עו"ד יעקב ישראלי: "רשת חברתית היא מקום נפלא אך גם מלא מהמורות וסכנות"

העולם הווירטואלי של הרשתות החברתיות הפך בשנה האחרונה לחלק בלתי נפרד מהמציאות היום-יומית של מיליוני "מכורים" לדבר. אלה יכולים להיכנס אליו מכל מקום שבו יהיו, בין היתר באמצעות טלפונים סלולריים, שמאפשרים גישה לפייסבוק ולטוויטר. החיבור לרשת החברתית הפך לצורך בלתי נשלט, מעין השתעבדות-התמכרות, במטרה לעדכן כמה שיותר את הסטטוס ולבדוק מה קורה אצל החברים. עידן "העבדות המודרנית", שעבור רבים יצר טשטוש בין שעות העבודה לשעות הפנאי, הוביל לכך שהפעילות ברשתות החברתיות נעשית גם מהמחשב במקום העבודה. כך שה"מכורים" תמיד מחוברים.

שיעור הגולשים ברשתות החברתיות הולך ועולה בהתמדה. מחקרים מראים, כי 50% מהגולשים בישראל חברים לפחות ברשת חברתית אחת, כאשר 3 מתוך 5 הם משתמשים פעילים ברשת החברתית שאליה הם משתייכים (לפי נתוני TMI).

הפוטנציאל העסקי שטמון במציאות הזו לא נעלם מעיני כרישים רבים השוחים בים הווירטואלי, אך יש מי שחושב שצריך להתמודד גם עם הסכנות והאיומים שהיא מייצרת, הן לאדם הפרטי והן גם למעסיקים.

במשרד עוב"ד שבלת זיהו את הצורך בהסדרת הפעילות ברשתות החברתיות, והשיקו שירות חדשני ללקוחות - בהובלת ד"ר יובל קרניאל, מהמרכז הבינתחומי הרצליה - המכונה "שבלת SMP" (Social Media Policy). זהו תקנון המתאים את מדיניות הארגון, ערכיו והסביבה העסקית שבה הוא בו פועל למציאות הדינמית של הרשתות החברתיות.

התקנון, אומרים בשבלת, קובע מדיניות נכונה לפעולה ברשתות החברתיות במטרה לתרום לארגון, לחזק את ערכיו, ולהימנע מפגיעה ומנזק לצד ג', שיכול להגיע לתביעות משפטיות, אזרחיות ופליליות.

מנגנון אכיפה

ד"ר קרניאל: "בכנס בנושא 'בלוגרים' בבית-הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, הנחיתי פאנל על אתיקה באינטרנט. במחקר לקראת הכנס נחשפתי לתופעה של תאגידים ועסקים פרטיים שקובעים לעצמם ולעובדיהם מדיניות וכללי פעילות, שיש בהם מרכיבים אתיים רבים. כיו"ר ועדת האתיקה של רשות השידור נחשפתי לכך שארגוני תקשורת הם בין המובילים של מגמה זו. כך, למשל, ב-BBC באנגליה יש תקנון SMP מפורט, שמגדיר לעובדים איך להתנהל ברשתות החברתיות בדרך שלא תפגע בערכים של הארגון".

לדברי עו"ד יעקב ישראלי, שותף בכיר בשבלת, מרגע שנחשף לתופעה, הבין עד כמה ה-SMP נחוץ היום לכל ארגון. "פעילות העובדים באינטרנט וברשתות חברתיות - לרבות בשעות העבודה - הפכה לעובדה קיימת. לפיכך, כל ארגון חייב להגדיר לעצמו איך הוא מתנהל לנוכח המציאות החדשה שנוצרה כאשר המרחב האינטרנטי של הרשתות הפך לחלק בלתי נפרד מסביבת העבודה והעסקים של כולנו. מהמרחב הזה יכולות לצוץ הזדמנויות עסקיות ושיווקיות, אך גם סכנות.

עילות תביעה

"כל ארגון נדרש למקסם את הפוטנציאל שיש במרחב הזה, אך גם להתכונן לסכנות ולנזקים שעלולים לצמוח ממנו. התנהלות לא נכונה, שחורגת מהמותר ומהראוי, עלולה להצמיח עילות תביעה נגד הארגון ונגד מנהליו והדירקטורים שלו. כך, למשל, פעילות שהיא לכאורה פרטית של עובדים המזדהים ברשת כעובדי התאגיד יכולה לגרום לנזקים לצד ג', שיכול לתבוע את המעביד ואת התאגיד שהם כיסים עמוקים יותר".

לדברי קרניאל, הפעילויות החושפות את המעביד לתביעות הן רבות. "פעילויות כאלה יכולות להיות הורדת קבצים ופגיעה בזכויות יוצרים, הוצאת לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הסדרים כובלים, הפרת חובות סודיות ועוד ועוד. עובדים הנמצאים ברשתות החברתיות לא תמיד מודעים לסכנות ולכך שהם יכולים לסכן את עצמם ואת הארגון שבו הם עובדים. תקנון SMP עוזר גם לעובד וגם למנהל לדעת מה מותר ומה אסור לעשות ברשתות, וחשוב יותר, אם הוא מנוסח, מוטמע ומפוקח כראוי, הוא מקטין את אחריות המעביד והדירקטוריון לפעילות לא תקינה של עובדים".

"כך למשל הפצת אי-מייל בתפוצה רחבה עלולה להביא לפרסום דברי לשון הרע ולקריסה של מניה בבורסה, כמו שקרה עם מייל שהפיצה לאלפים עובדת של חברתHP בנוגע לסכנות שיש לכאורה בבמבה. המייל גרם לנזק לחברת אוסם, והצמיח עילת תביעה נגד העובדת וגם נגד המעסיק. צריך לדעת שפעילות שיווקית ברשתות חברתיות, בגלל אופייה המיוחד, יכולה לעיתים להיחשב להטעיה, שהיא עבירה פלילית ועוולה לפי חוקי הגנת הצרכן".

לסיכום אומר עו"ד ישראלי, "עדיף להתכונן, לקבוע כללים ולהטמיע אותם עכשיו, ולא לחכות לנזק ולתביעה משפטית שתגיע בעקבות פעילות לא-מאורגנת של תאגיד ועובדיו ברשת. רשת חברתית היא מקום נפלא, אך גם מלא מהמורות וסכנות משפטיות".