מבחן דרכים: רנו פלואנס - ממוקדת מטרה

מדובר, אם כן, ביחסי הגומלין בין אנרגיה לשטח. דווקא נקודה ראויה לדיון, כשעוסקים ברנו פלואנס החדשה.

תחילה, כמה קווים לדמותה. פלואנס היא בעצם המגאן החדשה. כלומר, למגאן החדשה קוראים פלואנס. אך הפלואנס הישראלית איננה מבוססת על פלטפורמת מגאן האירופית, אלא על הגרסה העולמית של הפלטפורמה הזאת. מבולבלים? לא פלא. להלן נוסח קל יותר להבנה: פלואנס שלנו היא הפלואנס שמיועדת לשווקים של רוסיה, רומניה, טורקיה ודומותיהן. לא לצרפת, גרמניה, אנגליה ודומותיהן.

זו לא בהכרח מידה מגונה. לשווקים הללו הרי יש תכונות ייחודיות (תשתית דפוקה למשל), והתאמת המוצר לדרישות השוק היא דווקא עניין חיובי.

פלואנס, ייאמר מיד, היא מכונית "לחם וחמאה". דהיינו, אין לה יומרות להתחרות בב.מ.וו. וגם לא באאודי. לעומת זאת, היא בפירוש מציבה במרכז כוונותיה את מזדה 3, שברולט קרוז, ניסן טידה ודומותיהן. תכליתה המוצהרת היא לספק תחבורה נוחה, אמינה, בטוחה ושפויית-מחיר לחמישה נוסעים, מבלי לנסות אפילו להטריד את בלוטות האדרנלין שלהם.

היא מיוצרת בטורקיה. בעיר בורסה, המתקרבת אט-אט למעמד המקבילה הטורקית של דטרויט ז"ל. ואם יימצאו ישראלים שיעקמו את חוטמם האנין למשמע בשורה זאת, ראוי להם שימהרו ויעבירו מגהץ על אפם. תעשיית הרכב הטורקית רכשה לה כבר מזמן מוניטין מרשימים של יעילות ואמינות.

הנשק הסודי: הממדים

נישקה הסודי של פלואנס הם ממדיה. היא גדולה. גדולה מאוד. אורכה מעל 4.60 מ', בסיס גלגליה גדול מ-2.70 מ', רוחבה מעל 1.80 מ'. כלומר, היא מתחרה במזדה 3, אך גדולה כמעט כמו מזדה 6. נלחמת בסובארו אימפרזה, אך כמעט זהה בממדיה לסובארו 4B.

ממדים נדיבים אלה מבקשים להשיג צמד יתרונות: תוספת נוכחות מרשימה, ותוספת מרחב-מחייה. אשר לרושם החזותי, המטרה הושגה. פלואנס, אף שאין בה אפילו גרם אחד של חוצפה או חדשנות עיצוביים (ברנו כבר למדו כמה לקחים צורבים בעניין זה), בפירוש נראית יותר ממה שהיא. הממדים והקווים האלגנטיים עושים את שלהם. אפילו מנכ"ל גדוש חשיבות עצמית לא ייאלץ להסמיק אם ייתפש מגיח ממנה.

בעניין מרחב המחייה הפנימי, הדברים קצת פחות נחרצים. אין ספק כי לרגליהם של כל הנוסעים מזומן פינוק אמיתי בפלואנס. הן תוכלנה להימתח, לנוח אחת על רעותה, להתנפנף, ורק מחמת הנימוס והצניעות לא נפרט עוד כמה דברים שניתן לעשות בהן במכונית זו. לראשיהם של היושבים מאחור, לעומת זאת, צפויה הפתעת-מה. אם הם משתרעים על פני 1.85 מ' ומעלה, בהחלט ייתכן כי קודקודם יסבול ממצוקה קלילה של מרחב. שיפוליו העיצוביים של הגג אחראים לכך. זו לא בעיה של ממש (וכי כמה מכוניות מספקות מרחב-ראש נטול מגבלות לנוסעים החוצים 1.80 מ'?) אלא רק תמיהה מסוימת, נוכח ממדיה של פלואנס.

את מלוא הקופון גוזר הבגאז'. הוא ענק. 530 ליטרים. ובזכות יכולת פשוטה ונוחה של קיפול המושבים האחוריים, יכול בעל פלואנס לעבור עמה דירה מבלי להטריח חברת הובלה (אז הגזמתי קמעה, אז מה...).

לכאורה, אמור היה העיצוב הפנימי להיות דל, נזירי וזול. שהרי זו "הגרסה הזולה" של פלואנס. הגרסה שעברה דיאטה של עלויות ייצור. אבל העיצוב הפנימי רחוק מלסבול מכל אלה. חומריו עושים רושם סביר ומעלה, החזות נעימה לעין, לוח המחוונים נטול יומרות ויעיל, וגם המושבים בסדר. יש גם תאי אחסון לרוב, ואפילו אפשרויות מגוונות לחיבור אי-פודים ובלו-טות'ים למיניהם. והכול "עושה את העבודה", כמו שאומרים, באורח נינוח ונוח.

לחלץ "חוויית נהיגה"

גם יכולת שיכוך המהמורות מוכיחה כי "נוח" היא מילת המפתח של פלואנס. היא רכה, נימוחה, נינוחה וכאמור - נוחה. אפילו כבישי טורקיה, שאיכותם כאיכות שאריות האספלט הקרויות אצלנו "כבישים", לא הוציאו אותה משלוותה, ולא כתשו את חוליות עמוד שדרתם של הנוסעים.

לרכות זו יש כמובן מחיר: התנהגות כביש. גם לאחר נהיגת התרשמות די קצרה, היה ברור כי "חוויית נהיגה" קשה יהיה לחלץ. תגובות חדות, שעשועים וריגושים - זה ממש לא בראש שלה. היא בהחלט בטוחה, היא תלפות את הכביש בעוז ולא תסכן חלילה את בעליה. אבל כל ניסיון לאלץ אותה להשתובב או להחציף גלגלים, ייתקל בתגובה שיש בה בעיקר תימהון, ואולי אפילו שמץ של עלבון. "מה הוא רוצה ממני?", אפשר ממש לשמוע את מתליה שואלים זה את זה.

בשלב ראשון תגיע פלואנס לישראל עם מנוע 1.6 ליטר (אלא מה?...) וגיר אוטומטי. שניהם עברו שינויי-מה. הגיר הושבח והחלים ממחלות שאפיינו את קודמו. מהמנוע קוצצו 5 כ"ס והותירוהו עם 105 כ"ס. באופן משונה למדי, דווקא פלואנס הידנית זוכה במלוא 110 הסוסים המקוריים של מנוע זה, וגם בקמצוץ נוסף של מומנט. לא הצלחתי לרדת לעומקו של היגיון זה. הרי דווקא גיר אוטומטי הוא צרכן המומנט הגדול יותר. אז למה? לא ברור.

אין מנוס מלומר: השילוב בין מנוע נימול זה לגיר משופץ זה, שמכוילים שניהם לחיסכון ולניקיון, מסרס קמעה את פלואנס. עם גיר ידני ומנוע 110 כ"ס, היא מפגינה עזוז חביב מאוד, וגרסת הדיזל טובה משתיהן (אך אוזניים ישראליות הרי לא כרויות לבשורות חתרניות שכאלה).

והנה הגענו אל הנקודה שבה פתחנו: כמה פלואנס יש בפלואנס. כלומר, מה הם יחסי הגומלין בין שטח ואנרגיה במכונית זו.

שטח, כאמור, לא חסר. פלואנס היא מהמרווחות והנוחות בקרב בנות עדתה המשפחתיות. אנרגיה? צר לי, אך אני לא בטוח שגם התשובה לשאלה הזאת היא "לא חסר". קצת בכל זאת חסר. רק קצת.

לקראת סוף השנה, כך מבטיחים היבואנים, תגיע גם גרסת דיזל בת 2.0 ליטרים ותיבת-הילוכים כפולת מצמדים (כלומר, דמוית DSG). וזו, אני מעז לנחש, תהיה הגרסה המוצלחת מכולן.

מתחרות

מתחרות אירופאיות "טבעיות" שבינתיים מסורבות עלייה

סיטרואן C4

C4 נמכרת מאז סוף 07' במספר שווקים מערב אירופאים גם בגרסת סדאן. ממדיה נדיבים מאוד, 4.77 מ' אורך ו-1.78 מ' רוחב, ויש לה תא נוסעים ענק ותא מטען בנפח 530 ליטר. עיצוב הפנים מבוסס על C4 המוכרת, ובאירופה היא גם מוצעת עם מנוע 1.6 הליטר שלה. בינתיים, היא לא מיובאת בהיעדר מנוע בתקינת יורו 5

אופל אסטרה סדאן

סדאן של אסטרה מבוססת על הדור היוצא של המכונית ומיוצרת במפעל של אופל בטורקיה, לא הרחק מהמפעל של רנו. גם זו סדאן עם ממדים מכובדים. היא ניצבת על בסיס גלגלים מרשים של 2.7 מ', נמתחת לאורך 4.6 מ', ומצוידת בתא מטען בנפח 490 ליטר.

לאסטרה-סדאן דווקא יש מנוע 1.6 ליטר עם אופציה לתיבה אוטומטית מודרנית בת 5 מהירויות כמו גם גרסאות דיזל יעילות, אבל שיקולי מחיר משאירים אותה בחו"ל. בינתיים

פיאט לינאה

פיאט לינאה הייתה אמורה להיות "משפחתית הקאמבק" של פיאט בישראל. זו מכונית מודרנית מבפנים ומבחוץ, עם בסיס גלגלים של 2.6 מ' ואורך של 4.56 מ', כולל תא מטען בנפח 500 ליטר. היא מיוצרת, איך לא, במפעל של פיאט בטורקיה.

יש לה מנועים מודרניים, אך בהיעדר תיבה אוטומטית היא עדיין מסורבת עלייה. הבעיה עשויה להיפתר בהמשך השנה, אם וכאשר היא תקבל את תיבות DSG העתידיות של פיאט