נציג האוצר בניו-יורק ל"גלובס": לא נשתמש בערבויות השנה

"מדינת ישראל אינה מתכננת להשתמש בערבויות האמריקניות בשנת הכספים הנוכחית, כפי שהיא לא השתמשה בהן מאז 2004, בלי כל קשר להתבטאותו של שליח ממשל אובמה למזה"ת, ג'ורג' מיטשל, על אופציה להפסקת הערבויות. במצב הכלכלי הנוכחי, אסטרטגיית משרד האוצר היא גיוסי הון באמצעות ארגון הבונדס ובאמצעות השווקים, בלי הערבויות". כך אמר אמש ל"גלובס" צבי חלמיש, נציג משרד האוצר בניו-יורק.

חלמיש אמר, כי לערבויות היתה חשיבות משמעותית לגיוס הון לישראל בתקופות שבהן זמינות האשראי היתה קטנה. עובדה היא, שבעוגת החוב הישראלי במטבע חוץ, הפלח הגדול ביותר, 44.8%, מגובה בערבויות הממשל האמריקני, נכון לדצמבר 2006.

אשתקד, למשל, בעיצומו של המשבר הפיננסי הגלובלי, שוק האשראי היה מכווץ לחלוטין, ובאקלים כזה הערבויות היו עשויות לסייע לישראל לגייס הון, אלא שמשרד האוצר קבע אז שאין צורך בכך. לאור ההפשרה בשוק האשראי, קביעה זו נשארת בעינה גם השנה.

חלמיש הדגיש, כי השימוש בערבויות אינו ניתן בחינם. כאשר ישראל מנפיקה אג"ח מגובות בערבויות, שיעור הסיכון שלהן כמעט זהה לזה של אג"ח אוצר האמריקני, כך שהמרווח בין תשואת האג"ח הישראליות לזו של אג"ח האמריקניות הוא 20 נקודות בסיס (0.20%). אבל, לפי ההסכם עם ארה"ב, ישראל צריכה לשלם לאמריקנים פרמיית סיכון, שב-2004 הגיעה ל-40 נקודות בסיס. היום פרמייית הסיכון תהיה גבוהה הרבה יותר, בגלל המצב הפיננסי הגלובלי.

לדברי חלמיש, בחישוב גס מאוד, גיוס של מיליארד דולר בארה"ב בלי ערבויות ייקר את הגיוס בערך בחמישה עד שישה מיליון דולר, בהתאם לתנאי השוק, בהשוואה לגיוס אותו סכום בגיבוי של הערבויות. בתשובה לשאלה, האם הפרש כה הופך את התבטאות מיצ'ל לאיום עם שיניים לא חדות כל כך, אמר חלמיש כי רק מקבלי החלטות בירושלים מוסמכים לתת הערכה כזו.

אין ספק, שמתן הערבויות מחזק את דירוג האשראי של ישראל. הוא מציב את המעצמה היחידה בעולם כמשען לכלכלה הישראלית. אבל ההטבות הפיננסיות של הערבויות זעומות, יחסית, ואינן עולות בקנה אחד עם החשיבות המיתולוגית שמיוחסת להן.

למשל: ביוני 2003 גיייסה ישראל 750 מיליון דולר לתקופה של 10 שנים בריבית של 4.625%, בלי שימוש בערבויות. באותה שנה, בשלושה סבבים נפרדים, גייסה ישראל 2.35 מיליארד דולר, בגיבוי הערבויות, ל-20 שנה, בריבית של 5.5% בכל אחד מהסבבים.

ועוד: במארס 2004 גייסה ישראל, בלי הישענות על הערבויות, 500 מיליון דולר לעשר שנים בריבית של 5.125%. באפריל ובאוקטובר באותה שנה גייסה ישראל, בגיבוי הערבויות, מיליארד דולר ו-750 מיליון דולר, בשני סבבים, בריביות של 5.5% ו-5.125%, בהתאמה.

גם אם מביאים בחשבון, שהריבית על הלוואות ל-20 שנה גבוהה יותר מהריבית על הלוואות ל-10 שנים, ברור שתועלת הערבויות אינה מעלה או מורידה הרבה מבחינת ישראל.

חלמיש הדגיש עוד, שגיוס כספים באמצעות ארגון הבונדס זול יותר, מבחינת ישראל, בהשוואה לגיוס בשווקים, בלי הישענות על ערבויות, אך ישראל מייחסת חשיבות אסטרטגית לגיוס בשווקים, בלי ערבויות, והיא תוסיף לעשות כן גם השנה, כמו גם בשנים הבאות.

ובינתיים אמרו לגלובס גורמים בוושינגטון, כי ישראל אינה חוששת מקטיעה מיידית, או בטווח הקצר, של הערבויות גם במקרה של עימות משמעותי עם הממשל בסוגיות ההתקדמות במו"מ עם הפלסטינים. הערבויות ניתנו לישראל עד תום שנת הכספים 2011, בכפוף לעמידתה בפרמטרים מקרו-כלכליים מוסכמים. הקבוצה האמריקנית-הישראלית המשותפת לכלכלה ולפיתוח (JEDG), סייימה לפני כמה שבועות מפגש בירושלים, שבו אשרו האמריקנים כי ישראל אכן עומדת בפרמטרים.

המבחן האמיתי יהיה במפגש הקבוצה המשותפת ב-2011, שבו ייצטרכו האמריקנים להחליט האם להאריך את מתנת הערבויות. לשנתיים או לשלוש השנים הבאות. "יש הבדל גדול מאוד בין אי כיבוד הסכם לבין החלטה האם לחדשו, לאחר שפג תוקפו", אמר לגלובס מקור שעוקב אחר הקשרים בין ישראל לארה"ב.