לפני שבוע ומשהו התארח רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, בפורום מנהיגות שבדרך בארגון "גלובס" ואוניברסיטת ת"א. במפגש עם סטודנטים מצטיינים, הוא נשאל מדוע החליטה פסגות לסגור את פעילות הנוסטרו, וענה כי "חברות בשוק ההון בישראל מרוויחות מספיק מדמי ניהול כדי להתמקד באינטרס של הלקוחות". פוליגרפי כל העולם, התאחדו!
ורמוס נהנה עדיין אז מפירות המאבק הציבורי, המתוקשר, בלב לבייב ואפריקה-ישראל; מאבק שבו מנכ"ל פסגות הקפיד לצייר עצמו כאביר משקיעי האג"ח והאיש שיוריד את לבייב על הברכיים, בכוחניות מוסרית, בדרך להסדר ראוי.
הדימוי הציבורי הזה, שלא בהכרח תואם מציאות, התחבב מן הסתם על ורמוס. אבל כשמנכ"ל של גוף פיננסי, שכל מהותו רווח ותשואות, השתמש בצמד המלים "מרוויחות מספיק" - היה חייב להידלק לפחות איזה נר אזהרה. "רווח מספיק", למיטב ידיעתי הצנועה, הוא צירוף מלים לא חוקי בעולם הברוקראז', בארץ וכמובן בעולם.
היום (ג') ורמוס אמר, בשיחת ועידה עם יועצי הבנקים, כי לא ידע עד אתמול על החשדות לתרמית הענק בחברת הבת שלו, פסגות ני"ע. לעובדי פסגות הוא מבטיח כי ימשיכו לשאת בגאון את תואר "בית ההשקעות האחראי בישראל". שלושת הציטוטים הללו מעמידים במבחן של אפס-אחת את האמינות של ורמוס.
אם יתברר, חלילה, שזה לא נכון, אמינותו תתרסק. איתה יתפוגג הדימוי הציבורי המצוין שסידר לעצמו, וכנראה גם תפקיד המנכ"ל, שבו הוא נושא.
אבל זה לא מאד משנה, מהלכיו של ורמוס בגזרת לבייב שמים אותו היום בסד של יושרה שאין בלתה. הוא לא יכול לנהל מסע צלב יום אחד - ולטעון שזה הש.ג למחרת. אם מישהו רימה בפסגות, אם מישהו גלגל מיליארדים בניגוד לחוק כדי להרוויח עשרות מיליונים, זה באמת לא משנה אם היה זה הש.ג האמיתי, ההוא שיושב בכניסה לפסגות ופותח דלתות. ממש לא משנה. אם זה קרה, ורמוס לא יכול להישאר במשרתו; לא על רקע המאבק "השקוף-צודק-מוסרי-אבירי-ללא חת" בלבייב, ולא בכלל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
