קבוצה בתפזורת

מחר (ה') בערב יצטרך פיני גרשון להחליט איזו קבוצה הוא רוצה. מארג שחקנים סיינה-סטייל, שעליו דיברו מהיום שהתחילו לבנות את הקבוצה הזו ושבו סכום החלקים עלה על השלם; או קבוצה בסגנון מכבי של קרלוס ארויו, שבה סכום החלקים שווה פחות מהצלבה.

את הדוגמה לאיפה מכבי עומדת אפשר היה לקבל בפתיחת המשחק בסיינה. בחמש הדקות הראשונות במשחק בשבוע שעבר, מכבי זרקה שמונה פעמים לסל. מתוכן חמש זריקות של אלן אנדרסון. לא משנה אם מכבי הגיעה עם התרגילים האלו מהבית או שבשל ההגנה החזקה אנדרסון הוא היחיד שיכול לייצר לעצמו מצב קליעה. מה שכן משנה זה שגם בהמשך היה אפשר לראות שמהצמד אידסון ו-ויז'נייבסקי נותר רק צל בהתקפה (3 מ-13 מהשדה ביחד). השורה התחתונה היא אחת: מהסגל העמוק שנבנה בתחילת השנה, נשארה בריכה רדודה, בדיוק בגובה של אנדרסון.

בשבוע שעבר קיבלנו הדגמה חיה על ההבדלים בין קבוצה שמשחקת ביחד לבין קבוצה שבנויה על הסתערויות יחיד. שתי הקבוצות היו בסיטואציה דומה: הגנה חזקה ותוקפנית מול התקפה מגמגמת. הכוכבים של הקבוצות בקו האחורי לא פגעו בענף. בסיינה היו אלו מקינטייר וסאטו שזרקו ביחד 3 מ-18, אפילו הרבה יותר גרוע מאידסון ו-ויז'נייבסקי. רק שסיינה המשיכה במשחק הקבוצתי שלה שבסיומו ארבעה שחקנים אחרים קלעו בספרות כפולות. אצל מכבי זה היה הרבה אנדרסון וקצת פרקינס.

מכבי של עונת 2009/10 לא יכולה להרשות לעצמה להגיע למצב שבו אנדרסון ופרקינס יקחו כמעט חצי מהזריקות מהשדה כמו בשבוע שעבר באיטליה. אפילו בעונה הקודמת שהקבוצה היתה בנויה על ארויו, השחקן היקר בכל הזמנים, ובראון, מלך הסלים של היורוליג, הם היו אחראים רק לשליש מהזריקות. גרשון צריך להחזיר את הקבוצה לידיים של אידסון, לתת לו להוביל יותר את הכדור, לנהל את המשחק, לקחת אחריות, להפוך את אוסף השחקנים לקבוצה, כל הדברים שבשבילם החתימו אותו.

גם אם יש לגרשון ספק לגבי היכולות המקצועיות והמנטליות של השחקן, אין לו הרבה ברירות. מה שלא הספיק מול סיינה שהיתה ביום קליעה נוראי, עשוי להיגמר רע מאוד מול ריאל. זה מאוד פשוט לתת לאנדרסון לקלוע עם שחקן על הפנים כשכל שאר השחקנים מסתכלים עליו, אבל אפשר לעשות את זה בשנייה ה-18 של ההתקפה ולא כבר בשנייה ה-8.

גרשון מאמן מספיק טוב ומנוסה כדי שיידע להוציא מאידסון את מה שיש בתוכו, כדי שהוא בתורו יוציא לו מהקבוצה את מה שכולם מקווים שיש בתוכה.