פיליפס 8404 איכות תמונה גבוהה ועיצוב מוצלח
פיליפס מקדמת כבר מספר שנים את טכנולוגיית האמבילייט שלה, המאפשרת ללקוחות ליהנות מתאורה מיוחדת המתוקנת על המסך. בצדי המסך יש נורות המקרינות על הקיר את הצבעים המופיעים על-גבי הצג. כך, שאם בחלק העליון מופיעים שמיים כחולים ובחלק התחתון דשא ירוק, באותם מקומות על הקיר, תופיע אותה תאורה. כך נדמה שהתמונה גדולה קצת יותר ממה שהיא באמת. כשצופים בטלוויזיה בחדר חשוך, מתקבלת הרגשה נעימה יותר בעין, בדומה לאפקט שנוצר כשמדליקים מנורה קטנה בחדר כאשר החלל לא מואר לחלוטין. החסרונות הבולטים הם שלא תרגישו באמבילייט אם הקיר מאחורי המסך לא לבן ונקי מתמונות. כמו כן, את האפקט האמיתי של האמבילייט מרגישים רק בחדר חשוך. באור יום, היתרון הזה נעלם.
עיצוב: נקי מאוד. המסגרת דקה, שחורה-מבריקה ואותה עוטפת עוד מסגרת שקופה. התוצאה: אחד המסכים היותר יפים שראינו, כאשר בשילוב האמבילייט, הסלון מקבל מראה מיוחד.
איכות תמונה: איכות התמונה בשידורי טלוויזיה רגילים באמצעות HOT הייתה מוצלחת מאוד, עד כמה שאפשר לקבל תמונה טובה משידורי הכבלים בחיבור סקארט (ממיר מג'יק).
סאונד: סביר מאוד. אפשר ליהנות מדיאלוגים וממוזיקה באיכות טובה, אולם עבור סאונד יותר טוב, תהיו חייבים לרכוש מערכות קול היקפית.
חיבורים: כניסת USB מאפשרת לצפות בקטעי וידיאו אשר הורדתם מהאינטרנט באמצעות פורמט DiVX, מה שחוסך חיבור פיזי של מחשב, לצפייה בקבצי הווידיאו האלו. הבעיה היחידה, שהטלוויזיה לא תומכת בפורמט SRT, המאפשר צפייה בכתוביות בעברית.
בעיות: בזמן משחק בפלייסטיישן 3, סבלנו מתקלה שגרמה לטלוויזיה לכבות ולהידלק מחדש. למרות שבפיליפס החליפו במהלך הבדיקה את הטלוויזיה, התקלה חזרה על עצמה פעם אחת נוספת במכשיר החדש שקיבלנו. קשה לנו להגיד, אם לאורך זמן, התקלה הזו תחזור ותתרחש בצורה שכיחה יותר.
אינטרנט: יש חיבור לאינטרנט להפעלה של אתרים איתם יש לפיליפס שיתוף פעולה, אך היא לא מגיעה עם חיבור לרשתות אלחוטיות והיא מחייבת חיבור באמצעות כבל. טלוויזיה לא זיהתה את הראוטר אליו חיברנו את הכבל ולכן לא הצלחנו לבצע תקשורת עם המוצר.
בשורה התחתונה: הטלוויזיה של פיליפס הייתה הכי מוצלחת מבחינתנו בתמורה למחיר, איכות התמונה, העיצוב והיכולות הנוספות.
פנסוניק TH-P42G10M
מוכיחה כי הפלזמה עדיין חיה ובועטת
גם פנסוניק מציעה מסך בטכנולוגיית הפלזמה, אך בשונה מהיטאצ'י, המסך שלה מספק איכות תמונה מצוינת, שהצליחה להתעלות על רוב המסכים שבדקנו בכתבה זו.
איכות המסך: החברה מוכיחה שטכנולוגיית הפלזמה עדיין חיה ובועטת. היא מצליחה לספק פה תמונה מצוינת, כאשר ההבדל מתבטא בעיקר בגוון השחור המוצלח שלה. איכות התמונה הטובה מוצגת בעיקר בשידורי HD, שבמקרה שלנו הגיעו מהפלייסטיישן 3, אולם גם בצפייה בשידורי טלוויזיה רגילים. כמו כן, בניגוד לחלק מהמסכים החדשים של פנסוניק, לא הייתה השתקפות של אור על הצג, מה שאפשר לצפות בטלוויזיה גם בחדר מואר.
עיצוב: הדגם הזה מגיע עם מסגרת דקה שחורה ומבריקה ומעמד בצבע תואם, שאפשר לנו לכוון את המסך לצדדים, כך שאפשר לצפות בו מכיוונים שונים.
חיבורים: מגיע עם שלושה חיבורי HDMI, אחד לצד המסך, כניסת קומפוננט, S-Video ו-RCA. את כניסת סקארט, הנפוצה בממירי HOT, לא תוכלו למצוא כאן.
צפייה בתמונות: מלבד זה, למסך יש קורא כרטיסי SD, לצורך צפייה בתמונות בפורמט JPEG או בסרטי וידיאו באיכות HD שהגיעו ממצלמות בפורמט AVCHD. אולם, לא תוכלו למצוא כאן כניסת USB וקורא קבצי DiVX, מה שבוודאי יפריע לחלק מהלקוחות. התפעול של קריאת התמונות והסרטים פשוט מאוד ואפשר לשלוט בהעברת התמונות או בסרט בקלות מהשלט הרחוק.
בשורה התחתונה: מסך עם תמונה מצוינת, במיוחד בצבע השחור, אולם בניגוד למסכים מתחרים, הוא אינו עשיר בתכונות.
LOEWE, דגם ART
יקרה עם סאונד מוצלח ותמונה איכותית
חברת לווה (LOEWE) הגרמנית היא מותג חדש-ישן בארץ, לאחר שהיבואן הקודם כאן הוחלף. לווה נחשבת למותג הפרימיום בשוק הטלוויזיות, כאשר המחיר של מסך בודד יכול להגיע בקלות למחיר של 2 או 3 מסכים של חברה איכותית אחרת. דגם ה-ART אותו בדקנו בגודל 42 אינץ' עולה 27,200 שקל. מדוע צריכים לשלם כל כך הרבה כסף והאם מקבלים גם תמורה ששווה פי 2 או 3 ממסך של פנסוניק או פיליפס? התשובה היא בהחלט לא.
עיצוב ותמונה: מסך ה-LCD מספק כאן תמונה יוצאת מן הכלל, עם צבעים חדים מאוד, אך כמו בכל מוצרי הפרימיום, ההבדלים לא מתבטאים רק באיכות התמונה. אתם משלמים בעיקר על עיצוב. דגם ה-ART בולט לטובה מכל מסך שבדקנו. הוא מגיע בצבע כסוף עם מסגרת שחורה ושלט רחוק בצבע תואם, שמשאיר הרחק מאחוריו את כל השלטים האחרים שראינו (מבחינת עיצוב).
נושא העיצוב ממשיך במסגרת מעוגלת, כאשר על-מנת שהמראה הנקי יישמר, כמעט לא תמצאו כאן ברגים.
סאונד: איכות הקול של הדגם מוצלחת והסאונד מרגיש יחסית רחב. עם זאת, לא היינו מוותרים על מערכת סאונד נפרדת. בחברה מציינים שהרמקולים המשולבים במסך מגיעים לעוצמת קול של 40 וואט. ההבדל בהחלט מורגש לעומת מסכים אחרים, אך זה עדיין לא משהו שאנחנו שהיינו מייחסים לא משקל רב מדי בהחלטת הקנייה.
בעיות: משום מה, כאשר הטלוויזיה חוברה לממיר מג'יק של HOT עם יציאת סקארט, בכל פעם שהדלקנו את המסך השתנה גודל התמונה מ-16:9 למצב זום (ניתן לשנות ידנית לאחר מכן). קצת מעצבן, אבל כשהיינו מחוברים למקור HDMI כמו פלייסטיישן 3, הבעיה הזו לא התקיימה.
חיבורים: שתי כניסות HDMI פלוס אחת צדדית וגם חיבור RCA לצד הטלוויזיה. מלבד זה, תוכלו למצוא כאן גם כניסת קומפוננט.
בשורה התחתונה: מסך עם איכות תמונה מצוינת, אולם ההבדל בינו לפיליפס או לפנסוניק הוא מינימלי ולא שווה את הפרש המחיר. כמו כן, היעדר תמיכה בקריאת קבצי DiVX לא שיפר את ההנאה שלנו.
טושיבה, 42XV635D
הטכנולוגיה המובטחת לא משפרת את התמונה משמעותית
טושיבה קידמה בחודשים האחרונים את טכנולוגיית ה-Resolution Plus.
הטכנולוגיה החדשה והמבטיחה אמורה, לדברי החברה, לספק בעת צפייה בערוץ טלוויזיה רגיל, כמו ערוץ 2, איכות תמונה ברמה הקרובה לזו של שידורי ערוץ HD.
ההבטחה המדהימה הזו, וההצהרות של החברה בהודעה לעיתונות ובפרסומות שלה, גרמו לנו לקוות שבקרוב מאוד נוכל לצפות בתוכניות האהובות עלינו בדיוק כמו שצריכים לצפות בהן. כאשר הדלקנו את המסך, התאכזבנו.
איכות תמונה: טכנולוגיית הרזולושיין פלוס היא הבטחה שאין לה כיסוי מעשי. הפעלת היישום הזה במסך לא גרמה לשום שיפור באיכות התמונה. לא יכולנו לשים לב אפילו להבדל מינימלי באיכות התמונה בעת השימוש בטכנולוגיה זו לעומת איכותה כאשר היא הייתה כבויה.
גם איכות המסך לא הייתה מוצלחת במיוחד, והתמונה ברוב המקרים בעת צפייה בשידורי טלוויזיה רגילים הייתה מפוקסלת מעט, לא מספיק נקייה וגם לא חדה.
עיצוב: לא מרהיב במיוחד. מאוד משעמם לעומת המסכים שמשווקות היום חברות כמו LG או פיליפס. מלבד הלוגו המואר בלבן של טושיבה בחזית המכשיר, קשה לחשוב שמהנדסי טושיבה השקיעו יותר מדי בעיצוב של הדגם הזה. *
סאונד: לא איכותי במיוחד.
יכולות אחרות: איכות צפייה טובה בתכנים בפורמט HD.
הדגם מצויד בשלוש כניסות HDMI מאחורי המסך, פלוס כניסת HDMI ו-USB לצד המסך לחיבור אביזרים תואמים.
מלבד זה, תוכלו למצוא גם קורא כרטיסי זיכרון לצפייה מהירה בתמונות מהמצלמה שלכם.
בשורה התחתונה: הדגם הזה של טושיבה פשוט מאכזב.
היטאצ'י, P42E102A
איכות תמונה מאכזבת ועיצוב משעמם
מסכי הפלזמה עדיין לא סיימו את חייהם, אך היטאצ'י מוציאה להם שם רע עם דגם ה-P42E102A.
איכות מסך: משום מה, ובניגוד לרוב המסכים החדשים, המסך לא מציע יכולות של Full HD. אם אתם נוהגים לשחק בפלייסטיישן 3, לראות סרטים בבלו-ריי או סתם חושבים על איכויות הצפייה בעתיד - המסך הזה ממש לא בשבילכם. מצד שני, מי שרק מתכנן לרכוש ממיר HD מחברת הכבלים או הלוויין, לא יסבול כאן מההגבלה הזו.
איכות התמונה: לפעמים ממש לא נעימה לעין. במקרים מסוימים, כמו צפייה בסרטי בלו-ריי, יש רעידות בתמונה.
כמו כן, בשימוש בפלייסטיישן 3 היו רעידות בתמונה באזורים העליונים והתחתונים של המסך. נציג החברה שבא לבדוק אצלנו את המסך, הסביר שזה מה שקורה שמחברים מכשיר פלייסטיישן 3 המוגדר כ-Full HD למוצר HD Ready. משום מה לא השתכנענו, והמשכנו לקטר על איכות התמונה הבינונית בשידורי טלוויזיה רגילים.
עיצוב: הדגם לא מצטיין בעיצוב שלו. המראה השחור והגדול עם המסגרת הענקית יוצרים תחושה שמדובר בטלוויזיה מיושנת, שסתם תופסת מקום לא הכרחי בסלון.
חיבורים: לדגם הזה אין חיבור סקארט, מה שיכריח אתכם לחבר את חלק מהממירים בחיבור RCA (או למצוא מתאמים שונים). במקרה שלנו, מדובר בממיר המג'יק של HOT. במקרה שלממיר שלכם יש חיבור HDMI או קומפוננט, לא תהיה לכם בעיה. למסך הזה יש 3 חיבורי HDMI, אבל אין כניסת USB, לעדכוני חומרה או לצפייה בתוכן שהורד מהאינטרנט, כמו DiVX.
בשורה התחתונה: המחיר לא גבוה במיוחד, אבל נראה שכדאי לבדוק אופציות אחרות.
כתבות
ני"ע
