הרכבת הקלה: עיריית ת"א תשלם מיליונים על הפקעת שטחים

בית המשפט דחה את תביעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של תל אביב וחברת נת"ע נגד האחים דוד ויצחק שאלתיאל, ופסק כי בעלי הנכס יקבלו פיצוי הגבוה פי כמעט שלושה ממה שקבע השמאי של העירייה. פסיקה זו מהווה תקדים עבור עשרות בעלי נכסים באזור, כולל מתחם בית רומנו בדרך יפו. האזור יהיה חלק מהקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב.

עיריית תל אביב פינתה את תוואי הקו האדום לפני כשנתיים וחתמה על הסכמים עם בעלי הנכסים לפיהם יפנו את הקרקע ובתמורה יקבלו פיצוי.

שמאי המקרקעין מטעם העירייה וחברת נת"ע העריך כי גובה הפיצוי הינו בסך 39 אלף דולר, אולם שמאי המקרקעין מטעמם של בעלי נכס במתחם, משפחת שאלתיאל, העריך כי שומת הפיצוי הינה בסך 150 אלף דולר. שמאי מכריע שמונה קבע כי סכום הפיצוי הינו 107 אלף דולר.

בית המשפט קבע כי אין לנכות אף סכום משיעור הפיצוי שקבע השמאי המכריע.

המחלוקת: הייעוד

חברת נת"ע ועיריית תל אביב עתרו לבית המשפט בטענה שתוכנית 1200, אשר פורסמה למתן תוקף בשנת 1975, מייעדת את השטח לדרך ולכן יש להוריד 30% מערך הנכס כשמחשבים את שומת הפיצוי. אך בית המשפט, בראשות השופט אליהו בכר, קיבל את טענת בא כוחה של משפחת שאלתיאל, עו"ד צבי שוב, שגרס כי התוכנית מעולם לא יושמה וכי שוק המקרקעין התעלם מהתוכנית, כולל העירייה עצמה, "שלא פעלה מעולם בעניין זה, נתנה אישורי טאבו, וגבתה ארנונה ואישרה היתרי בנייה כל אותה העת".

"להקל על הנפקע"

שוב אמר היום (ד') לגלובס כי "חברת נת"ע והעירייה הבינו שגובה הפיצוי לדיירים ולבעלי העסקים יהיה גבוה ממה שציפו, ולכן ניסו להשיג תקדים משפטי על גבו של האזרח הפשוט כדי להקטין את סכומי הפיצוי שהם עתידים לשלם". לדבריו, "יש להגדיל פיצויים לנפקע ולא לנסות להפחיתם, על מנת להקל על נפקעים שבכל מקרה נוטלים את נכסיהם".

בתגובה נמסר מעיריית תל אביב כי "ההפקעות לצורך תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בוצעו אך ורק בשטחים המיועדים לדרכים וזאת על מנת למזער את הפגיעה בבעלי הנכסים.

"אף על פי שהנכסים שהופקעו יועדו כבר משנות ה-70 לדרך ציבורית, לאור הנסיבות המיוחדות קבעו השמאים מטעם נת"ע הפחתה מזערית בלבד בגין הייעוד לדרך. בתיק הנדון מדובר במבנה ששימש לעסק בתוך ייעוד לדרך. דהיינו מדובר בשימוש ובמבנה חורגים ללא היתר. נ.ת.ע הסכימה כי שמאי בלתי תלוי יקבע את סכום הפיצוי, ועל קביעתו שני הצדדים ביקשו לערער: נ.ת.ע טענה, כפי שהיא טוענת בכל התיקים, שיש לבצע הפחתה לא גבוהה (של 30%) בגין הייעוד לדרך. בעל הזכויות טען מנגד כי יש להגדיל לו את סכום הפיצוי.

"בית המשפט קבע מפורשות שיש לקבל את הפרשנות של נ.ת.ע לדין, ובנסיבות המקרה, חרף ערעור בעל הזכויות וערעור נ.ת.ע - נותר הפיצוי כפי שנקבע על ידי השמאי של שני הצדדים".