ביום שישי האחרון התבטא שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, בראיון בגלי צה"ל באמרו כי לאחר עלייה של 25% במחירי המים שמוטלת על כתפי הציבור, על הממשלה לשאת בנטל שאר הייקור המתוכנן בתעריפים, בשיעור של כ-18% נוספים על פני שנה. לנדאו הציע כי החלק הזה של הייקור יקוזז כנגד חצי נקודת האחוז ששר האוצר הוריד משיעור המע"מ.
כעת, לקראת ישיבת הוועדה לביקורת המדינה שתתקיים מחר (ג') בבוקר, שב לנדאו על עמדה זו. לדבריו, "בראש ובראשונה אדגיש כי לנגד עיני עומדת מטרה אחת ברורה - להבטיח שמשק המים לא ייפגע. במהלך סוף השבוע עלו מחירי המים בישראל ב-25%, וזאת לאחר שמנענו עלייה חדה יותר בתעריף, בגובה של יותר מ-40% בבת אחת. מהלך זה הוא חלק מהרפורמה שנועדה להציל את משק המים בישראל", מסר לנדאו.
נזכיר, כי נקבע שמחירי המים יעלו בשלוש פעמיות במשך שנה. 25% תוספת נכנסה לתעריף החל מ-1 בינואר 2010 (יום שישי האחרון), ב-1 ביולי תתקיים העלאה נוספת של כ-16% וב-1 בינואר 2011 תחול העלאה נוספת הצפויה להיות בשיעור של 2%. ביום שלישי הופיע מבקר המדינה, פרופ' מיכה לינדנשטראוס, בפנ הוועדה לבייקורת המדינה, וטען כי העלאת התעריפים באופן שהיא נעשית היא בעייתית, וכי יש להקפיאה עד להשקת תוכנית אב מסודרת למשק המים.
המבקר ציפה כנראה שהביקורת שלו תתקבל ושבמטה קסם תבוטל העלאת התעריפים, ומשהדבר לא קרה יצא בביקורת חריפה על האוצר והתשתיות. לכן נקבעה מחר הישיבה בוועדה לביקורת המדינה כדי להמשיך לדון בהצעות של לינדנשטראוס.
בהמשך להן יצא לנדאו מצד אחד בהצהרה כי יש לייקר את המים, אך מהר מאוד ריכך את דבריו באמרו כאמור שיש לקיים רק את הפעימה הראשונה, וכי את יתר הייקור יש להוריד מכתיפ הציבור ולגלגל אל האוצר.
לדבריו, "העלייה במחירי המים נובעת מן העובדה, שבמשך שנים לא עודכן מחירם בהתאם לעלות ההפקה. כעת, עם כניסת מתקני ההתפלה לפעולה, עדכון מחיר המים הוא בלתי נמנע. גם העלייה שבוצעה השבוע אינה מכסה את ההשקעה העצומה הנדרשת להבטחת האספקה האמינה של מים בישראל.
בנייתה של תשתית המים עדיין בעיצומה. את התנופה הזו פעם כבר הפסיקו, וכיום כולם מבינים כי אי אפשר שוב להפסיק אותה. מי שממליץ היום לעצור את התנופה, ממליץ להפסיק את הקמת מתקני ההתפלה, שכמה מהם כבר מפיקים מים כיום ואחרים נמצאים בתהליכים של תכנון ובניה; את הקמת המערכות המוליכות את המים המותפלים לברזים שבבית, ואת הטיפול במקורות המים המדולדלים - בכל אלה אנו מטפלים היום.
"כעת, לאחר ביצוע העלאה של 25%, יש בידינו הזמן לבחון אפשרויות חלופיות לשתי הפעימות המתוכננות - 16% בחודש יולי ועוד 2% בינואר 2011. הכסף דרוש - בזה אני בטוח, אך אינני חושב שהוא חייב לבוא כולו ישירות מכיסו של הצרכן.
"מקובלת עליי התפישה, לפיה מחיר המים לצרכן צריך לשקף את עלותם. אני גם שותף לדעה, כי מים הם מוצר יקר תרתי משמע, אותו יש לצרוך בתבונה, ואסור שיהיה קל לבזבז. אינני מקבל את התפישה כי הצרכן צריך לשאת במלוא עלות הקמת תשתיות המים. הצרכן כבר משתתף בהעלאת מחירים כבדה וגם המדינה צריכה להשתתף.
"משק המים חייב להמשיך בתנופה. איש אינו רשאי לעצור את הקמת מתקני ההתפלה והמשך פיתוח משק המים. מדובר במפעל לאומי שהוא גדול יותר מהמוביל הארצי. את המפעל הזה צריך לממן. הציבור כבר נדרש לתת את חלקו. כעת, המדינה חייבת להירתם", מסכם לנדאו.
השאלה היא כיצד ניתן להפריד את חלקה של המדינה מחלקו של האזרח, בהינתן שכספי המדינה מושתתים על מיסי הציבור. אם הפתרון הוא שהכסף יילקח בזכות מס שייקר בשם אחר עדיין הוא יילקח מכספי האזרחים. במילים אחרות, עדיין לא ברור האם ניתן לממן את העלות היקרה של משק המים החדש מבלי שהדבר יבוא במלואו מכיסי הציבור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
