לחזק את האיש הרזה

כולם רוצים בצמיחה כלכלית, אך מתווכחים על הדרך להשיג אותה. ממשל אובמה, לדוגמא, בחר לעודד את הצמיחה באמצעות הגדלת הוצאות הממשלה. לעומתו, ממשלת נתניהו בחרה להמשיך בהפחתות מיסים. מי צודק? כדי לענות על שאלה זאת, אפנה למחקרים הכלכליים אשר בחנו את דרכי ההתערבות של הממשלות ואת התוצאות.

קיימים מחקרים כלכליים רבים, תיאורטיים ואמפיריים, העוסקים בחקר הגורמים המשפיעים על צמיחה כלכלית. אחד הממצאים המרכזיים בספרות זו הוא שנטל מס גבוה פוגע ברמת ההתפתחות של המשק, בצמיחה וברמת החיים.

נטל מס גבוה גורם, בין היתר, להקטנת היקף ההשקעות במשק, להעלמת מס וגורם לעובדים והון לעבור למדינות נוחות מס. המס הופך כמה סוגי עסקאות חליפין לבלתי-כדאיות, שבהעדר מיסוי היו כדאיות. מדובר בהפסד של ריווח פוטנציאלי, הנגרם כתוצאה מפגיעה ועיוות במערכת המחירים המתמרצת עסקאות יעילות. בספרות הכלכלית מדברים על "הפסד הנטל הנוסף" (deadweight loss) הפוגע בפוטנציאל הצמיחה של המשק.

המחקרים מוכיחים כי במדינות בהן נטל המס גבוה, שיעורי הצמיחה נמוכים יחסית למדינות עם נטל מס נמוך. במילים אחרות, ככל שנטל המס נמוך יותר כך שיעורי הצמיחה גדולים יותר. לדוגמא, מדינות כמו הונג קונג, אינדונזיה, סינגפור ומלזיה קבעו שיעורי מס נמוכים יחסית ונהנו מצמיחה כלכלית מהירה.

אובמה נכשל

כאשר נבחר אובמה לנשיא ארצות הברית, הכלכלה האמריקאית הייתה במיתון קשה. אובמה כינס את היועצים הכלכליים שלו אשר אמרו לו, כי אם לא ייעשה דבר, שיעור האבטלה יגיע ל-9% כבר בתחילת 2010. מאידך, הם אמרו, כי אם הממשל יזרים לשווקים 800 מיליארד דולר, הרי שהאבטלה תרד ל 8%. אובמה בחר באפשרות השנייה המכונה גם "מדיניות קיינסיינית".

האם המדיניות הקיינסיינית היטיבה למשק האמריקאי? מסתבר כי למרות הזרמת הכספים המאסיבית, שיעור האבטלה בארצות הברית עומד היום על 10%. המסקנה היא שהזרמת הכספים לא הורידה את שיעור האבטלה, אלא להיפך היא העלתה את שיעור האבטלה! מכאן, שעדיף היה שהממשל לא היה מתערב ומבזבז את כספי הציבור.

למעשה, ההתערבות הממשלתית רק החריפה את המשבר בארצות הברית, שכן כעת הממשל מבקש לקדם צעדים שונים במטרה להתמודד עם גרעון עצום המכביד על המשק האמריקאי. אחת ההצעות השערורייתיות היא להטיל עוד מיסים.

המחקרים

אני טוען שמימשל אובמה התעלם משורה ארוכה של מחקרים אמפיריים אשר הוכיחו כי הדרך הטובה ביותר להאיץ את הצמיחה היא באמצעות הפחתת מיסים. אסקור כאן בקצרה שלושה מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות:

1. המחקר של פרופ' רומר: במחקר של פרופ' כריסטיניה רומר מאוניברסיטת קליפורניה, בקרלי, אשר פורסם באפריל 2009 באתר של האוניברסיטה, נמצא כי להפחתות מיסים יש השפעה חיובית על הצמיחה. במחקר נמצא כי כל דולר המופחת במס, מעלה ב 3 דולר את התוצר במשק. מפליא שהתעלמו מהמחקר הזה, במיוחד לאור העובדה כי פרופ' רומר מכהנת כיועצת הכלכלית של הנשיא אובמה.
   
2. המחקר של פרופ' מאנטפורד במחקר של פרופ' אנדרו מאנטפורד מאוניברסיטת לונדון, אשר פורסם בדצמבר 2009 ב - NBER (המכון למחקר כלכלי), נמצא כי הדרך הטובה ביותר להגדיל את הצמיחה במשק הוא באמצעות הפחתות מיסים.
   
3. המחקר של פרופ' אלסינייה ופרופ' ארדגנה במחקר של פרופ' אלסינייה ופרופ' ארדגנה מאוניברסיטת הרווארד, אשר פורסם באוקטובר 2009 באתר האינטרנט של האוניברסיטה, נבדקו 21 מדינות החברות ב-OECD. החוקרים בדקו שינויים חיוביים בצמיחה במדינות השונות, ומצאו כי הגורם המרכזי היה הפחתות מיסים.
   

חשיבות הצמיחה

צמיחה כלכלית משמעותה גידול ריאלי בתוצר המקומי המתבטא בתפוקה של מוצרים ושירותים והכנסה גבוהה יותר במשק. מחקרים מראים כי הצמיחה מגדילה את שיעור התעסוקה, תורמת לצמצום מימדי העוני ופועלת לרווחת כולם. צמיחה מואצת של המשק וגידול הסקטור הפרטי מקדמים מטרות חברתיות הרבה יותר מאשר כל תוכנית ממשלתית פרטנית בנושאים אלו.

מדיניות המס בישראל

מס החברות עומד כיום בשיעור 25% והוא צפוי לרדת לשיעור של 18% בשנת 2016. יש כאן שתי בעיות: ראשית, טווח הזמן של ההפחתה ארוך מידי. אם מצפים מהמגזר העסקי להמתין עד שנת 2016, להפחתת המסים המלאה, עסקים רבים כבר לא יהיו כאן יותר.

שנית, מס חברות ישראלי בשיעור של-18% הוא גבוה בהשוואה לקפריסין בה שיעור מס החברות הוא 10%, לאירלנד בה שיעור מס החברות הוא 12.5%, ולמקומות נוספים בהם שיעור המס עומד על 0%, כמו במקלטי מס.

נכון להיום, ישראלים מחזיקים באלפי חברות זרות במדינות שונות בעולם, ואני צופה כי מגמה זאת תימשך ואף תתחזק. הערכה זאת נובעת מכך שמדינות אחרות נוקטות בצעדים הרבה יותר משמעותיים מאשר ישראל, בכל הקשור בהפחתת שיעורי המס ומשיכת משקיעים זרים.

• הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net