגל. הבית נרכש והוא בבעלות שלי - הסיכון היחיד הוא קריסה של שוק הבתים ואולי גם סיכון מטבע".

Safe Haven היא חברה נוספת שהמודל שלה אינו מסורתי. היא רוכשת בתים מפוארים ברחבי העולם, ומאזנת את תיק הנכסים הזה עם נכסים להשכרה בבריטניה. הרווח מהנכסים להשכרה מממן חלק גדול מעלויות ניהול מועדון הנופש.

לא כל החדשות הן רעות למועדונים. הקבוצות שיש להן עודפי מזומנים במאזנים שלהן יכולות ליהנות מהצניחה במחירי הנכסים היקרים. "יש כאן כעת המון הזדמנויות נהדרות", אומר ווייז, "כמה נכסים יוקרתיים ירדו ב-30% עד 40%. אנחנו יכולים לנצל את זה לטובת החברים שלנו".

אריק גמרס, מנהל תחום המלונאות והנופש בחברת עורכי הדין הווארד קנדי, מעודד מן מהחידושים הללו ומאמין שלתעשייה הזו יש עדיין את היכולת להתרחב. "חשוב שהמבנה של המועדון יהיה איתן", הוא אומר, "הלקוח הפוטנציאלי צריך להבין מתי פורעים את החובות של התוכניות הללו. המועדון יכול להיראות נהדר על פני השטח, אבל אתה צריך לחשוב עד כמה יהיה קל לך להחזיר לעצמך את ההשקעה שלך אם העניינים ישתבשו". *