שעון החול אוזל: התעשייה והפיננסים צריכים לבטח סיכונים סביבתיים

הנושא של היערכות גופים פיננסיים לסיכונים סביבתיים בהשקעות שלהם מתחיל לחלחל לתודעת תעשיית הפיננסים המקומית. המפקח על הבנקים הוציא לפני מספר חודשים חוזר שמהווה בסיס לרגולציה שצפויה לקרום עור וגדים ברבעון השלישי של 2010.

מדובר בחוזר כללי שדורש מהבנקים להיערך לנושא עד הרבעון השלישי, כלומר שיטמיעו את ההיערכות לסיכונים סביבתיים כחלק מפעילות האשראי שלהם; שיסתכלו על מתן אשראי גם בהיבט הסביבתי.

המפקח על הבנקים הנחה להגיש עד חודש יוני 2010 תוכנית ולוחות זמנים להטמעת נושא ניהול הסיכונים הסביבתיים, לרבות זיהוי סיכון מהותי בעת מתן אשראי. תחום הסיכונים הסביבתיים גם קיבל תנופה משמעותית נוכח המשבר הכלכלי שפקד את העולם וחשף את הסיכון הירוק כסיכון שווה ערך ליתר הסיכונים (נזילות, אשראי, שוק וכו').

תחום הסיכונים הסביבתיים בפעילות הביטוח הוא צעיר יחסית, ובכל זאת בארצות-הברית פועל כבר עשרות שנים. במסגרת התחום הזה ניתנת הגנה מסיכונים כלפי צד ג' הנובעים מאירועים סביבתיים מתמשכים. בדרך-כלל מדובר בפוליסות צד שלישי רגילות שיש בתעשייה ואשר מכסות אירוע חד פעמי. מול זה קיימים סיכונים הדרגתיים, שנוצרים בזיהום של מים, אוויר או אחר. הקטגוריה הזאת, שהיא הדרגתית ואינה נובעת מאירוע פתאומי, מחייבת פתרון מחוץ לפוליסת צד שלישי רגילה.

הפוליסה הסביבתית נותנת גם כיסוי בנושא של עלויות טיהור זיהומים. אם מפעל יודע נקודתית שיש לו צורך בפעולות טיהור עפ"י הגדרה של רשויות, זה לא יבוטח. "אבל אנחנו הולכים רחוק מאוד עם הפוליסה ומנסים לתת כיסוי רטרואקטיבי כל עוד הזיהום אינו בחזקת ידוע", טוען אילן בק, יו"ר ומנכ"ל AON ישראל.

בין המבטחים למבוטחים

AON הוא ברוקר ביטוח מהגדולים בעולם, שהמטה שלו נמצא בשיקאגו. הוא נסחר ב-NYSE לפי שווי של 10.7 מיליארד דולר, ומעסיק 37 אלף עובדים ב-120 מדינות, בחלקן לצד שותפים. ברוקר ביטוח הוא גוף שפועל בממשק שבין המבטחים למבוטחים. כלומר, זהו לא גוף שלוקח סיכון אלא שמתווך בין לקוחות לסוכנויות ביטוח. זהו גוף שיכול להשתמש בכל מקורות הביטוח בעולם, כדי לבנות תוכניות ללקוחות על בסיס של סטנדרטים אחידים.

באוקטובר 2006 נוצרה AON ישראל שמבוססת על מיזוג של סוכנויות ביטוח ישראליות, והיא נשלטת ב-75% על-ידי AON ארצות-הברית. "בארץ אנחנו הברוקר הפרטי הגדול ביותר", אומר אילן בק. לחברה 70 עובדים, עם סניף ראשי בתל-אביב וסניף נוסף בחיפה.

"הפוליסה שאנחנו עומדים מאחוריה מספקת גם את כל הקשור לתביעות דירקטורים בהיבט הסביבתי. פוליסת דירקטורים רגילה לא מכסה סיכונים סביבתיים. לכן, אם דירקטור ייתבע בכל הנוגע להחלטות או לעשייה שלו הקשורים בהיבטים סביבתיים, הפוליסה הרגילה לא תכסה את זה. במקרים מסוימים שכן מקבלים מענה, הכיסוי נמוך כספית. הפוליסה שלנו נותנת מענה נרחב לבעיות מהסוג הזה", מתחייב בק.

- איך הייתם מתייחסים למקרה תעש, שהאדמות שלה ברמת השרון מזוהמות ובכוונתה למכור אותן?

"בארצות-הברית במקרים של מיזוגים ורכישות אי אפשר להתקדם בלי שהנושא הסביבתי קיבל פתרון ראוי. כלומר הנושא הסביבתי הוא חלק מביצוע עסקה. ביטוח יכול לתת מענה ראוי. אם תעש תפנה לשוק הביטוח ותצליח להשיג פתרון הכולל עלויות טיהור, זה יוכל להיות חלק מהותי בהשלמת עסקה, כי יהיה מבטח שייקח על עצמו סיכון של הנודע.

בארצות-הברית נעשות עסקאות מהסוג הזה, כשגם כשיש סיכון ידוע מבטחים מוכנים להיכנס לתהליך שנקרא קניית סיכון. יש הבדל בין לדעת מהו הזיהום לבין לדעת מהן העלויות של הזיהום. זה לא נעשה עד היום, ואם בתעש יפנו אלינו, ננסה לתת מענה.

"יש בהחלט פתרונות גם למצבים ידועים. זה פשוט אומר שהפוליסה תהיה הרבה יותר יקרה. זה כמו שאם יש לך נזק באוטו ותבואי ותבקשי ביטוח תוך שאת מיידעת על הנזק, בוודאי שהביטוח יעלה יותר. עבור חברות עסקיות ביטוח הוא העברת סיכון.

"בישראל זה תחום בתולי. אני יודע מאיגוד הבנקים שהם נערכים לעניין הזה בימים אלה. בחודשים הקרובים הנושא ללא ספק יקבל תאוצה", מסכם בק.