סקר השיפוצים הגדול: 8 מיליארד שקל

יחד עם זאת, לא בטוח שהמדינה נהנית עד הסוף מפועלם של השיפוצניקים. על פי הסקירה, מדובר בשוק פרוץ של 14,500 קבלני שיפוץ, שחלקם ודאי לא משלם את מלוא חובות המס, ושרק כ-10% מתוכם נרשמו בהתאחדות הקבלנים. נזכיר, שרק לפני כשנתיים הצטרפה התאחדות קבלני השיפוצים, בראשות ערן סיב, אל קורת הגג של התאחדות הקבלנים.

שיפוץ ולא רכישה

בשנה האחרונה, עקב המיתון במשק, ענף השיפוצים נהנה ממגמת עלייה. בזמן ששוק הדירות החדשות צמח בעזרתם האדיבה של המשקיעים המבוססים, משפחות רבות שידם אינה משגת לרכוש דירה חדשה שיפצו את דירתם הקיימת. מהסקר עולה, כי 44% מהציבור מעדיף כיום לשלם על שיפוץ מאסיבי מלרכוש דירה חדשה.

עוד עולה מהסקר, כי 50% מהנשאלים מוכנים לשלם על שיפוץ עד עשרת אלפים שקל בלבד. אך בעוד כמחצית מהנשאלים בסקר מעידים על תקציב של עשרת אלפים שקל או פחות לצרכי שיפוץ, 14% מהנשאלים מוכנים להוציא עשרת אלפים עד 20 אלף שקל על שיפוצים; 9% בין 20 אלף שקל ל-30 אלף שקל; 12% ישקיעו בין 30 אלף שקל ל-50 אלף שקל על עבודות שיפוץ; רק 15% מהנשאלים אמרו שישקיעו מעל 50 אלף שקל בשיפוץ דירתם.

כשמדובר בשיפוץ חדרים בבית, הישראלי מעדיף לשפץ את חדר השינה, למרות שהוא בדרך כלל רחוק מעיני האורחים; הסלון, המטבח וחדר האמבטיה באים רק אחריו בסדר עדיפויות יורד. מהמחקר עולה עוד, כי רוב פעילות האינסטלציה בארץ נרכשת לצרכי שיפוץ ולא למטרת בנייה חדשה.

רבע מהציבור בישראל - כ-500 אלף משקי בית - משפץ או שיפץ דירה במהלך השנתיים האחרונות, כך על פי סקר גיאוקרטוגרפיה. בהנחה שכ-250 אלף משפחות משפצות כל שנה ב-30 אלף שקל בממוצע, עולה כי תעשיית שיפוץ הדירות מגלגלת 7.5 מיליארד שקל בשנה. זאת, בנוסף לכחצי מיליארד שקל בנדל"ן המסחרי.

"טווח המיומנות המקצועית בקרב העוסקים בתחום הוא רחב: בתחום פועלים קבלנים ואנשי מקצוע ברמה גבוהה, לצד 'חאפרים' בלתי מורשים המבצעים בדרך כלל עבודה ברמה ירודה", נכתב בסקירה של BDO זיו האפט. "השוק הוא שוק מוסדר בתקנות ומחייב רישוי, אך יחד עם זאת רוב הפעילים בו הם קבלנים שאינם בעלי רישוי כנדרש בחוק". *