ארנונה לעסקים: כפר-סבא הכי משתלמת

מן הצד השני ניצבת פתח-תקווה, שגובה את הארנונה היקרה ביותר ביחס לדירוגה הסוציו-אקונומי ■ חברת ערך בדקה עבור "גלובס" כמה משלמים עסקים בכל רשות ביחס לשירותים שהיא מעניקה להם בחזרה

אם הארנונה שמשלמים עסקים ברחבי הארץ עומדת ביחס ישר, פחות או יותר, לרמת השירותים שהם מקבלים מהרשות המקומית, או שתעריפי הארנונה - בדומה למחירי הנכסים עצמם - מושפעים מההיצע והביקוש? חברת ערך מיסוי עירוני וניהול נדל"ן, בניהולו של נאור אליהו, נרתמה לענות על השאלה.

רוב בעלי העסקים בישראל יעדיפו שכתובת העסק שלהם תהיה בתל אביב - כתובת המוסיפה יוקרה, עוצמה וחוסן לעסק. גם עסקים שממוקמים מחוץ לעיר ישאפו להחזיק בתל אביב משרדים או חדרי ישיבות, לצורך קיום פגישות עם לקוחות מהארץ ומחו"ל. תמורת כתובת זו יסכימו לשלם יותר ארנונה בהשוואה לאלטרנטיבה של מיקום בעיר אחרת.

כפר סבא מוגדרת על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באותה רמה סוציו-אקונומית כמו תל אביב, אולם היא גובה ארנונה ממוצעת נמוכה בכ-8% בהשוואה לת"א. לכפר סבא אין את העוצמה של ת"א, אף אם היא מספקת את אותם שירותים.

לדברי אליהו מחברת ערך, "פיתחנו מדד לבדיקת האופטימיזציה שבין גובה הארנונה המשולם ברשות מקומית לבין הרמה החברתית כלכלית של הרשות. הנחת העבודה היא שככל שהרמה החברתית כלכלית גבוהה יותר, הרשות המקומית מעניקה שירותים טובים ומגוונים יותר".

חברת ערך בדקה את העלויות הממוצעות של הארנונה ב-20 הערים הגדולות בישראל. בטבלה מוצגות התוצאות, לפי ממוצע משוקלל של גובה הארנונה לכל שימוש. מהטבלה ניתן לראות שהערים תל אביב, רמת גן, הרצליה, מודיעין, רעננה וכפר סבא דורגו באותה מדרגה של 8 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, וגובות ארנונה יחסית גבוהה. מביניהן, כפר סבא היא הזולה ביותר.

מפתיע לראות בטבלה זו את פתח תקוה, שקיבלה דירוג 7 בלבד ברמה החברתית כלכלית, ובכל זאת מדורגת בראש הטבלה ובפער ניכר. ירושלים מדורגת 4 ברמה החברתית כלכלית, וככל הנראה מעניקה שירותים נמוכים בהרבה מאשר כפר סבא - אך הארנונה בבירה יקרה ב-2% בהשוואה לכפר סבא.

באותה קבוצה של רמה חברתית כלכלית של ירושלים נמצאת לוד, הגובה 15% פחות מירושלים. ניתן לייחס פער זה גם לעובדה שירושלים נהנית מהמיצוב של עיר בירה, עובדה חשובה לבעלי עסקים המוכנים לשלם עבור כך ארנונה גבוהה יותר.

קרית שמונה גובה את הארנונה הנמוכה ביותר, אף שהיא ממוקמת ברמה חברתית כלכלית ממוצעת - קבוצה 5. באר שבע, הנמצאת באותה רמה, גובה כמעט פי 2.5 מקרית שמונה. חולון בולטת לטובה ביחס שבין הארנונה הנגבית מבעלי העסקים לרמה החברתית כלכלית: היא גובה ארנונה הנמוכה בכ-40% מפתח תקוה, בעוד שתיהן באותה רמה חברתית כלכלית.

המתודולוגיה

הדרך בה הוגדרו הפרופורציות של העסקים השונים והעלויות השונות: בכל הרשויות מופיעים סיווגים של תעשייה, מלאכה, משרדים, קרקע תפוסה וכד'. שיטות המדידה לצורך הגדרת השטח לחיוב בארנונה אינן זהות - לפעמים מדובר בשטח נטו, ולפעמים בשטח ברוטו. בחלק מהרשויות המקומיות מחייבים מחסנים וגלריות לפי הסיווג הרגיל, ובחלק נותנים להם תעריף נמוך יותר.

לדברי אליהו, "ההגדרה היא תוצאה של איסוף נתונים גלויים מהרשויות. הנתון שהתקבל היווה את התשתית להגדרת המשקלות לפי הסיווגים השונים. בשלב שני בנינו שיטה לנירמול שיטות המדידה בין הרשויות, כולל שיטה לנירמול התייחסות למחסנים, גלריות וכו'".

הנתונים ביחס למסחר ושירותים הניחו שטח ברוטו של 300 מ"ר, הנתונים ביחס לתעשייה הניחו שטח ברוטו של 1,000 מ"ר וביחס לרשתות שיווק שטח ברוטו של 1,000 מ"ר.

מתוך נתוני הרשויות המקומיות עולה שסך ההכנסות מעסקים, בכל הסיווגים, נמוך מ-50% מכלל הכנסות הארנונה. *

בין הרשויות הקטנות: הכי משתלם בחוף השרון

במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות התמונה שונה. מנתונים שאספו כלכלני חברת ערך עולה, שהמשקלות הפנימיים במועצות המקומיות יוצרות מצב שהן יהיו בהכרח זולות בממוצע הארנונה לעסקים בהשוואה לערים, מכמה סיבות: חלקם של הבנקים, זוללי שטחים יקרים, נמוך ביותר במועצות המקומיות והאזוריות, חלקה של הקרקע התפוסה במועצות גבוה במיוחד בהשוואה לערים, בעוד שהחיוב עליו נמוך במיוחד. מכאן, שאופי הסיווגים גורם להקטנה משמעותית של ממוצע הארנונה במועצות המקומיות בהשוואה לערים.

מהטבלה ניתן לראות ששוהם, המדורגת גבוה (8) ברמה החברתית כלכלית, גובה ארנונה נמוכה משמעותית בהשוואה לערים באותה רמה. שוהם זולה בכ-30% אף מהעיר הזולה ביותר באותה רמה - כפר סבא. חלק גדול מהפער ניתן להסביר במבנה המשקלות היחסיים בין הערים והמועצות.

קרית עקרון מפתיעה לרעה בגובה הארנונה הממוצעת לעסקים. קרית עקרון מדורגת 5 במדד, ואף על פי כן היא יקרה משמעותית ממועצות מקומיות המדורגות 7 במדד. ירוחם יקרה ב-15% ממצפה רמון המדורגת כמוה, ללא הסבר נראה לעין פרט לקרבה לבאר שבע.

מבדיקה זהה במועצות האזוריות עולה, שבמועצות האזוריות ממוצע הארנונה לעסקים נמוך יותר מהמקובל במועצות המקומיות, ונמוך באופן דרמטי ביחס לעיריות.

מניתוח ההתפלגות של הסיווגים עולה שהחלק היחסי של הסיווג "קרקע תפוסה" (כלומר, ללא מבנה) במועצות האזוריות גדול פי 2 מהמצב בערים. החיוב על קרקע תפוסה נמוך כאמור באופן משמעותי בהשוואה לסיווגים אחרים. מנגד, בנקים המהווים גורם הכנסה משמעותי בערים לא משפיעים על המדד הממוצע ביחס למועצות האזוריות. גם הסיווג היקר של מסחר ושירותים נמוך משמעותית בהשוואה לערים.

מועצה אזורית חוף השרון מפתיעה לטובה, בשיעורים לא צפויים. המדד החברתי כלכלי של חוף השרון גבוה מאוד, ועלות הארנונה בה נמוכה באופן מיוחד. חוף השרון זולה בכ-40% בהשוואה למטה אשר, בעוד שתיהן מוגדרות 8 במדד. מועצה אזורית באר טוביה גובה ארנונה ממוצעת לעסקים הגבוהה מעל המצופה, בהתחשב בדרוג "7" שלה במדד הלמ"ס. *