שרה ואנחנו

לא הייתי חייב לקבל את הבקשה בשלב הזה, אבל הסכמתי מיד. כי תוכן השיחה היה מדי מביך, מעיק ומעורר רחמים. מה שאני כן יכול לומר זה שבשיחה התגלתה אישה שלפי התרשמותי האישית היא מאוד בעייתית ומנותקת מהמציאות, ובעיקר אישה המתקשה מאוד - ואולי אינה מסוגלת - לשלוט הן בדיבוריה והן בהתנהגותה.

כל זה לא אומר, כמובן, שהתביעה שהגישה עוזרת-הבית של שרה היא נכונה, כולה או בחלקה. אבל זה כן אומר שאישיותה של שרה היא בהחלט נושא שהכרח להתייחס אליו כבעל עניין לציבור. כל אחד מאיתנו יודע שהוא אינו מתנהג ופועל, לא כאדם ולא כאדם עובד, רק בהתאם לאישיותו ולכישרונותיו.

ליחסים עם בן-הזוג יש השפעה רבה עלינו, על מצב-רוחנו, על התייחסותנו לעצמנו ולאחרים ועל תפקודנו המקצועי. אדם שיוצא בבוקר לעבודה מבית שמח ומסופק, מתפקד אחרת ממי שבא לעבודה מבית מלחיץ.

כשאתה צריך לדאוג רוב הזמן, או בחלקו, לבן-הזוג, מה יעשה, מה יאמר, ובמיוחד כאשר בן-הזוג הוא אדם בלתי צפוי - זהו נטל קשה ומכביד המלווה את האדם בכל אשר יילך ויעשה.

כתב תביעה הוא פרסום חד-צדדי פסול

לכן עצוב כאשר להקת השליחים, בשכר או מטעם, מסתערת עם התקשורת ועם הציבור עם הסיפורים על שרה החכמה, האינטליגנטית, אשת הקריירה. זו תופעה לא נעימה, כי מי שקצת מצוי בעניינים יודע שאותם אנשים מכירים את האמת, אבל מטעמי שכר (יחצנים) או חנפנות (קשרים) הם מעוותים אותה.

המנטרה שהם מדקלמים, שזה רק עניין של לפגוע בביבי באמצעות שרה, היא עלבון לאינטליגנציה. האמת היא שהטענה הזאת נועדה להגן על שרה באמצעות בעלה.

כל פרסום על התנהגות חריגה מצד בן-זוג של אישיות בכירה הוא לגיטימי. איפה הבעיה עם הפרסום האחרון? שמדובר בכתב תביעה. אין הרבה עוולות יותר גדולות מאשר לפרסם האשמות או ביקורת על אדם באופן חד-צדדי. ולא משנה אם ההאשמות עטופות באריזה של כתב תביעה או בכל דרך אחרת.

באופן עקרוני, הדבר הזה צריך לדעתי להיאסר (עם זאת מובהר כי על-פי המצב החוקי כיום, אין בכך כל פסול, ולא קיימת כל מניעה). שום דבר לא יקרה אם התקשורת תמתין עד להגשת כתב ההגנה - ואז תעניק לציבור תמונה יותר מאוזנת.

כתב תביעה, כמו גם כתב הגנה, הם מסמכים חד-צדדיים, שרק לעתים רחוקות משקפים את האמת, בוודאי לא את כולה או אפילו את רובה.