מי פוחד מזורקי הנעליים

נכנס עבריין מעורער לבית המשפט וזורק נעל על הנשיאה דורית ביניש. ומה קורה אחר-כך? פסטיבל רעשני שכותרתו "אוי ואבוי, אלימות בבית המשפט, לאן הגענו". התקשורת מסתייעת בסיפור כדי למלא עמודים וזמן מסך ומיקרופון, ומחרים-מחזיקים אחריהם גם כאלה שאמורים להיות רגועים ושקולים. כמו למשל נשיאי בתי המשפט בארץ, שהתכנסו וגינו והביעו תמיכה. וביניש, ממרום פגיעתה, מסרה את ההודעה הצפויה והמקובלת: "אותנו לא יפחידו".

גברתי הנשיאה, אני מבין שאת צריכה להגיד את זה, אבל מותר להניח שהסיפור כן הפחיד אותך. זה לא אנושי לא לפחוד כאשר תוקפים אותך. ואם מערכת המשפט רצתה להעביר מסר של אנשים העשויים ללא חת - הרי שהדרך שבה הלכו השופטים והפוליטיקאים שידרה מסר הפוך.

אם יש משהו שמשדר ההיפך מאומץ זה היסטריה, וזה בדיוק מה שהתגובות ביטאו. כולה איזה אדם מטורלל, אז מה אתם קופצים כאילו היתה כאן איזו קונספירציה, כאילו היה כאן תכנון מתוחכם של ארגוני מחתרת?

יש אווירת אלימות סביב בית המשפט? בטח שיש. יש הסתה נגד שופטים? ועוד איך. האם זורק הנעל מייצג את כל אלה? מה פתאום. הוא האדם הכי פחות מסוכן למערכת המשפט בכלל, ולשופטים בפרט. וכאן בדיוק הבעיה. נטפלים לאדם ולמקרה שהכי קל לתקוף - בעוד שבשטח מסתובבים גורמים הרבה יותר מסוכנים.

מה זה זריקת נעל של אלמוני לעומת זריקת בליסטראות מילוליות היוצאות מפיהם של אנשים בעלי השפעה? אם הציבור או אנשים בתוכו ייקחו דוגמה ממישהו, זה יהיה מזורק הנעל או מאנשים כמו יו"ר הכנסת, פוליטיקאים בכירים, שרים ורבנים?

"אוי לנו שיש לנו בית משפט מעוות כזה, אין להם לא דת, לא דין, לא מאמינים בשום דבר" - דברי הרב עובדיה יוסף. 5 סנדלריות לא יוכלו לייצר נעליים במספרים שיסכנו את בית המשפט כמו דברי ההסתה האלה. ויש עוד רבים כמותו, כאלה שמרעילים אזרחים נגד בית המשפט.

ההתנפלות על פיני כהן והנעל שלו, והצורה שזה נעשה, מייצגים יותר מכל פחדנות וצביעות. לא רק שהפסטיבל לא הועיל במאבק נגד האלימות - הוא הזיק לו, כיוון שעכשיו יודע כל חוליגן שאם הוא רוצה לפרסם את טענותיו ואת עצמו - זו הדרך. נעל, אולי קליפת בננה, משהו שיאפשר לשופטים ופוליטיקאים להשמיע את נאומיהם חוצבי הלהבות נגד האלימות ו"אותנו לא יפחידו".

הפסטיבל הזה הסיט את תשומת-הלב מהאלימות המסוכנת באמת נגד בתי המשפט, שגורמים לה חלק מהנואמים נגד האלימות.