קבוצת סנואה הסינית: "לא שוללים השקעה בעוד סטארט-אפ ישראלי"

בראיון ל"גלובס" מספרים ראשי ובעלי סנואה, בני משפחת ג'אנג, איך נולדה ההשקעה בהליופוקוס, אלו השקעות נוספות מתוכננות בישראל, וגם קצת על הקבוצה הסינית.

סנואה הוקמה לפני כ-30 שנה על בסיס רפורמת ההתחדשות של סין, ומונה היום כ-30 חברות בנות. סנואה, בדומה לחברות סיניות אחרות, התמקדה בעיקר בייצור. אך, לדברי יו"ר סנואה, המייסד והבעלים, ג'אנג דאו קאי האב, "המדיניות של סין היא להתמקד באנרגיה נקייה ולהסב את הכלכלה מבתי חרושת לייזום, כלומר להתחיל להתמקד בטכנולוגיה עילית. יש שני תחומים עיקריים שמרכזים את מאמצי הייזום וההיי-טק בסין: אנרגיה מתחדשת ותהליכי טיפול במים".

* איך הגעתם להשקיע בהליופוקוס הישראלית?

ג'אנג יאבו, הבן וסגן נשיא אחראי על טכנולוגיות חדשניות בקבוצה: "ביקרנו ב-4 החודשים האחרונים ב-15 חברות ישראליות, כולן בתחומי האנרגיה החלופית והטיפול במים. הליופוקוס היא הראשונה שהחלטנו להשקיע בה. לגבי האחרות, אנחנו עדיין שוקלים".

* באילו חברות מעניין אתכם להשקיע?

"אנחנו מחפשים שלושה דברים בחברות: טכנולוגיה עילית עצמאית, מתקדמת, יצירתית ומקורית; עובדים מוכשרים שיובילו אותה; ושלמוצרי החברה יהיה שוק. ההשקעה בהליופוקוס באה כתוצאה מהחלטה אסטרטגית להשקיע באנרגיה סולארית. בדקנו חמש חברות והלכנו על הליופוקוס, שעונה על שלושת העקרונות הללו".

* למה בחרתם להשקיע דווקא בחברות ישראליות?

"למרות שישראל מוגבלת במשאבים, יש לה הישגים יוצאי דופן בעולם בזכות היכולות הטכנולוגיות ורוח היזמות יוצאת הדופן שלה. במקביל, סין חזקה מאוד בייצור, אבל רוצה לעבור הסבה מיצרנות מסורתית לפעילות בתחומים טכנולוגיים מתוחכמים. לכן חשבנו שנכון יהיה להתחבר ליכולות הטכנולוגיות הישראליות הגבוהות".

הקשר בין סנואה לישראל נוצר באמצעות אילן פלג, ישראלי שמנהל את פעילות הקבוצה הסינית באירופה. פלג היה גם זה שביצע את העסקה הראשונה של סנואה בישראל.

להתפתח בקלינטק בישראל

"מכרתי את הקומפוננטות הראשונות של סנואה בישראל כבר לפני 11 שנה. זו הייתה אחת המכירות הראשונות של הקבוצה מחוץ לסין בתחום רכיבים למזגנים. כבר אז ישראל הייתה בעיני סנואה שוק מתקדם ופתוח הרבה יותר משווקים כמו ארה"ב ואירופה, שעוד לא היו פתוחים לאפשרות לעבוד עם ספק סיני בתחום הזה. מכרתי פה בארץ לחברות כמו אלקטרה, תדיראן ואמקור", מציין פלג.

* ואיך החיבור הנוכחי נעשה?

פלג: "סנואה החליטה שהיא רוצה לפנות לתחום הקלינטק וביקשה שאמליץ, בהתבסס על היכרותי עם אירופה וישראל, על טכנולוגיות או חברות רלוונטיות. ההצעה הראשונה שלי הייתה לבוא לישראל, כשהם עוד לא חשבו על השקעה פה. ביולי האחרון הבאתי בפעם הראשונה משלחת של בכירים בחברה, ואז פגשנו את הליופוקוס".

* אילו השקעות על הכוונת שלהם עכשיו פה בישראל?

"בשלב זה הם לא יבצעו השקעה נוספת בחברה סולארית ישראלית, אלא יחפשו טכנולוגיה מעניינת לטיפול במים ובפסולת".

* גם ההשקעות הבאות שלכם בישראל יהיו בסטארט-אפים?

ג'אנג האב: "סביר יותר שנשקיע בחברה שכבר קרובה יותר לשוק, אבל לא נשלול שום דבר מראש.

אנחנו בוחנים חברות גם במקומות אחרים בעולם, אבל בקלינטק הכוונה היא להמשיך להתפתח בישראל, כשאסטרטגית אנחנו רוצים להעמיק את החדירה שלנו לתחום הקלינטק".

"סנואה היא סיסקו של התחום הסולארי"

ההשקעה הגדולה של סנואה בהליופוקוס (9.25 מיליון דולר) הצטרפה להשקעה של 2.31 מיליון דולר מטעם החברה לישראל, באמצעות זרוע ההשקעות בקלינטק, ICG, שהיא בעלת השליטה בהליופוקוס. ההשקעה כולה נעשתה לפי שווי של 45 מיליון דולר אחרי הכסף.

חברת סטארט-אפ בתחילת דרכה כמו הליופוקוס, שמחה להשקעה בסדר הגודל שהזרימה סנואה, אבל בחברה רואים את הכניסה של המשקיעה הסינית במובן רחב יותר. "המסר הוא שיש פה סינרגיה טובה מאוד בין יכולות טכנולוגיות ישראליות ליכולות ייצור סיניות. אנחנו מביאים טכנולוגיית קלינטק מתקדמת וסנואה מספקת יכולת ייצור טובה וזולה", מבהיר ד"ר אורי זיק, המנכ"ל וממייסדי הליופוקוס.

לדברי יום טוב סמיה, מנכ"ל ICG, "כבר בתחילת ההשקעה שלנו בהליופוקוס החלטנו שנחפש שותף אסטרטגי, שמעבר להיותו בעל כיסים עמוקים, יביא ערך מוסף לחברה. דיברנו עם חברות נוספות חוץ מסנואה בתחומים שונים, והבחירה של סנואה בנו ואנחנו בהם נבעה מכך שהבנו שלא לעולם תחום האנרגיה החלופית ייהנה מסובסידיות, והקרב על המחיר יהפוך לשם המשחק בתוך שנתיים-שלוש. תוך כדי ההתעניינות והביקור אצלם, הבנו שסנואה החליטה אסטרטגית להיכנס לאנרגיה חלופית. ממש מפגש של טבעת עם אצבע".

* מתי הליופוקוס תגיע לשוק?

זיק: "נשיק פרויקט ב-2012 ואני מאמין שהמכירות יגדלו בקצב מהיר לאחר מכן. הייצור יהיה בעיקר בסנואה, וכך תתאפשר צמיחה חדה לחברה. למעשה, מה שחברות סטארט-אפ סולאריות מוכרות זה נצילות, ומעבר לזה ישנו נושא העלויות.

"הסינים יודעים לייצר בזול את הברזלים, והחוכמה שלנו היא לדעת לייצר מכל פוטון של שמש כמה שיותר חשמל, כלומר להגביר את הנצילות של המערכת.

בהקבלה לעולם התקשורת אפשר להגיד שהתממשקנו עם הסיסקו של התחום, עם קבוצת סנואה".