מבוכת מבקר המדינה: כרמל סלע - ראש מועצה ועבריין בנייה

אבל לא רק בננות ונדל"ן יש בחוף הכרמל, אלא גם מבוכה גדולה למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. הסיבה: דוח רשמי שלו, שעסק בתחנות הדלק בחוף הכרמל, כלל החמצות גדולות ומוזרות, ורחוק מלשקף את המצב במועצה. זאת ועוד: חלק מהמבוכה נובע מהעובדה שיועצו המיוחד של המבקר למאבק בשחיתות, מאיר גלבוע, מתגורר בלב המועצה האזורית. גלבוע לא קשור לעבירות שבוצעו שם, וספק אם גם היה מודע להם, אולם עצם מגוריו במקום יצר תיאוריות קונספירטיביות ביחס לטיפול משרד המבקר במועצה האזורית (עוד על כך בהמשך).

במה דברים אמורים? בדוח המוחמץ של מבקר המדינה מככב לא אחר מכרמל סלע, שכנו של מאיר גלבוע במושב גבע הכרמל. סלע הוא איש עסקים המכהן גם כראש המועצה האזורית חוף הכרמל, והוא האיש החזק של המושב זה כעשרים שנה. במשרד מבקר המדינה ובמשרדי הפנים והמשפטים יש לא מעט קלסרים שעוסקים במעלליו במשך השנים. עד עכשיו סלע יצא מהם ללא פגע. במידה רבה נדמה כאילו הרשויות השונות לא רק שחמקו מהניסין למצות איתו את הדין, אלא גם קידמו אותו לתפקיד עתיר אחריות.

איש עסקים ויו"ר מועצה

סלע הוא איש הבננות מספר אחת בישראל. הוא ואשתו רשומים כבעלי המניות בחברת "בננות כרמל", והוא רשום גם כמנהל היחיד בחברה. בין היתר יש בבעלות החברה מטעי בננות מהגדולים במדינה, היא עוסקת בסחר בבננות ומפעילה מפעל להבחלת בננות וצי משאיות.

סלע נחשב לאיש עסקים ממולח ותקיף, שאינו שוכח ליריביו דבר. יש לו קשרים טובים במערכות הפוליטית והעסקית, למשל עם קבוצות גרנות ודור-אלון, עם דני ואלון דנקנר, עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, עם שר המשפטים והפנים לשעבר ח"כ מאיר שטרית, ובמיוחד עם שר החקלאות שלום שמחון. במסגרת עסקיו הוא נמצא בקשר עם תאגיד גרנות, שבאמצעותו משווקים רבים מהקיבוצים ומהמושבים שבמועצה האזורית את התוצרת החקלאית שלהם. מטבע הדברים, מדי פעם יש חילוקי דעות בנוגע למחיר שמשלם סלע על הבננות, אך ככלל היחסים טובים.

בזירה הציבורית כיהן כרמל סלע במשך עשרות שנים כיו"ר או כחבר ועד האגודה בגבע כרמל, ומתוקף כך גם כחבר במועצה האזורית חוף הכרמל, תפקידים שמשמעותם גם חברות בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. בפברואר 2004 הוא נבחר לראש המועצה האזורית חוף הכרמל, ובינואר 2009 נבחר לקדנציה שנייה. את ישיבות המועצה הוא מנהל ביד רמה, ולא פעם הן מגיעות לטונים גבוהים או לצעקות.

על פניו, בחירתו של סלע לראשות המועצה האזורית יצרה מצב בלתי אפשרי. האם ייתכן שסלע, בכובעו כאיש העסקים המוביל באזור, יתווכח עם קיבוץ או עם מפעל החברים בתאגיד גרנות על מחירי הבננות, ולמחרת ישב בראש הוועדה לתכנון ולבנייה, הדנה בבקשה של אותו קיבוץ או מפעל בתחומי הבנייה, השימוש החורג או הרישוי?

ניגודי העניינים הפוטנציאליים אינם נגמרים שם. לחוף הכרמל יש היסטוריה של נבחרי ציבור, הממונים על שמירת החוק במסגרת תפקידיהם כחברים בוועדה המקומית לענייני בנייה ורישוי, שעברו על החוק. אולם אפילו הפרועים שביניהם לא התקרבו לקרסוליו של סלע. עבירות הבנייה והשימוש החורג בנחלתו כוללות מפעל להבחלת בננות בשטח של 900 מטרים רבועים, שהוקם ללא היתר בנייה; ארבעה חדרי קירור בשטח של כמאה מטרים רבועים, מגורים לפועלים בשטח של כחמישים מטרים רבועים, תוספת של שבעים מטרים רבועים לבית מגורים, בריכת שחייה, תוספת של שישים מטרים רבועים לבית מגורים אחר - הכול ללא היתרים. בנוסף, נסללה מנחלתו דרך לכביש 4 , ללא היתר כמובן, ו"אומצה" גם פיסת קרקע ציבורית.

בשנים האחרונות העביר סלע תוכניות להכשרה בדיעבד של עבירות הבנייה בנחלה, ועדיין שאלת המפתח שעולה מהדברים היא כיצד התאפשר לעבריין סדרתי כה כבד, ולמי שמצוי בקשרים עסקיים עם היישובים במועצה שלו, לכהן כראש מועצה אזורית. מובנת עוד פחות היא השאלה איך ייתכן שעם רקורד כזה של עבריינות בנייה, קיבל סלע לאחרונה מינוי לחבר בוועדה המחוזית חיפה.

תחנות דלק קטנות

מלבד תופעות של עבריינות בנייה "רגילה", מתקיימת בחוף הכרמל גם עבריינות בנייה ייחודית שכמעט שאינה מוכרת: תחנות דלק קטנות בתוך המושבים והקיבוצים.

על הכבישים הציבוריים בחוף הכרמל יש לכל אחת מחברות הדלק - פז, סונול, דלק ודור אלון - שתי תחנות בגודל סטנדרטי. במקביל פועלות בגבע כרמל, ובעוד עשרה קיבוצים ומושבים, גם תחנות דלק קטנות. התחנות הפנימיות הללו הוקמו במקור בנימוק שיש צורך לתדלק טרקטורים וכלים חקלאיים. זה התחיל עם משאבת סולר בכניסה לקיבוץ/מושב, ועם הזמן הבחינו החקלאים שיש כאן הזדמנות לקבל לא רק סולר, אלא גם דלק לרכב הפרטי במחיר נמוך יותר, ומהר מאוד צצו גם משאבות בנזין.

התנאי הבסיסי של מינהל מקרקעי ישראל לקיום התחנות הפנימיות היה פשוט - שימוש עצמי לחקלאים בלבד ולמטרות חקלאיות, ובשום אופן לא שימוש מסחרי. רק לאחרונה התעורר המינהל וניצח במאבק משפטי שעסק בסוגיה זו בדיוק נגד כפר ידידיה. אבל זה, כאמור, היה רק לאחרונה. עד אז המינהל, כדרכו, עצם עיניים במשך שנים רבות, ותחנות הדלק הקטנות הפכו למסחריות.

חברת דור אלון בשליטת דודי ויסמן ושרגא בירן, באמצעות החברה הבת אברך אלון, היא ספקית הדלק הבלעדית של עשר תחנות הדלק הקטנות הפנימיות במושבים ובקיבוצים של חוף הכרמל. לדור אלון ולמועצה של כרמל סלע יש יחסים מיוחדים במינם. במסגרת היחסים הללו הודיעה המועצה האזורית לתושביה שדור אלון תיתן הנחות של 28 אגורות לליטר דלק לכל תושבי המועצה, עם הצגת כרטיס תושב.

מאיפה הקשר? רוב היישובים בחוף הכרמל הם, כאמור, חברים בתאגיד גרנות, המהווה צינור אשראי ושיווק של תוצרת חקלאית. בנוסף, התאגיד מחזיק בכ-8% מהמניות של חברת דור אלון. כן, זו המפעילה את עשר תחנות הדלק הקטנות בקיבוצי חוף הכרמל ובמושביו. במילים אחרות: לכל אחד מהיישובים החקלאיים החברים בגרנות, ולכל קיבוץ או מושב שבהם פועלת תחנה פנימית כזו, יש אינטרס כלכלי ישיר בקבוצת דור אלון. התוצאה הייתה שמהר מאוד התחנות הקטנות הפכו מתחנות לצריכה עצמית של החקלאים לתחנות מסחריות לכל דבר ועניין.

ההסדרים הכספיים בין דור אלון ליישובים שבהם תחנות קטנות משתנים. בחלק מהמקרים דור אלון משלמת שכר דירה לאגודה, והכסף מתחלק בין חברי האגודה; במקרים אחרים, כמו במקרה של מושב גבע כרמל, חברי המושב מקבלים אחוזים מהמכירות (40 אגורות לליטר דלק 95 ושקל לליטר סולר).

בשורה התחתונה, באזור חוף הכרמל נוצר מה שנראה כקרטל/מונופול אזורי של תחנות דלק קטנות של דור אלון; זאת, תוך מסחור אסור של התחנות ועבירות בנייה חמורות במיוחד.

סלע לא יוצא מהחדר

איך מתפקד כרמל סלע כשהוא נקלע לניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי, כיו"ר המועצה והוועדה המקומית לבנייה, לבין אינטרסים פרטיים שלו, כחבר במושב גבע כרמל וכאיש עסקים, ובעיקר כשמדובר בתחום תחנות הדלק? הנה שתי דוגמאות.

מושב גבע כרמל התקשר עם סלקום בהסכם להשכרת שטח להקמת אנטנה סלולרית גדולה בתשלום חודשי קבוע. הבקשה להיתר בנייה הובאה לוועדה המקומית בראשותו של ראש המועצה סלע. סלע לא חשב שעליו להצהיר על ניגוד העניינים ולצאת מהחדר. הוא ניהל את הישיבה, והוועדה אישרה בהצבעה את העסקה. אחרי הפגנות של תושבים, ותלונות על ניגוד העניינים, הודיע סלע שלא ישתתף בהצבעה נוספת שתיערך בנושא.

במקרה אחר ביקש נכה צה"ל בשם עמיהוד רמות להקים תחנת דלק קטנה בעתלית. בדיון בוועדה של המועצה האזורית היו צריכים לצאת מהחדר כל נציגי הקיבוצים והמושבים שבהם תחנות הקטנות הפנימיות, וראשון היוצאים היה צריך להיות היו"ר כרמל סלע.

אבל כרמל סלע, כמו גם חבריו לאינטרס, לא רק שהשתתפו בישיבה, אלא גם הצביעו ודחו את בקשתו של רמות.

ההחמצה של המבקר

וכאן מגיעים לבעיה העדינה של מבקר המדינה.בסוף 2007 פרסם המבקר דוח ובו ממצא חמור: כמעט כל תחנות הדלק הקטנות בחוף הכרמל הוקמו ללא היתרי בנייה וכלל לא היה להם רישיון עסק. זו עצימת עיניים ברורה וחד-משמעית מצד המועצה האזורית של כרמל סלע, שלה השלכות בטיחותית וסביבתית מרחיקות לכת. מבקר המדינה קבע במפורש שהייתה התחמקות של הוועדה המקומית של סלע ושל חבריו מטיפול בעבריינות הבנייה/רישוי/בטיחות בתחנות הדלק הקטנות.

למרות חומרתו זהו דוח מוחמץ ומשלושה טעמים: המבקר לא עסק כלל במסחור האסור בתחנות הדלק הללו ובמכירת דלק למי שאיננו חקלאי וחבר באגודה השיתופית; בביקורת לא נאמרו מילה וחצי מילה על הקרטל/מונופול בתחנות; בדוח אין מילה על ניגוד העניינים של כרמל סלע בהקשר זה.

אילו עסק המבקר גם בבעיית ניגוד העניינים, היה עליו לשקול את העברת העניין ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרה לבדיקת ההיבטים הפליליים של הנושא. זה לא קרה.

אפשר אולי להניח, שהמבקר לא ידע על כל המתרחש באותה תקופה, וכי הדוח היה לקוי בשל התנהלות כותביו. עם זאת, זמן לא רב לאחר פרסומו החל לזרום מידע ביחס לליקויים.

בתחילת 2008 יצא עמיהוד רמות, נכה צה"ל שבקשתו לתחנת דלק נדחתה על-ידי הוועדה המקומית של סלע, לסיבוב תלונות אצל כל הגופים הקשורים לעניין.

רמות ופרקליטו, עו"ד אלן עושרת, נפגשו עם גורמים שונים במשרד מבקר המדינה. השיא היה במאי 2009, בפגישה שארכה שעתיים במשרדי המבקר בתל אביב, בנוכחות מאיר גלבוע, יועץ מבקר המדינה לענייני שחיתות, וסגניתו רחל דולן. עמיהוד פרס שוב את סיפור תחנות הדלק הפנימיות וניגודי העניינים של סלע. גלבוע ודולן הותקפו גם על כך שאין טיפול ראוי בעבירות הבנייה של סלע. גלבוע השיב שבעניין עבירות הבנייה הוא סומך על היחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות, בראשות חובב ארצי.

"גלבוע ישב איתנו במשך שעה, שאל שאלות והקשיב. הצגתי את ניגוד העניינים של כרמל סלע בוועדה המקומית, את עבירות הבנייה שלו ואת המסחור הפסול של תחנות הדלק במושבים ובקיבוצים", נזכר עמיהוד רמות. "גלבוע אמר שהוא מופתע לשמוע שיש שימוש מסחרי אסור בתחנות הפנימיות, ואמר שאפילו הוא מתדלק שם, ואם כל זה נכון - אסור לו לתדלק שם. הוא הודיע שהוא לא יוכל לטפל בפרשה הזו מפאת החשש לניגוד עניינים, כי הוא ממושב גבע כרמל ומכיר את כרמל סלע אישית, אם כי, לדבריו, פגש בו רק כמה פעמים. בשלב מסוים הגיעו טלפונים מהכנסת בענייני השיפוצים בביתה של ח"כ דליה איציק, וגלבוע יצא מהחדר".

פרקליטו, עו"ד עושרת, תיאר את הפגישה באופן זהה.

בעקבות שאלות מ"גלובס" החליט מבקר המדינה לחדש את הבדיקה על המתרחש ברפובליקת הבננות בחוף הכרמל, ולהעמיקה.

יועץ המבקר והמושב

מאיר גלבוע הוא אחד האנשים היותר מזוהים בישראל עם המאבק בשחיתות. תפקידו הנוכחי כיועץ מיוחד למבקר, שאותו יסיים בעוד כשלושה חודשים, הוא רק אקורד הסיום בקריירה ארוכה; הוא היה מבכירי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה, ובהמשך כיהן כראש מחלקת החקירות ברשות להגבלים עסקיים. בין לבין הוא התראיין בנושאי שחיתות, פרסם מאמרים, ועוד ועוד.

לפני כעשר שנים רכש גלבוע בית וקרקע בגבע כרמל, בעסקה מיוחדת בסקטור החקלאי שמשמעותה פיצול נחלה, דבר הנחשב לפגיעה בקודש הקודשים של המושבים.

בהסדר מיוחד וזמני, אפשר מינהל מקרקעי ישראל להתחשב בבעלי נחלות שמצבם הכלכלי קשה במיוחד, ונתן להם את האופציה למכור את אחד הבתים בנחלה ואת השטח שסביבו, או לחלופין - למכור עד דונם אדמה ללא בית. גלבוע קנה בגבע כרמל בית ומגרש מהזוג נסים ושרה מזרחי.

כדי לבצע את העסקה היה גלבוע חייב לקבל את הסכמת ועד המושב, שבו סלע היה האיש הקובע. גלבוע גם עבר ועדת קבלה של הוועד, וקיבל אישור.

המינהל, במסגרת סמכות מיוחד שיש לו במקרים מעין אלה, העביר את הזכויות על המגרש ועל הבית לגלבוע ללא מכרז. השומה על המגרש הייתה 512 אלף שקלים. גלבוע התבקש, ביוני 2000, לשלם %66 כדי לקבל חוזה חכירה. התשלום שנדרש היה 338 אלף שקלים אולם לאחר דיון חוזר הוא צומצם ל-304 אלף שקלים. מעבר לתשלום למינהל, גלבוע שילם גם למשפחת מזרחי עבור פיצול הבית והקרקע מנחלתם.

התושב החדש בגבע כרמל נקלע למצב מוזר: הוא, ראש היחידה לחקירות של רשות הגבלים עסקיים, התיישב באזור שמתקיים בו בתחום הדלק מונופול/קרטל אזורי, לטובת דור אלון ובגיבוי פסול של המועצה האזורית חוף הכרמל. גלבוע כנראה לא היה מודע לכך ותדלק את רכבו הפרטי בתחנות הקטנות הללו. כנראה שזו האירוניה של הגורל.

תגובות

כרמל סלע: "ההיתרים הוסדרו, ואין מקום להפעיל אכיפת חוק"

לשאלות בעניין ניגודי העניינים, הבנייה והשימוש החורג הבלתי חוקי בנחלתו, וניגוד העניינים בתחום תחנות הדלק הפנימיות שמוסחרו, ובעיקר ממועד בחירתו ליו"ר המועצה האזורית בתחילת 2004, הועברה מטעמו של סלע התגובה הבאה:

בנושא דוח מבקר המדינה: "כבר במהלך הכנת דוח מבקר המדינה הוועדה המקומית תיקנה את כל הליקויים שהיו בדוח. בסיכום דיון מבקר המדינה נמצא כי כל הליקויים תוקנו".

בנושא היתרי בנייה בנחלה: "מדובר בנחלה אשר בחזקת אביו של ראש המועצה. הליכי ההסדרה החלו כ-10 שנים לפני היותו של מר כרמל סלע ראש מועצה. כל ההיתרים הוסדרו כדין, וביום 09.09.08 אף התקבל מכתב ממשרד המשפטים לפיו כל הנושא הוסדר. כיום אין בתחום הנחלה שטח ציבורי".

בעניין תחנות הדלק: "בעקבות פנייתו של מר עמיהוד רמות לוועדה לניגוד עניינים במשרד המשפטים, הנושא נבדק, וביום 04.08.09 התקבלה חוות דעת שאין כל ניגוד. לאחרונה פנה שוב עמיהוד רמות לוועדה לניגוד עניינים בנושא. בהקשר זה ראוי לציין מספר עובדות: מדובר בתחנות דלק הקיימות במושבים ובקיבוצים מזה עשור שנים. התחנות הינן תחנות פנימיות ולא מסחריות. בנוסף מזה מספר שנים חברת גרנות אינה קשורה עסקית לישובי חוף הכרמל בנושאי בננות, כך שאין כל ממש בטענה זאת.

"מר עמיהוד רמות הגיש תוכנית להקמת תחנת דלק בעתלית במקום בו קיימות שתי תחנות דלק, התוכנית לא אושרה ע"י הוועדה המקומית משיקולים תכנוניים ומקצועיים. בנוסף הגיש מר רמות השגות לוועדה המקומית, לוועדה המחוזית (נידונה בשלושה פורומים שונים) ולמועצה הארצית ונדחה בכולם. טענותיו נמצאו חסרות בסיס בוועדה המחוזית ובעתירה מנהלית".

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מסר בתגובה כי הוא איננו מקבל את ההסברים של הוועדה המחוזית על אי-העמדה לדין של סלע בגין עבירות הבנייה: "המבקר רואה בחומרה את חריגות הבנייה הרבות והשימושים החורגים שנמצאו בנחלתו של ראש המועצה, בייחוד מאחר שראש המועצה משמש גם יו"ר הוועדה המקומית, הגוף הממונה על אכיפת החוק, ושימש בעבר חבר מועצה, ומתוקף תפקידיו אלה הוא אמור לשמש לציבור דוגמה לשמירת החוק. זאת ועוד, אי-שיגור מכתבי התראה לראש המועצה תמוה ומעורר חשש להעדפת קרובים". המבקר מדגיש שהפרשה הועברה ליועץ המשפטי לממשלה.

ביחס לתחנות הדלק ולבקשתו של עמיהוד רמות נמסר כי "נושא תחנות הדלק הפנימיות במושבים ובקיבוצים וכן חשש לניגוד עניינים במועצה האזורית חוף הכרמל נבדקים גם עתה במשרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור. הביקורת המתבצעת עתה כוללת גם את תלונותיו של מר עמיהוד רמות בנושא זה".

בעניין מאיר גלבוע נמסר: "אשר למעורבותו של מר גלבוע בעניין זה יודגש, כי לעמיהוד רמות ועורך דינו נקבעה בשעתה פגישה עם מאיר גלבוע ועובדי האגף לתפקידים מיוחדים בנימוק שלמתלונן ולעורך-דינו יש מידע ומסמכים אודות גוף מבוקר (לא המועצה האזורית חוף הכרמל). משהתברר לגלבוע כי התלונה היא גם נגד כרמל סלע יו"ר המועצה האזורית חוף כרמל, הודיע גלבוע שלא יטפל בתלונה כיוון שהוא עצמו מתגורר באותו מושב. לכן התלונות בעניין זה הופנו לטיפולה של עובדת בכירה באגף לתפקידים מיוחדים. לכן לא קיימת בעיה של ניגוד עניינים.

"גלבוע מכחיש את הדברים שמייחס לו עמיהוד רמות ועל פיהם אמר שאסור לו לתדלק בתחנת הדלק הפנימית במושב. גלבוע טוען שהוא רשאי לעשות זאת שהרי הוא מתגורר במושב.

"כאמור עוסקים בנושא במשרד מבקר המדינה עובדים מכמה אגפים שאין להם כל קשר או זיקה ליו"ר המועצה האזורית מר כרמל סלע.

"על כל השאלות הנוספות בנוגע למר כרמל סלע לא נוכל להשיב בשלב זה, כי הנושאים נמצאים בשלב בדיקה מתקדם".

שר הפנים ביחס למינויו של סלע לחבר בוועדה המחוזית: ממשרד הפנים נמסר כי השר אלי ישי לא ידע על ה"רקורד" של סלע לפני שמינה אותו לחבר בוועדה המחוזית וכי הנושא הועבר לבדיקה חוזרת אצל השר והמנכ"ל, השוקלים לבטל את המינוי אחרי שיקיימו שימוע מיוחד לסלע. ישי, כך נמסר, אינו רואה בעין יפה את המינוי, למרות חוות דעת פנימית שהוצגה לו, כאילו עבירות בנייה שהוכשרו בדיעבד אינן מונעות מינוי.