שורה של רשתות וחברות לא מפחיתות את המע"מ באילת

באחד מביקוריו של האזרח א', תושב אילת, בסניף המשביר לצרכן בעיר הדרומית, ביקש להצטרף כחבר למועדון הלקוחות קלאב 365. המחיר שהתבקש לשלם היה 100 שקל, כפי שנדרש לשלם בכל סניף אחר של הרשת, וא' התקומם: הרי באילת נקבע פטור ממע"מ, העומד כיום על 16.5%- ומדוע אם כך נגבה מחיר זהה עבור כרטיס חבר מועדון? "כנראה שבמשביר החליטו לגזור קופון ולהכניס את המע"מ לכיס שלהם", טען א'. במשביר טענו מנגד כי כרטיס חברות במועדון הוא שירות ולא מוצר, ולכן אין כל סיבה להעניק את ההוזלה הקבועה בחוק.

במשביר טועים: גם שירות נחשב מוצר לכל דבר, וגם הוא זכאי להטבת המע"מ הקבועה בחוק אזור סחר חופשי באילת שתיקנה המדינה ב-1985. החוק קובע כי "מכירת מוצרים ושירותים רבים (למעט רשימת חריגים המפורטת בהמשכו) לכל מי ששוהה בעיר, תושב או אורח, תהיה פטורה ממע"מ - ובתנאי שנמכרו לצריכה באזור אילת או לשימוש בו".

אולם, גם הלקוח אינו בהכרח צודק - שכן השימוש בכרטיס מועדון שנרכש באילת יכול להיעשות גם מחוצה לה, ולכן לא ברור אם הפטור רלוונטי או לא. בשטח, הבעיה גדולה עוד יותר: לא מעט סוחרים, בעיקר פרטיים (לעומת רשתות), עושות לעצמן דין ומדלגות באלגנטיות על ההטבה שנועדה להיטיב עם הצרכנים באילת - גם כשלא קיימת בעייתיות מהסוג הזה.

חוק ללא אכיפה

מי אחראי על הגדרת הגבולות ויישומם בשטח? כמו בלא מעט עניינים אחרים, גם כאן נופל הנושא בין הכיסאות כשכולם מפנים אצבע אל כולם: ברשות המסים קובעים כי "אחריות והפיקוח על המחירים הוא בידי משרד התמ"ת ולא בידי רשויות המס".

במשרד התמ"ת מפנים בחזרה לרשות המסים וקובעים נחרצות: "משרד התמ"ת אחראי על פיקוח המצרכים הנמצאים בפיקוח מתוקף חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. מוצרי הצריכה היחידים הנמצאים בפיקוח משרד התמ"ת הם לחם ומלח בישול. משרד התמ"ת לא אחראי להוזלת המע"מ".

מי שמוטרד בכל זאת מהבעיה ומהנזק התדמיתי שהיא גורמת לעיר הוא איגוד סוחרי אילת, המנסה לסייע לפחות בכל הנוגע לבעלי העסקים הקטנים יותר - ולהרתיע סוחרים המפקיעים מחירים מלעשות כן באמצעות פרסום הדבר בכלי תקשורת שונים, כגון ברדיו ובעיתונות המקומית.

מעבר לזה לא ניתן לעשות הרבה - לאחר שניסיונות להקים ועדה משותפת לאיגוד ולמשרד התמ"ת, שתהיה אמונה על נושא פיקוח המחירים באזור, כשלו בעבר.

כבר ב-2002 דנה הוועדה לפניות הציבור בכנסת בנושא הפטור ממע"מ באילת, לאחר שתחקיר רשות ההסתדרות לצרכנות, במשותף עם המרכז למחקרים צרכניים - במסגרתו נבדקו מחירים של מוצרים ברשתות ההלבשה, האלקטרוניקה, הטיפוח והמזון - גילה כי לא תמיד הפטור ממע"מ בא לידי ביטוי במחירים; חלק ממחירי המוצרים והשירותים היה דומה למחירם במרכז הארץ, והיו אף מוצרים שנמצא כי מחירם באילת היה גבוה יותר. בחלק מהחנויות הציגו מחירים שונים לתושב אילת ולמבקר מחוצה לה, בניגוד לקבוע בחוק, ובמקומות אחרים ההוזלה (ביחס לסניפים אחרים של אותן רשתות) הייה זניחה ולא התקרבה לערך המע"מ.

מלבד רשתות הביגוד והשיווק, התברר כי בשאר הענפים אין הפטור ממע"מ גורם להוזלת המחירים. למעשה, נקבע, הגדרת אילת כ"אזור סחר חופשי" מעניקה לסוחרים פטור ממע"מ, אך היא אינה מחייבת אותם לתת ביטוי לפטור זה בהוזלת מחירי המוצרים, שכן בהעדר צו פיקוח על המחיר - המחיר נתון לשיקולו הבלעדי של המוכר.

כתוצאה מכך, לא רק שכוונת המחוקק לא באה לידי ביטוי בפועל - קיימת גם מעין הטעיה של מרבית הציבור, הסבור לתומו כי בשל הפטור ממע"מ שניתן לעיר אילת, מחירי המוצרים והשירותים בה זולים יותר, דבר שכאמור אינו נכון בחלק מהמקרים.

רבים עושים קניות באילת מתוך מחשבה שהם עושים עסקה מוצלחת יותר, כשלעתים המחירים זהים או אף גבוהים יותר מאשר בשאר חלקי הארץ.

גם על הסלולרי

כרטיסי מועדון אינם התחום היחיד שבו קיימת עמימות בנושא: שירותי תקשורת, למשל, פטורים רשמית ממע"מ - אולם עד היום נמנעות חברות הסלולר מלהוזיל אותם, בטענה כי אין ביכולתן להפריד בין שיחות ולקבוע בוודאות את מקורן; מה שלא מתגלה כבעייתי כשמדובר בגביית תעריף חו"ל בעת הצורך, או החלת תוכניות בעלות תלות גיאוגרפית מצומצמת יותר - כמו תעריף מוזל בתחום הקמפוס.

בעבר, מספרת עו"ד יעל שאואט מהמועצה לצרכנות, נדרש בית המשפט לשאלת הפטור ממע"מ לתושבי אילת לגבי צריכת שירותי טלפוניה ניידת, בשתי תובענות ייצוגיות שהוגשו על-ידי תושבי אילת נגד חברות סלולר להחזר המע"מ. התובעים הסתלקו מהתביעות כי חברות הסלולר הוכיחו לכאורה שהן פועלות בהתאם להנחיות משרד האוצר בעניין.

תובע אחר הגיש תביעה בבית המשפט השלום באילת, וטען כי חברת הסלולר אינה מפעילה את הטכנולוגיה המאפשרת לה לאתר שיחות שבוצעו מחוץ לאילת כדי לגבות מע"מ בעבורן בלבד ולבצע הפרדה בחשבון החודשי - אולם העניין לא הגיע לידי הכרעה, וכיום, כידוע, המצב נותר בשלו.

מנגד, במשרד התקשורת טוענים כי לא איתור השיחה הוא הבעייתי.

תגובות

- רשות המסים: "האחריות והפיקוח על המחירים הוא בידי משרד התמ"ת ולא בידי רשויות המס".

- משרד התמ"ת: "מוצרי הצריכה היחידים הנמצאים בפיקוח המשרד הם לחם ומלח בישול. משרד התמ"ת לא אחראי להוזלת המע"מ".

- משרד התקשורת: "מבחינה טכנולוגית אפשר לדעת במידה גבוהה של ודאות היכן בוצעה מרבית השיחה. כמו כן, ניתן טכנולוגית לחייב שיחות באופן שיהיה מבוסס על מיקום השיחה.

"עם זאת, השאלה במה צריך לחייב מע"מ ומדוע אין הנחיה ברורה של רשות המסים בנושא הסלולר, צריכה להיות מופנית אל רשות המסים עצמה. ככל שיידרש סיוע שלנו לרשות המסים ליישם את ההוראות שלה, אנחנו נשמח לעזור".

- המשביר לצרכן: "השירות של חברות במועדון היא כלל-ארצית ואינה ייחודית לעיר אילת, ולכן המחיר להצטרפות למועדון הינו כלל-ארצי וגורף. יחד עם זאת, בישיבת ההנהלה הקרובה תבחן רשת המשביר לצרכן מחדש, ואנו נודיע בהקדם אם תתקבל החלטה שונה לגבי תשלום של תושבי אילת בלבד".

- סלקום: "השירות הסלולרי שניתן באילת על-ידי סלקום אינו נהנה מהפטור ממע"מ בהתאם לחוק אזור סחר חופשי אילת, וזאת על-פי הנחיות הרשויות בנושא תשלומי המע"מ שנגבים".

- אורנג': "על אף הנטען, לפרטנר אין אפשרות לדעת במדויק האם השירות ניתן באזור הסחר החופשי אם לאו. גם רשויות המכס והמע"מ סוברת כך, ובהתאם לכך פרטנר גובה שיעור מע"מ מלא כנדרש לפי חוק".

- פלאפון: לא נמסרה תגובה.

* המידע הראשוני הגיע במייל האדום: www.globes.co.il/news/redmail