עוד גיבנת לחברת חשמל

את בסיס התעריף החדש במועצת רשות החשמל אפשר לדמות לספר החוקים של משק החשמל. הוא מגיע באיחור של חמש שנים ומחליף את הבסיס הקודם, שהותקן בשנת 2000 והיה מיועד לשמש רק עד שנת 2005. בימים הקרובים יעסקו כל השחקנים בסקטור, ובראשם חברת החשמל, בקריאת כל אות בקודקס הזה, שכתבה ועדת מומחים בראשות הדירקטור החיצוני ברשות, רישאר בן חיים.

הרעיון הכללי מאחורי הבסיס הוא לקבוע נוסחה שתבטיח שתעריפי החשמל ייקבעו בדרך מקצועית ולא יוכלו לשמש כלי מיקוח במשא ומתן פוליטי. הנוסחה הזו אמורה להיות הוגנת עם כל הצדדים: להבטיח לצרכן מחיר "אמיתי" של חשמל, שיהיה נקי מהיטלים סמויים וסבסודים צולבים, מצד אחד, ולהבטיח לחברת חשמל מחיר שיאפשר לה להציג תשואה נאותה על ההון של 6% לפחות מצד שני. מצד שלישי, התעריף אמור לתמרץ את חברת החשמל להתייעל, באמצעות מנגנון שמפחית בכל שנה 2% מהתעריף.

1. ההפחתה בזכות המעבר לייצור בגז

את השורה התחתונה והבשורה הראשונה של השינוי כולנו כבר מכירים: תעריפי החשמל לצרכנים יופחתו בשיעור 10%-15%. ההפחתה הזו, החדה ביותר בתולדות המדינה, משקפת את הירידה הדרסטית בעלויות ייצור החשמל. הפחתת התעריפים נובעת מהוזלה ניכרת בעלויות הדלקים שרוכשת חברת חשמל עקב מעבר לשימוש בסולר ומזוט לגז הטבעי, הזול בהרבה. רק בשנת 2009 ירד תקציב רכישת הדלקים של חברת החשמל ב-2.2 מליארד שקל לעומת 2008. כיום אחראי הגז טבעי לכ-40% מייצור החשמל בישראל. בסיס התעריף ה"יוצא" מתייחס כאמור למצב בשנת 2000 כשהגז הטבעי היה מרכיב זניח בתמהיל הדלקים ששימשו לייצור חשמל.

2. חישוב נכון של שיא ושפל

הבשורה השנייה מתייחסת לאופן השתנות התעריפים בהתאם לשעות שיא ושפל בביקושים על-פני שעות היממה ועונות השנה. בתעריף הישן החישובים היו לא מדויקים וגרמו לכך שבשעות שיא השפל שילמו הצרכנים מחיר נמוך יותר מעלות ייצור החשמל בפועל. התעריף הזה צפוי דווקא לעלות במסגרת הבסיס החדש, שנקבע לפי נוסחאות מורכבות יותר, המתבססות על ניתוח נתוני מזג האוויר מ-30 השנה האחרונות.

3. אילו הוצאות יוכרו?

הפן השלישי של בסיס התעריף הוא הפן החשבונאי. זהו המרכיב המסובך ביותר, אך גם המשמעותי ביותר מבחינת חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים.

קחו למשל סעיף אפרורי למראה בשם "הכרה בהוצאות רכישת ציוד לייצור חשמל". הציוד המדובר כולל טורבינות וגנרטורים, שמחיר כל אחד מהם יכול להגיע למאות מיליוני דולרים. אם תאומץ הטיוטה שדיברה על הכרה חלקית בלבד בהוצאות האלה, תיאלץ חברת החשמל, להערכתה, לרשום הפסד חשבונאי בגובה 2 עד 3 מיליארד שקל.

איך תבטיח הנוסחה שתעריפי החשמל ייקבעו בדרך מקצועית וירצו גם את חברת חשמל וגם את הצרכנים? המשימה הזו עלולה להתגלות כבלתי אפשרית. הבעיה הגדולה נעוצה בשאלה באילו הוצאות שמוציאה חברת החשמל יש להכיר במסגרת התעריף, כלומר לגלגל על הצרכנים.

הטבת החשמל חינם לעובדי חברת החשמל, למשל, איננה מוכרת, אבל זה מקרה יחסית פשוט. קחו למשל את נושא כניסת הגז הטבעי לייצור החשמל. בחברת החשמל טוענים כי הוצאות התחזוקה על הפעלת מערך הייצור בגז גבוהות משמעותית מתחזוקת תחנות הכוח המייצרות בסולר ומזוט. בנוסף דורשת חברת חשמל הכרה בהוצאות הפיתוח ובהוצאות גיוס ההון החריגות שלה. עדיין לא ברור אילו מבין הטענות יתקבלו הפעם ואילו יישארו לסיבוב הבא בעוד חמש שנים, אבל מה שכן ברור הוא שבשיטה הנוכחית יתלוו לקביעת התעריף ויכוחים, התדיינויות ומאבקים אינסופיים.

4. ומה יעשו היצרנים הפרטיים

בסיס התעריף החדש יכתיב, כאמור, את הכללים עד שנת 2015 לכל המוקדם. במהלך הקדנציה הזו אמור להתרחש סוף סוף המהלך המדובר ביותר בשנים האחרונות במשק החשמל: כניסת יצרני החשמל הפרטיים. עד היום התעכבו היצרנים בעיקר בגלל בעיות ביורוקרטיות וקשיים בסגירת המימון להקמת התחנות, שעלותן מגיעה עד מיליארד דולר. סוגיית מחירי החשמל עמדה ברקע כל הזמן. בינתיים נמנעים היצרנים מלהתבטא בפומבי בנושא התעריף, אבל ברור שהפחתת המחירים אינה מקלה עימם. בסופו של דבר הם אמורים להציג מחירים שיתחרו באלה של חברת החשמל. בטווח הארוך עלולה הוזלה דרסטית של התעריפים לעכב את כניסת היצרנים הפרטיים בשנים ארוכות.