השאנטי של ביבי נתניהו

מסביב יהום הסער: שטייניץ נגד פישר, עיני מחולל שביתות והוא? "מורה" להקים צוותים

ורק ביבי נתניהו בשאנטי שלו. נוכח נפקד. מסביב ייהום הסער ורק ראש הממשלה לא מדבר, רק מצית אש. לא בעצמו, חלילה. יש כמה פירומנים שיודעים לעשות את זה. אוחזים בגפרורים דקים ומציתים מדורות קטנות, בלוני ניסוי בוערים, כדי לזהות את כיוון הרוח ולהגיב בהתאם. כדי לבנות לו את דמות המבוגר האחראי, כדי לערוף ראשים שמעיזים לבלוט, כדי להשיג, כדי להזהיר, כדי להשתעשע. ישחקו הנערים בפנינו, ושכל הזמן יידעו מאיפה משתין הדג.

סטנלי פישר ויובל שטייניץ על סכינים כבר הרבה זמן. נתניהו לא התערב, גם לא אמר מילה על הקדנציה הבאה בבנק ישראל. משהו לחץ ושטייניץ השתולל, עד ל"בלומברג" הגיע. סטנלי פישר החזיר, פגוע, קר ומרוחק. רק אחרי שכיוון הלהבות סימן בוודאות שפישר הוא ה"אתרוג" החדש, ושטייניץ בכלל מזיק לכלכלה, קם השבוע "בכיר במשרד ראש הממשלה", בישר ש"יש הבנה בין ראש הממשלה לבין נגיד בנק ישראל על קדנציה נוספת" והפיל את התיק על שר האוצר. "אם תיקח את חוק בנק ישראל תגלה שהממשלה צריכה לאשר את המינוי אבל לא כתוב ששר האוצר חייב להסכים".

שטייניץ מתוסכל. פעם בהיי, פעם בדאון. פגוע אבל משותק. את הוועדה ללקחי המשבר לקח לו ראש הממשלה מתחת לאף, באלגנטיות ובכסאח. אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שלח מכתב תמים בתפוצה ארצית: ראש הממשלה ימנה. באחד הערבים שיגרו את שטייניץ להוריד בגאווה את המע"מ.

שטייניץ שעט ובבוקר שלאחר מכן קלט שחצי אחוז זה בדיחה על חשבונו. ערב אחר בישרו לו שפרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הכלכלית של ראש הממשלה, ממליץ בחום על אחד, פרופ' עודד שריג, כממונה החדש על שוק ההון. לקראת חצות בישר שטייניץ המתלהב על המינוי, ולמחרת חטף לבדו את הביקורת על הדירקטור הרך בבנק הפועלים שמינה לרגולטור קשוח. כמו שהיה כשהתנפל בגאווה על בית המשפט העליון ואחרי יומיים שמע שראש הממשלה טלפן לנשיאה דורית ביניש והבטיח להרגיע את הנער.

נתניהו שותק כשעופר עיני מארגן בשלט רחוק שביתות קבועות ו"קטנות" בכל יום. משורר הפזמון "האיש הרזה הנושא על כתפיו את האיש השמן", דומם כששכר בכירי המדינה זינק השבוע מעלה והוא יודע שאחר כך יבוא השירות הציבורי כולו וירצה גם. האיש שהתנצל כשמינה ממשלה מנופחת ויקרה נותר אילם כשאביגדור ליברמן מקניט את השגרירים; כשמיכה לינדנשטראוס, רובין הוד של המים, נעלב; כששר התשתיות עוזי לנדאו אובד עצות; כשאהוד - איש החיים הטובים ש"לא מפחד מזבוב" - ברק מקבל מכתבי איום; כשמתקיימת התנפלות פומבית על המתנחלים כולם; וכשיו"ר הכנסת רובי ריבלין מציע את השטות הקבועה שלו: "אני תמיד אומר שמדינת ישראל לא היתה קמה אם זה היה תלוי באוצר".

לא שומעים אותו מתקרב, אפילו במילה, לנדבכים המרכזיים בתוכניתו הכלכלית, במצע שלו. הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל החלה ומתקדמת אט אט. על המשך הרפורמה בנמלים ממשיכים להתפייט. בעניין מהפכת החשמל, המשא ומתן נמשך, רק לא על רפורמה אלא על מיליארדי הפנסיה והחישובים האקטואריים.

ראש הממשלה במחוזות אחרים. האיש שפעם ידענו מה דעתו, לטוב ולרע, הפך מול עינינו לראש מסדר הטפלון.

סידור השבוע: "הורה" להקים צוות שרים כדי "להבטיח את בטחון הילדים" - אחרי שילדים מתים מוטלים לפתחנו. "הורה" לבדוק את רכש התרופות לסל - שבועיים אחרי שוועדת הסל סיימה את עבודה. והחלטה נחושה אחת: ביקש מפרופסור משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון עברית, לארגן חוג מיוחד לשרים ולנבחרי ציבור לשיפור השפה העברית, והבטיח "לבוא למפגש הראשון". אליעזר בן יהודה, יהודי מבדח, מילים מילים, מילים מילים, הוא בדה ממוחו הקודח.

stella-k@globes.co.il

בינימין נתניהו, ביבי והסיגר / אייר גיל ג`יבלי