עמיעד: "נהפוך לאחת מחברות הסינון הגדולות בעולם"

"המרחק הפיסי בין עמיעד מערכות סינון לבין חברת ארקל הוא רק 30 ק"מ. קיבוץ עמיעד ממוקם בקצה הצפוני של הכנרת ואילו קיבוץ בית הזרע - בעל השליטה בארקל - ממוקם בקצה הדרומי של הימה", אומר ל"גלובס" אריק דיין, מנכ"ל עמיעד, בעקבות הודעת החברה מהיום על רכישת המתחרה הישראלית ארקל ( Arkal ).

אין אולי דרך ציורית יותר לתאר את ההיגיון הטמון במיזוג בין שתי החברות הקיבוציות (שאחת מהן כבר הפכה לציבורית ואחת נותרה פרטית). עמיעד, שנסחרת בבורסת המשנה הבריטית ( AIM ) הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת ארקל מערכות סינון, שבבעלות קיבוץ בית הזרע (שני שלישים מההון) וחברת בקרת ההשקיה ברמד ( Bermad ), שבשליטת שני קיבוצים - עברון וסער.

תמורת הרכישה תעמוד על 10 מיליון דולר במזומן, ותכלול גם הקצאת מניות עמיעד בשיעור של 14.5% (בדילול מלא). לפי ההסכם, חלק המזומן יועבר כולו לקיבוץ בית הזרע - שנקלע לקשיי נזילות - ואילו הקצאת המניות תתחלק בין הקיבוץ (5.5%) לבין חברת ברמד (9%).

תיעזר במערכת הבנקאית

מניית עמיעד נסחרת לפי מחיר של 192.5 פני המשקף שווי חברה של 60 מיליון דולר, לאחר שהמניה עלתה בשנה האחרונה בשיעור של 43%. לכן, שווי המניות שיוקצו לבעלי המניות של ארקל הוא 8.8 מיליון דולר, ושווי הרכישה הכולל הוא 19 מיליון דולר בקירוב - 70 מיליון שקל - סכום בהחלט מכובד עבור חברה בסדר הגודל של עמיעד.

לרוכשת יש כיום בחשבון העו"ש מזומנים בשווי של 7 מיליון דולר בקירוב, ולדברי דיין החברה תסתייע במערכת הבנקאית לשם השלמת חלק המזומן של העסקה.

מלבד היותן חברות קיבוציות שנסיעה בת כשעה מפרידה ביניהן, עמיעד וארקל חולקות נקודות דמיון נוספות. לכן, אין זה מפתיע שדיין מספר כי "השתיים מתחרות כבר למעלה מארבעה עשורים והמיזוג ביניהן היה תמיד באוויר, אך לא צלח מאלף סיבות שונות".

ובכן, לאחר ארבעה עשורים הגיע הרגע הנכון. לפני כשנה נקלע קיבוץ בית הזרע לקשיי נזילות, והחל לחפש אחר פיתרון לבעיית החוב שהיה לו מול חלק מהבנקים בארץ. טל ישועה, יו"ר עמיעד, מספר ל"גלובס" כי ארקל ניהלה מגעים למכירתה גם מול חברות השקעה ישראליות וחברות בינלאומיות הפועלות בתחומה. "התחרות המרכזית הייתה בינינו לבין החברות הזרות".

מה הכריע הכף לטובתכם?

ישועה: "ראשית, שילמנו מחיר יותר טוב. שנית, מודל העסקה התאים לשני בעלי המניות בארקל. קיבוץ בית הזרע נזקק למזומנים, ואילו חברת ברמד רצתה ליצור שת"פ איתנו, ולכן קבלת מניות תמורת החזקותיה שירתה את מטרתה".

כפי שציין דיין, עמיעד וארקל פועלות כבר למעלה מארבעה עשורים, ובתחילת דרכן היו השתיים שוות בגודלן (במונחי מחזור מכירות). עם הזמן פרצה עמיעד קדימה ואילו ארקל נותרה מאחור, וכך יחסי הכוחות בין השתיים שונו וכיום מחזור המכירות של עמיעד גדול פי שניים מזה של ארקל.

סינרגיה רבה

עמיעד הוקמה לפני 47 שנה והונפקה לפני ארבע שנים. מלבד הקיבוץ שמחזיק בשיעור של 53.8% מהונה, 23.1% ממניותיה מוחזקות בידי קרן ויולה, קרן פרייבט אקוויטי ישראלית שהקימו הראל בית און, אוסנת רונן, יונתן קולבר וסמי תותח.

הבחירה של עמיעד שהטתה את הכף לטובתה - בתחרות מול ארקל - הייתה כניסתה לתחום התעשייתי והמוניציפלי מלבד החקלאי. החברה מספקת כיום פתרונות סינון לשני תחומים. הראשון, מערכות לטיפול במי ביוב שנועדו להשקיית גינות וגנים וטיפול במי השקיה עבור חממות. השני, מערכות לקירור טורבינות כוח בעזרת מים, דרך מתקני התפלה וכלה במסננים לאסדות קידוח נפט.

ארקל בחרה שלא להתרחב והתמקדה בפיתוח מערכות סינון לתחום ההשקיה בלבד, וכך הגבירה את תלותה במצב ענף החקלאות, שנפגע קשות במשבר האחרון. "מבנה השליטה בארקל האט את יכולות ההתרחבות של החברה", אומר ישועה.

ואכן, תוצאותיה הכספיות של ארקל ממחישות זאת. אם בשנת 2008 עמדו הכנסות החברה על 42 מיליון דולר, והרווח הנקי היה 2.5 מיליון דולר, בתשעת החודשים הראשונים של 2009 נפלו ההכנסות לרמת 21 מיליון דולר, והרווח הנקי הצטמק לרמה של 140 אלף דולר בלבד.

עמיעד סיימה את 2008 עם הכנסות של 73 מיליון דולר ורווח נקי של 5.2 מיליון דולר. את המחצית הראשונה של 2009 (החברה אינה מחויבת בדיווח רבעוני) סיימה החברה עם הכנסות של 37 מיליון דולר ורווח נקי של 3.7 מיליון דולר - מספרים הממחישים כי התרחבותה לתחום התעשייתי סייעה בידה להתגבר על השלכות המשבר על ענף החקלאות.

מלבד האווירה הקיבוצית ששוררת במפעלי שתי החברות, המיזוג ביניהן טומן בחובו סינרגיה רבה. "ארקל מתמחה בפיתוח מסנני פלסטיק, ואילו עמיעד מתמחה בפיתוח מסננים מבוססי מתכת", אומר דיין.

לא מדובר בשתי טכנולוגיות מתחרות?

"להיפך. הסינרגיה ביניהן היא יתרון מצוין עבור החברה הממוזגת. אנו יכולים ליישם את ההתמחות של ארקל בפלסטיק לתוך פיתרון של עמיעד, וכך אני לא צריך לפתח משהו משל עצמי".

דיין מדגיש כי קיימת גם התאמה גיאוגרפית. לעמיעד יש כיום שמונה חברות בת ברחבי העולם. לארקל יש חברת בת אחת בחוף המזרחי של ארה"ב, בעוד לעמיעד יש חברת בת בחוף המערבי. "המיזוג יוצר את אחת מחברות הסינון הגדולות בעולם".

הסינרגיה בין השתיים מעוררת את השאלה האם המיזוג יגרור צמצום במצבת כוח האדם. "לא ולא", שולל דיין את הרעיון. "שתי החברות מתחילות להתאושש מהמשבר, וכפי שאני רואה זאת כרגע צפוי גידול במצבת". עמיעד מעסיקה בארץ 250 עובדים ועוד 140 ברחבי העולם, ואילו ארקל מעסיקה בארץ 180 עובדים ועוד 40 ברחבי העולם.

"ההשקעות בתחום המים תמיד גדלות כי תמיד אין מספיק מים", אומר דיין ומוסיף "מדובר בתחום שצומח בשיעור שנתי ממוצע של 6%, אך אני מקווה לצמוח בשיעור גבוה יותר".

"שוק המים צמא לפתרונות חדשים", מסכם ישועה את הראיון במשחק מילים. עכשיו הוא וחבריו צריכים לדאוג שיהיו אלו הפתרונות של החברה הממוזגת שירוו את השוק הצמא.