ג'ים גודנייט מצביע על כתבה בעמוד הראשון של "פייננשל טיימס", שמרגיזה אותו קצת. "סין מובילה בצמיחת מחקר מדעי", אומרת הכותרת. "אני אומר את זה לאנשים כבר שנים", הוא אומר. המערב, הוא חש, מהלך כסהרורי אל עבר אסון. "תוארי דוקטור הם המפתח לחדשנות במחקר מדעי", לדבריו.
לגודנייט מותר לדבר ישר לעניין. זה 34 שנים הוא מוביל את החברה שלו, SAS, בדרכה הייחודית המצליחה. זו חברת התוכנה הפרטית הגדולה בעולם - כמייסד הוא מחזיק עדיין בשני שלישים ממנה - והוא אומר שהיא היתה רווחית בכל שנה לאורך קיומה. הוא לא חושף נתוני רווח, אך בשנה שעברה הסתכמו הכנסות החברה ב-2.3 מיליארד דולר.
כמרצה לשעבר (לסטטיסטיקה, באונ' צפון קרוליינה), גודנייט מבין מה המשמעות של מחויבות ללימודים, וגם לאילו הישגים יכולים הלימודים להביא אנשים. על השאלה מדוע לדעתו לצעירים במדינות מפותחות יש מחויבות נמוכה למחקר יישומי, הוא עונה: "ובכן, אני חושב שרבים מהצעירים המבריקים שלנו רוצים בתוארי MBA כדי שיוכלו להיות בנקאים ולהרוויח מיליונים, בעוד שמחקר מדעי או הנדסי נתפס כעבודה קשה מדי. זה די פתטי", הוא אומר.
הבנקים מתעניינים
קולו של גודנייט חוזר לטון המנומס הרגיל של גבר דרום אמריקני. האיש בן ה-67 הוא יליד צפון קרוליינה, ומטה SAS שוכן בפאתי ראלי, הבירה של המדינה.
SAS, שנולדה למעשה כמיזם של אוניברסיטת צפון קרוליינה ב-1976, היא חלוצה בתחום שנעשה אופנתי יותר ויותר: "אנליטיקה", כלומר איסוף מידע, עיבודו והפקת הערך ממנו.
החדשות הטובות ל-SAS הן שעולם העסקים מפגין התעניינות רבה יותר בכל הנוגע לנתונים ולטכנולוגיית מידע. הבנקים, המחפשים דרכים לשפר את ניהול הסיכונים שלהם מתעניינים באחרונה באופן מיוחד במה ש-SAS מציעה להם.
"בעבר, הבנקים כרכו הלוואות בחבילות והתייחסו אליהן כאל יחידה אחת", מסביר גודנייט. "ואילו כעת הם רוצים לפרק את החבילות הללו ולהעניק ציון נפרד לכל הלוואה. אילו היו עושים זאת לפני כן, הם היו יכולים למנוע חלק מהמשבר".
עלייה ברווחיות
גודנייט עבר בלונדון בדרכו לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. הוא משתתף בו מדי שנה, אך אין לו בהכרח את הפרספקטיבה העסקית של מנכ"לים המנהלים חברות ציבוריות. גודנייט אינו מתרשם מהצורך לפרסם דו"חות כספיים רבעוניים ולהבטיח שהמספרים יעמדו בציפיות של וול סטריט.
SAS היא חברה שונה. "לפני שנה אמרתי לכולם שלא יהיו פיטורים אצלנו, שהרווח אולי ייפגע קצת, וזה בסדר גמור מבחינתי", הוא אומר. "זה לא אכפת לי כי אני מעדיף לשמור על המשרות של כולם. אני חושב שכולם התרגשו מזה ואפילו עבדו קשה יותר כדי לחסוך כסף, להפחית הוצאות ולהביא יותר הכנסות. בסופו של דבר סיימנו את השנה בעלייה של 2.2% ברווח. זו היתה השנה השנייה או השלישית שלנו במונחי רווחיות. אני תמיד אומר שאם תתייחס לאנשים כאל בעלי השפעה, הם ישפיעו על המצב".
זה נשמע קצת כמו פטרנליזם מהזן המסורתי, אבל אם נטיח בגודנייט את ההאשמה הזו, הוא לא יתרגש יתר על המידה. התוצאות של הגישה שלו מדברות בעד עצמן. SAS צוינה זה עתה לשבח על ידי המגזין "פורצ'ן" כמקום העבודה הטוב ביותר בארה"ב.
הפינוקים וההטבות במטה החברה מרשימים. ביטוח רפואי מלא, מעונות לילדי העובדים, מרכזי ספורט וכושר, עיסויים, מזון, ושבוע עבודה מקוצר של 35 שעות - כל אלו הם חלק מחבילת ההעסקה. יש גם חיסרון: לעובדי החברה הפרטית לא מוצעות אופציות למניות. SAS גם לא משלמת את המשכורות הגבוהות ביותר במגזר הזה, אך יש לה עסק מצליח עם תחלופת עובדים מינימלית. נראה שרוב העובדים שבעי רצון מהעיסקה, ובסופו של דבר בזכות המתכנתים גם לקוחות החברה מרוצים.
"אנשים שיש להם בעיות בבית יתקשו להיות יצרנים במקום העבודה", הוא מסביר. "לכן, המטרה שלנו היא לנטרל את המתחים הללו ככל יכולתנו. כל הפינוקים מקלים על החיים במידת מה".
"ראיתי איזו השפעה יש להשקעה של שעות רבות מדי בעבודה, לפחות בתחום התכנות. אתה מתכנת הרבה שטויות בלילות, ולמחרת אתה מבזבז חצי יום בתיקון של מה שעשית. אני מעדיף להגיע הביתה בערב ולהתעורר מוקדם בבוקר, לחזור רענן ליום העבודה הבא. מניסיון, אני יודע שעבודה עד שעה מאוחרת אינה דבר מוצלח".
הגישה הזו בהחלט מרעננת בזמנים שבהם בוסים רבים לוחצים על עובדיהם להעלות את התפוקה ולספק "יותר תמורת פחות". האם הוא חש פעם בצורך לנופף בשוט? "הם לא צריכים שאני אומר להם", הוא אומר. "הם ראו שחבריהם ואנשים אחרים מפוטרים. אני חושב שכולם הבינו היטב מה מצב הכלכלה ושיש להם מזל שיש להם עבודה. כולם הפגינו ביצועים מעל ומעבר. אנחנו ממילא מפגרים בשנתיים בלוח הזמנים של המו"פ שלנו, ולכן הרעיון לפטר מישהו היה בלתי מתקבל על הדעת".
האם קיימים עונשים ב-SAS? "ובכן, אם אין פיטורים זה לא אומר שאי אפשר לפטר אותך", הוא מודה. אבל זה משהו שקורה רק לכ-2% מהעובדים בשנה.
מתעלם מההיררכיה
גודנייט, המתנשא לגובה 2.01 מטרים, הוא דמות מעוררת כבוד. הצד השני של גישתו המפנקת לעובדים הוא רצונו הבלתי מתפשר לדעת על כל מה שמתרחש בחברה כל הזמן. כדי לעשות זאת, הוא אומר, הוא מתעלם מההיררכיה ומדבר עם כל אחד על כל דבר.
"לדעתי חשוב מאוד שמנכ"ל יהיה מסוגל לשוחח עם כל אחד בחברה, בכל רגע נתון", הוא אומר. "עבד אצלי פעם מנהל חדש, ורציתי להראות לעובדים שלו שיש דרך להשיג תפוקה טובה יותר. הראיתי להם מאמר שמסביר איך לעשות את זה. אותו מנהל טלפן אלי ואמר, 'תוכל לעבור בבקשה דרכי כדי שאני אדבר עם העובדים?', ואני אמרתי, 'ובכן, בפירוש לא!'"
"חייבים לדבר עם העובדים. אם אתה מוקף רק בחבורת המנהלים שלך, אתה תשמע רק את מה שאתה רוצה לשמוע רוב הזמן, לא את האמת. אתה חייב שיהיו לך אנשים שאתה מכיר, שאתה יכול לדבר איתם בארוחת הצהריים או במעלית. אחד התחביבים שלי הוא לשאול מישהו שנכנס למעלית איתי, 'נו, על מה אתה עובד כעת?' כך אני מגלה דברים מפתיעים באמת".
ג'ים גודנייט - תעודת זהות
גיל: 67
מצב משפחתי: נשוי ואב לשלושה
השכלה: דוקטורט בסטטיסטיקה מאונ' צפון קרוליינה
קריירה: ב-1976 נוסדה SAS לפיתוח ושיווק תוכנה שפיתח עם עמיתים באונ' לניתוח ממצאי מחקרים חקלאיים. ב-2004 הכתיר ביה"ס לעסקים של הארוורד את גודנייט כ"אחד מראשי העסקים האמריקנים הגדולים של המאה ה-20".
הכנסות החברה ב-2009: 2.3 מיליארד דולר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
