מתנחלים הם כמו טייקונים

א. הגורם לשואת יהודי אירופה

בדיון בוועדת החינוך של הכנסת לפני כשבוע וחצי הבין ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי למה ואיך רצחו את משפחתו בשואה: בגלל מערכון ששודר בתוכנית ארץ נהדרת. גם לי יש משפחה שנספתה בשואה, אבל כל הזמן הייתי בטוח שזה בכלל בגלל משהו אחר.

אותי חינכו על זה שששת המיליונים נרצחו בגלל גמר העונה השנייה של כוכב נולד. כמה תמים הייתי, כמה שטוף מוח. תודה לחבר הכנסת כץ שהאיר את עיניי ואת עיני העם כולו. תודה גם על החיסכון הענק שיכול לצאת מתגליתו: כבר לא צריך לשלוח תלמידים לאושוויץ ולהעיק על כל מבקר רשמי במדינה עם סיבוב ביד ושם.

אפשר פשוט לקחת אותם למשרדי קשת ברחוב ראול וולנברג 12, רמת החי"ל (ולא, האירוניה לא נמלטה מעיניי). גם יותר קרוב, גם יותר מזעזע, וגם יש לא מעט מסעדות טובות באזור. את כל הכסף שיתפנה אפשר להפנות לחיזוק ההתיישבות היהודית בשטחים. אלוהים יודע שהם פשוט חייבים עוד כביש עוקף.

ההיעדר המוחלט של פרופורציות וחוש הומור אצל ח"כ כץ הוא הדבר האחרון שמטריד אותי, גם לא השימוש בשואה. אחרי הכול - כמה חוש הומור יכול להיות לאדם שהכינוי שלו הוא כצל'ה. נכון שחשודה בעיניי החשיבות המוגזמת שהוא מעניק לתוכנית בטלוויזיה, ממש כאילו היה ילדה בת 12 המכורה ל"כמעט מלאכים", אבל בסדר, שיהיה.

אף על פי שהייתי מכבד אותו הרבה יותר לו היה מוצא לנכון להתרעם, אפרופו ארץ נהדרת, על הייצוג שלהם לדמות המזרחי, אבל מה אכפת לכץ מהמזרחיים, הם הרי לא היו בשואה. ובאשר לשואה - היא הרי שלו בטאבו, לא? הרי הוא היהודי היחיד פה, לא?

מה שקצת יותר הטריד אותי היה החלק השני בהתבטאות שלו: "יבוא יום ואנחנו נהיה בשלטון, שהמדינה תהיה מנוהלת בידי גורמים נכונים, וכל מי שעשה מרשעות לצון יועמד לדין באופן רטרואקטיבי", אמר. "זוהי תוכנית המעודדת אנטישמיות וטוענת שמתנחלים מתכננים לרצוח את חיילי צה"ל. זה כמו שהנאצים עודדו את רצח היהודים בשואה".

זו לא הפעם הראשונה ובוודאי לא הפעם האחרונה שנציגים מהימין הקיצוני משתמשים באיום ההעמדה לדין. למעשה, אני שומע את האיום הזה לא מעט, לפעמים בצחוק לפעמים לא, מחבריי בימין.

השאלה היא למה הם מחכים - היום הזה כבר הגיע, הוא כבר כאן, הם כבר בשלטון, מה קורה עם משפטי הראווה, מתי הם מתחילים, והכי חשוב: האם בפרומואים לשידורים הישירים מבית המשפט (המנוהל על-ידי "גורמים נכונים", כמובן) נזכה לראות רבנים בעירום מלא מורחים זה את זה בצבע? לא שהייתי רוצה שהילדים שלי יראו את הרב אליעזר מלמד מלטף את הרב דב ליאור, הדבר ללא ספק יפגע בנפשותיהם הרכות, אבל אין דבר שלא אהיה מוכן לסבול בעבור חופש הביטוי, הדיבור, הסאטירה והסטירה.

יצוין שיחד עם כץ התרעמו עוד לא מעט חברי כנסת נגד התוכנית, אבל הטענות של רובם היו במישור אחר: אלה היו נגד העירום, אלה נגד חשיפת ילדים לעירום, ואלה נגד היעדרו של קוד אתי בערוץ 2.

אין לי דבר אחד חיובי לומר על חברת הכנסת רונית תירוש, שיזמה את הדיון כשהיא עוטה על עצמה ארשת חינוכית. לאישה הרי יש פה ג'ורה. אבל העניין הוא לא תירוש ולא ארץ נהדרת ולא ערוץ 2, שגם עליו אין לי הרבה דברים חיוביים לומר. העניין הוא המהירות שבה הופך כל דיון שמשתתף בו מתנחל ליום השואה.

ב. דרור המסית

לפני שלושה שבועות כתבתי על המתנחלים משהו שדי הרגיז את חלקם. בחוצפתי השוויתי בינם לבין הטייקונים: "ממש כמו האחרונים גם הם מעל לחוק. גם לאלה וגם לאלה נטייה לנהות אחרי רבנים הזויים ולהתייחס למדינה, לחוקיה ולאזרחיה כאל המלצה קלושה בלבד, משהו על תנאי. אלה וגם אלה מקיימים ביחס אלינו את אמרתו הישנה של נתניהו שהתייחסה לפלסטינים, 'ייתנו - יקבלו'".

לא מעט מתנחלים כתבו לי מיילים זועמים, ולכולם השתדלתי להשיב פחות או יותר את אותה התשובה: במערכת הפוליטית ובתרבות של היום יש לך שתי שיטות להתעלות מעל לחוק, להתעלם ממנו, לעשות בו כבשלך: אלוהים וכסף. אם יש לך אחד מהם, אתה מסודר, ברוך השם, והחוק לא חל עליך אלא בתור המלצה בלבד. עורך דין טוב ו/או רב טוב - זה מה שהבן אדם צריך.

כשחשבתי על זה עוד קצת הבנתי מה הפריע לחברים הטובים מהימין בהשוואה שעשיתי. אין להם בעיה עם עצם העובדה שיש דברים מעל החוק, הבעיה שלהם הייתה עמוקה יותר.

על אף שהם, ממש כמו הטייקונים, שולטים בסדר היום ומנווטים את המדינה הזו אל עבר יפי פחת, הם עדיין לא רואים את עצמם כחזקים. מבחינתם, הם עדיין חלשים ונרדפים. למה אתה מסית נגדנו, הם שאלו אותי.

מסית? את מי בדיוק אני מסית? אין לי ישיבה ותלמידים ותקציבים, אין לי הפריבילגיה לקבל משכורת מהמדינה ולתקוף אותה מתי שבא לי, אין לי סמכות רוחנית, ובעיקר אין לי תחושה שהצדק המוחלט נמצא לצדי כל הזמן. בשביל להיות מסית אתה צריך שיהיה מישהו מוסת על-ידך, לא? בפעם האחרונה שהסתכלתי אחורה לא ראיתי שם אף אחד.

כנ"ל גם כשהסתכלתי קדימה. לא ראיתי שם אף אחד. אף אחד לא מסית אותי, כי אין אף אחד שהוא מספיק סמכות רוחנית בשבילי כדי שיסית אותי. עוד דבר שאין לי זה האמונה שאני היהודי הנכון, וכל מי שלא חושב כמוני הוא נאצי, או לפחות אנטישמי. בן אדם ספקן לא יכול להסית ולא יכול להיות מוסת.

ג. גם ימין קיצוני הוא יחסי

אבל מה שיפה בכל הסיפור הזה הוא שעוד כמה זמן יבואו אחרים שיגרמו לנו להתגעגע לכץ. הוא עוד היה מתון, נגיד לעצמנו, איתו עוד היה אפשר לדבר, בדיוק כמו שהיום אנחנו אומרים על פנחס ולרשטיין הפורש, בדיוק כמו שאומרים היום על הרב דרוקמן.

מתון זה דבר יחסי, ויש רק דבר אחד בטוח חוץ מזה שגם מחר תזרח השמש: הימין רק נהיה והולך ימני יותר. בתוך כמה זמן יישמעו גם במחנה הלאומי קולות המפקפקים בנאמנותו של כץ. גם הוא יודע את זה, בגלל זה הוא עושה את כל הרעש שהוא עושה.

ה. אני לא בורח מיעקב כ"ץ

יעקב כץ גם סמך את שתי ידיו על חזונו של ראש הממשלה, שפורסם השבוע, להקיף את כל מדינת ישראל בחומה. ולמה לא בעצם? ככה גם מהגרי העבודה לא יוכלו להיכנס, עם כל המחלות שלהם והסמים, וגם השמאלנים לא יוכלו לברוח כשיגיע יום הפרומו ליום הדין. אין כמו חומה; חומה זה טוב, חומה זה ציוני, חומה זה יהודי. נכון שגורמי ביטחון הגדירו את החומה של נתניהו כחומה "טיפשה", אבל בסדר - היא עוד תלמד.

אבל אתם יודעים מה? אני לא בורח לשום מקום. למה מי זה יעקב כץ - ואני מוריד בפניו את הכובע על תרומתו למדינה, לפחות בשדה הקרב - שאני אברח מפה בגללו? זו המדינה שלי לא פחות משהיא שלו, ואין לי שום כוונה ללכת לשומקום. אף פעם לא הייתי מאלה שאמרו, 'אם זה או זה או זה יהיה ראש ממשלה אני בורח מפה'. זה הבית שלי. מטורלל, אלים, גזעני ומעצבן - אבל שלי.

וזו הזדמנות טובה להכריז שלא אחתום על שום הצהרת נאמנות. כל יום שעובר הוא הצהרת הנאמנות שלי, ואני לא צריך אנשים כמו כץ או ליברמן שיגדירו אותה עבורי. בעצם, זה לא נכון. למעשה הם מאוד עוזרים לי להגדיר אותה. כשחושבים על זה, הם רק עושים לי חשק להמשיך ולהילחם על המקום הזה שלי. תמשיכו ככה, חבר'ה. לעזאזל, כרגע אתם התקווה היחידה של השמאל.

הרהור

במציאות של היום יש לך שתי שיטות להתעלות מעל לחוק: אלוהים וכסף. אם יש לך אחד מהם, אתה מסודר, ברוך השם