תערוכת האמנות הישראלית למען המלחמה באיידס, בחסות בנק הפועלים, תתקיים בסוף השבוע הקרוב זו השנה ה-11. התערוכה מתקיימת בבית הנהלת הבנק בתל-אביב במשך יומיים - יומה הראשון למוזמנים בלבד, ובמוצ"ש מוזמן גם הציבור הרחב.
אולם השנה מעיבה על חגיגת התרומות והנדיבות מחלוקת על שכר האמנים - שאותה מוביל איגוד האמנים הפלסטיים בישראל, תחת הכותרת "לא פועלים של בנק הפועלים". בעת כתיבת שורות אלה נודע כי הצדדים עומדים בפני הידברות, שתסדיר את המצב, אך לא לתערוכה זו - אולי לשנה הבאה.
אמנים ללא תמורה
התערוכה מתנהלת כך שהאמנים תורמים את עבודותיהם, הבנק תורם כמיליון שקל למימון ההפקה, האירוע, הקטלוג ואירוח התערוכה, וההכנסות מוקדשות לוועד למלחמה באיידס, למימון פעולות חינוך הסברה ומניעה. בתווך נמצאים רוכשי העבודות, הנהנים מהבחירה והרכישה של יצירת אמנות, מהאירוע החברתי ומהכיבוד שמעתיר בנק הפועלים על המוזמנים, מתחושת הגאווה הנלווית לתרומה למטרה טובה ומניכוי מס בשיעור 35% מההוצאה המוכרת כתרומה.
במשך השנים נשמעו תלונות מצד אמנים המרגישים מנוצלים במשוואה זו - וטענות על כך שלמעשה "כל הצדדים נהנים פרט לאמנים", שהם התורמים האמיתיים ואינם מקבלים כל תמורה. יצוין כי אמנים מתבקשים לתרום פעמים רבות בשנה למטרות דומות, ותרומתם בעבודת אמנות אינה "הוצאה מוכרת".
בתשובה לכך עונים מארגני התערוכה, כי האמנים נהנים מהחשיפה לקהל נרחב ובעל יכולת.
לדבריהם יש בכך "חינוך הציבור" לרכישת אמנות, ובעקבות התערוכה נוצרים קשרי אמן-אספן עם חלק מהקונים. טענה חשובה היא כי קטלוג התערוכה (שבשנה שעברה לא הופק עקב קיצוצים וכעת הוחזר לזירה) משמש כמעין "מדריך" לאמנות ישראלית.
אך זוהי גם אחת מנקודות הלחץ על האמנים בבחינת "אם אתה לא שם אתה לא קיים".
איגוד האמנים הפלסטיים, גוף חדש שהתאגד בשנתיים האחרונות, מוביל את המאבק למען שכר לאמנים בתערוכות בכלל וגם במקרה זה של תערוכת תרומה. האיגוד מבקש להקצות שכר לאמן כאחוז מכל מכירת עבודה. הטענה המרכזית של האיגוד היא כי אמנים מעטים בלבד בישראל יכולים לחיות ולהתפרנס מאמנותם. רובם נאלצים לעבוד בעבודות שונות כדי להתקיים, ובוודאי שאינם נמנים עם השכבות החזקות באוכלוסייה.
שבע פניות בשנה
"בנק הפועלים מגייס ממגזר שלישי אחד תרומה עבור מגזר שלישי אחר", כותב יו"ר האיגוד, האמן איתן שוקר, לאיש יחסי הציבור רני רהב, נציג ומוביל התערוכה. "כנראה שווה לבנק למצב את עצמו כבנק התורם לאמנות ולוועד למלחמה באיידס.
מובן שתרומה ישירה לא הייתה תופסת את אותן כותרות צבעוניות והתעניינות ציבורית שמביאה התערוכה. כל אמן מקבל בממוצע שבע פניות בשנה לתרום לתערוכות מכירה למען עמותות בנושאים בוערים לא פחות, ויש חוסר פרופורציה בין תרומתנו המתמדת לחברה הישראלית והכנסותינו".
עבודה של אייל לנדסמן. מתוך התערוכה
לדברי שוקר, רוב העמותות המגייסות כספים באמצעות תערוכות מכירה אימצו את המודל המקובל גם בעולם, לפיו האמנים התורמים יקבלו החזר כספי. רק לאחרונה, בתערוכת "לחם ושושנים" שנערכת מדי שנה עבור עמותת מען לצמצום פערים חברתיים נתרמו כ-300 עבודות של עשרות אמנים מובילים. שם נקבע כי האמן מקבל 25% מכל מכירה של עבודותיו.
בהתכתבות בין השניים, הפתוחה לציבור ומופיעה באתר איגוד האמנים, משיב רהב לשוקר: "אני מזועזע ממכתבכם שנכתב לדעתי בשגגה. מותר גם לאמן לתרום עבודה למען מטרה נעלה כמו המלחמה במחלת האיידס".
עוד הוא כותב, כי אין בכוונתו לשנות את מדיניות התערוכה שאותה קבע לפני 11 שנה. "זה לא מחייב אף אחד".
רהב מזכיר לשוקר שהוא עצמו קנה צילום שלו בתערוכה ולאחר מכן רכש ממנו עוד עבודות באופן ישיר.
התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב במוצ"ש 06.02.10 בין השעות 23:00-19:00, בבניין ההנהלה של בנק הפועלים ברחוב יהודה הלוי 63 ת"א.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.