רשות ני"ע בודקת: יעל שלתיאלי - מנכ"ל קק"ל ודירקטור במהדרין

בשיא, מי שהתפרסם בעיקר סביב תפקידו כראש מינהלת סל"ע בפינוי עזה בהתנתקות, הוא בן הקיבוץ הדתי שדה אליהו בעמק בית שאן, אך זה מכבר אינו חבר הקיבוץ. הוא מקובל בכל החוגים הפוליטיים ואף יעץ לאחרונה למפלגת העבודה בעניין הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. שאלתיאלי היא בת הקיבוץ השכן נוה אור שבעמק בית שאן, ומזוהה עם מפלגת העבודה. בשיא ושאלתיאלי הם מכרים מילדות מהעמק, והולכים יחד תקופה ארוכה. יש להם היסטוריה של אינטרסים משותפים בתאגידים הכלכליים האזוריים, כולל באופן ניהול וניצול מקורות המים בעמק בית שאן.

בשיא הוא יו"ר הדירקטוריון הוותיק של החברה הציבורית מהדרין, שעיסוקה בקרקעות ובעיבוד פרדסים. שאלתיאלי היא מנכ"ל קק"ל, העוסקת במקרקעין ובעבודות פיתוח.

בספטמבר 2009, ימים לפני כניסתה לתפקיד מנכ"ל קק"ל, מינה בשיא את שאלתיאלי לדירקטור חיצוני בחברת מהדרין.

קבוצת מהדרין (כולל חברת הבת פריאור) היא חברה ציבורית הנשלטת על ידי נוחי דנקנר (באמצעות נכסים ובנין) ועל ידי יצחק תשובה (באמצעות הפניקס) - שיתוף פעולה לא ממש מתוקשר בין השניים אבל מוצלח בהרבה מעסקת הרכישה של הקרקע בלאס וגאס, לדוגמא.

מהדרין-פריאור היא מגדולי החוכרים של קרקע ממינהל מקרקעי ישראל, כ-14 אלף דונם, חלקם הגדול במקומות משובחים במרכז הארץ.

קק"ל היא גורם מכריע במועצת מקרקעי ישראל (6 חברי מועצה), הגוף הקובע את המדיניות וההסכמים מול חוכרי קרקעות מדינה. מדובר ב-6 נציגי קק"ל מתוך 14 חברי מועצה. כאשר מתקבלת החלטה במועצה, היא מחייבת את המינהל ואת קק"ל.

שאלתיאלי, כחברת דירקטוריון מהדרין, חבה נאמנות לחברה הציבורית. כמנכ"ל קק"ל היא חבה נאמנות לאדמות המדינה. מה היא אמורה לעשות במקרה של סכסוך מקרקעין בין המינהל לבין מהדרין? זה קרה בעבר וזה מתרחש גם עכשיו.

חבר של כולם

אי אפשר לא לאהוב את יונתן בשיא. הוא איש שיחה נעים וחריף. יש לו צחוק מהיר וגבוה והוא אוהב לצחוק. בשיא הוא דמות מפתח בעולם החקלאות-מקרקעין. הוא מומחה גדול בחקלאות, ידען גדול במקרקעין ומכיר את כל נבכי פרשת הפשרת קרקע חקלאית.

לתפקיד מנכ"ל משרד החקלאות נכנס בשיא ב-1992, בממשלת רבין. הוא חבר של שרי החקלאות לדורותיהם ולמפלגותיהם, מיעקב צור, דרך חיים (ג'ומס) אורון, ידידו הטוב אריק שרון, וכמובן מקורב לשלום שמחון.

בשיא סיים את תפקידו כמנכ"ל משרד החקלאות ב-1996 והתגלה מיד כיזם בכל רמ"ח אבריו. הוא התמנה לתפקיד יו"ר קבוצת מהדרין-פריאור; הוא הקים חברה פרטית בשם ניבגל; הוא חבר ב-27 דירקטוריונים של חברות בתחום המקרקעין והחקלאות.

בשיא מנהל ומקדם במרץ את תאגידי הקיבוץ הדתי. דגש מיוחד שם בשיא על פעילותו עבור קיבוצו שדה אליהו, שתחום מרכזי בו הוא הדברה ביולוגית בחקלאות. שתי חברות של שדה אליהו, "ביו-בי" ו"ביו-פליי", עוסקות בפיתוח זבובים וחרקים למלחמה במזיקים. יונתן בשיא, למרות שעזב את הקיבוץ, הוא עדיין דירקטור מרכזי ב"ביו-בי" ובעסקי ההדברה של הקיבוץ. בנו, שאול בשיא, הוא מנכ"ל עסקי ההדברה הביולוגית של הקיבוץ.

בשיא, בשקט בשקט, שיחק תפקיד מפתח בתהליכים החשובים ביותר בתולדות ניהול הקרקע החקלאית.

ערב סיום תפקידו של בשיא ב-1996 כמנכ"ל משרד החקלאות בממשלת רבין ומינויו למהדרין, התחילה להתעורר פרשת הפיצויים לחקלאים במסגרת הפשרת קרקע חקלאית. הוקמה "ועדת פוגל", שהמליצה לתת לחקלאים פיצוי של 27% מהשווי החדש של הקרקע, ובמקביל לתת לחברות הפרטיות כמו מהדרין רק 13.5% מהשווי החדש. בשיא דרש בוועדת פוגל פיצוי גבוה יותר לקיבוצים ולמושבים, ולא חתם על מסקנותיה באקט מחאה.

למהדרין, כחברת מקרקעין גדולה, יש מידי פעם עימותים מול המדינה.

למשל, מהדרין דרשה בעתירה לבג"צ להשוות את סכומי הפיצוי בין החקלאים לבין החברות הפרטיות. הדרישה היתה מוצדקת והתקבלה בסופו של דבר. שווי קרקעות מהדרין עלה בהתאם.

מהדרין ניהלה מול המדינה מאבק על הפיצויים המגיעים לה בהפקעות הקרקע הגדולות לטובת פרויקט נתב"ג 2000. ההסדרים הושגו אחרי דיונים ממושכים והיו משביעי רצון לשני הצדדים.

הישג מיוחד במינו של בשיא קשור לכרם במושב בית שמאי בצפון. חברת פריאור רצתה לשכור מהמושב 225 דונם ולטעת כרם. כשוכר משנה של הקרקע היתה פריאור זכאית למענקים ממשרד החקלאות. אבל, השכרת משנה בחקלאות היא סוג של כפירה בעיקר בהתיישבות, ואף שר חקלאות לא העז לתת אישור לשימוש חורג מהסוג הזה. הדרגים המקצועיים במינהל ובמשרד החקלאות סירבו לאשר את בקשת פריאור. שר החקלאות בממשלת אהוד ברק, ג'ומס אורון, כנראה לא היה מסוגל להגיד לא לבשיא. אורון, בתקדים היסטורי, חתם על השימוש החורג לטובת פריאור. מאז נפרץ הסכר בתחום הזה. צריך לומר שהכרם של פריאור יפהפה ומשגשג.

אריק שרון ארגן פיצוי

לא היה חסר שיונתן בשיא יעזוב את מהדרין ויחזור לממסד החקלאי, כאשר אריק שרון רצה למנות אותו כמנהל מינהל מקרקעי ישראל. ברגע האחרון החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שהמינוי אינו ראוי בגלל החשש לניגוד עניינים. שרון, בהזדמנות הראשונה שנוצרה לפצות את בשיא, מינה אותו לראש מינהלת סל"ע.

בדרך להתנתקות, מישהו זרק לאוויר את הרעיון, שמהדרין תמכור למדינה 1,300 דונם שהיא חוכרת מצפון לאשקלון, ליד חוף ניצנים, להקמת יישוב חדש למפוני גוש קטיף. כשפורסם הענין הודיע בשיא, שהוא ממדר את עצמו מהעיסקה בגלל ניגוד העניינים. העיסקה בוצעה: המדינה שילמה למהדרין כ-60 מיליון שקל והחברה רשמה רווח הון של 32 מיליון שקל. יישוב המפונים ניצן הוקם.

בשיא שילם בגלל ההתנתקות מחיר אישי כבד בחוגי המפד"ל והקיבוץ הדתי. הוא עזב את הקיבוץ על רקע מסע אישי נגדו בימין הדתי.

במקביל למהדרין ולעוד 27 החברות בהן הוא דירקטור, שר החקלאות שמחון מינה את בשיא ב-2006 לאחד התפקידים הבכירים במשרד החקלאות, יו"ר מועצת הלול.

בשיא, אם כך, עמוק גם במימסד החקלאי ועמוק גם בשוק הפרטי.

"החונטה של העמק"

יעל שאלתיאלי היתה בפריפריה של הקבוצה הקרויה "החונטה של העמק", חברים של שמעון שבס ומקורבים ליצחק רבין. היא היתה ראש המועצה האזורית בקעת בית שאן במשך 10 שנים, עד שמונתה למנכ"ל משרד החקלאות ביולי 2006. מתוקף תפקידה כראש מועצה היתה שאלתיאלי פעילה בארגונים הכלכליים של ישובי עמק בית שאן, בסך הכל 18 תאגידים.

לקראת חג סוכות ב-2007 היא הובילה מאמץ לסייע למגדלי הלולבים הישראלים, תוך צמצום יבוא לולבים מהספק הראשי - מצרים. הנימוק היה חשש פתאומי, שהלולבים עתידים להגיע מתוך מצרים, הנגועה במחלות (חדקונית הדקל), ולא מאזור אל-עריש הנקי יחסית ממחלות. המאמץ הצליח חלקית, ומי שנהנו ממנו בין השאר היו הקיבוצים בעמק בית שאן.

מי ששידך בין שאלתיאלי לשמחון היה יונתן בשיא. למעשה, שאלתיאלי הופתעה כששמחון הציע לה את תפקיד המנכ"ל, בעוד שהיא חשבה שהוא מעוניין בה לתפקיד יועצת השר.

כאשר שמחון מינה את בשיא ב-2006 ליו"ר מועצת הלול, מצאו עצמם החברים מהעמק בתפקידים הבכירים ביותר במשרד החקלאות.

שני תפקידים ב-4 ימים

בשלוש שנות כהונתה כמנכ"ל משרד החקלאות הוכיחה שאלתיאלי רצינות, חריצות ונאמנות לשר החקלאות שמחון ולשכתו. הנאמנות השתלמה. בינואר 2009 פורסם, כי שאלתיאלי, בהמלצה של השר שמחון, הגישה מועמדות לתפקיד מנכ"ל קק"ל. יש החושבים, ששאלתיאלי היא ראש הגשר של שמחון בקק"ל. דירקטוריון קק"ל אישר את המינוי ב-16 בפברואר 2009.

שאלתיאלי כיהנה כמנכ"ל משרד החקלאות עד מחצית מרץ 2009 ונכנסה לתקופת צינון לקראת מינויה הצפוי בקק"ל. הסיבה לצינון: היחסים המיוחדים בין משרד החקלאות לקק"ל. בין השאר, העובדה שקק"ל נהנה מהפניית עבודות פיתוח ממשרד החקלאות, בהסדר מיוחד ללא מכרז, בעשרות מיליוני שקלים כל שנה. שאלתיאלי ביקשה לקצר את תקופת הצינון מ-6 ל-3 חודשים - אבל נדחתה. מינויה למנכ"ל קק"ל נקבע לספטמבר 2009.

ב-13.9.2009 אישר דירקטוריון מהדרין בראשות בשיא את מינויה של שאלתיאלי כדירקטור חיצוני. היא מונתה גם לחברה בוועדת הביקורת של דירקטוריון מהדרין.

הדבר המוזר הוא, שהיה ברור וידוע כי שאלתיאלי הולכת להתמנות תוך ימים אחדים כמנכ"ל קק"ל. ואכן, ב-17.9.2009, שאלתיאלי מונתה פורמלית למנכ"ל קק"ל.

מבחינת הבדיקה של רשות ני"ע, ייבחנו המסמכים לקראת המינוי הכפול של שאלתיאלי, לדירקטורית ולמנכ"ל. מדובר ב-4 ימים בחודש ספטמבר האחרון, בהם התמנתה שאלתיאלי לשני התפקידים. תיבחן שאלת אופן המינוי והגילוי הפורמלי.

לקראת המינוי במהדרין, שאלתיאלי חתמה על "הצהרת דירקטור בחברה ציבורית", בפני עו"ד אייל שאלתיאלי, בנה. היא הצהירה, שאין לה עיסוק אחר העלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידה כדירקטור במהדרין או היכול לפגוע בתיפקודה כדירקטור.

המצב הוא, שבדירקטוריון מהדרין לא הועלתה באופן פורמלי שאלת תפקידה של שאלתיאלי בקק"ל, ואילו בקק"ל אין תיעוד פורמלי למינוי של שאלתיאלי במהדרין, יו"ר קק"ל אפי שטנצלר לא זוכר עניין כזה והוא העביר את העניין לבדיקה משפטית.

זה לא נראה כמו מינוי כשר למהדרין.

מהדרין נגד המדינה: פער של עשרות מיליונים בשווי הקרקע

בשלוש השנים האחרונות מתנהל מאבק על מיליונים רבים בין מהדרין-פריאור לבין מינהל מקרקעי ישראל. הדבר קשור לחוזי החכירה המקוריים הישנים שיש למהדרין על כ-10 אלפים דונם, מתוך כ-14 אלף דונם שהיא חוכרת מהמדינה. תוקפם של חוזים אלה פג כבר ב-2002 והיו אמורים להיות מוארכים לעוד 49 שנים.

בחוזים המקוריים של מהדרין-פריאור אין סעיף העוסק בשינוי יעוד הקרקע. דהיינו, לא נכתב בהם במפורש, שהפיצויים בגין החזרת קרקע חקלאית למדינה יחושבו על פי הכללים הנהוגים במינהל במועד החזרת הקרקע.

בשנת 2007 הגישה מהדרין- פריאור נגד המינהל ומדינת ישראל תביעה בביהמ"ש המחוזי בת"א. החברה דורשת להאריך חוזי החכירה המקוריים על 10 אלפי הדונם הללו עד לשנת 2051, על פי התנאים בחוזי החכירה המקוריים. מהדרין מסתמכת על מכתבים של שרי האוצר בעבר אליעזר קפלן ולוי אשכול משנות ה-50'. מן המכתבים משתמע, לדעת החברה, שהארכת החוזים תיעשה בתנאי החוזה המקורי.

המדינה מתנגדת להארכת החוזים על פי הפרשנות של מהדרין, ודורשת, לפי עמדת המינהל, שהפיצוי יינתן על פי כללי הפיצוי הנהוגים במגזר החקלאי ביום החזרת הקרקע.

אם תתקבל דרישת מהדרין, היא לא תחויב להשיב את הקרקע החקלאית למדינה בעת שינוי ייעודה. המשמעות היא, שמהדרין דורשת לשמור לעצמה את זכות הייזום על הקרקע בעת שינוי הייעוד, ובכל מקרה של דרישת המינהל להשבת הקרקע, החברה תוכל לדרוש תשלום שאינו כפוף לכללי ההשבה הנוהגים במגזר החקלאי, אלא תשלום שיושג במו"מ עם המינהל.

משמעות קבלת הדרישה של מהדרין היא, שקרקעות החברה יושבחו באופן דרמטי, בעשרות מיליוני שקלים ואולי יותר.

על תנשמות וזבובים

על סכנת ערבוב עסקים ותפקידים ויחסים מיוחדים יעידו סיפורי התנשמות ובעיקר הזבובים בחברות "ביו-בי" ו"ביו-פליי" של קיבוץ שדה אליהו, חברות אותן מקדם יונתן בשיא הדירקטור ואותן מנהל בנו, שאול בשיא.

דוד אופטובסקי, מבכירי משרד החקלאות העוסקים בהגנת הצומח, מסר דיווח עם כותרת מפתיעה: "הישג חשוב להגנת הצומח: אושרו תוכניות שת"פ עם הוועדה לאנרגיה אטומית".

הפקיד הבכיר נסע ב-2008 עם בשיא לווינה, לוועדה לאנרגיה אטומית. בשיא, כאמור, הוא המנהל והיזם בפרויקטים של שדה אליהו בתחום הדברה ביולוגית. אופטובסקי דיווח, שבשיא נסע אתו על תקן "יועץ למנכ"ל משרד החקלאות". מטרת הנסיעה היתה להציג פרויקטים של הדברה ביולוגית (SIT), כדי לקבל מימון מהארגון הבינלאומי. בין הפרויקטים שהוצגו היו פרויקטים של חברות "ביו-פליי" ו"ביו-בי" של קיבוץ שדה אליהו, בתחומים חשובים: זבוב הזית וזבוב הים התיכון. הנסיעה, דיווח אופטובסקי, הוכתרה בהצלחה רבה. נציג הוועדה הגיע בעקבות הביקור לישראל, נפגש עם שאלתיאלי ועם השר שמחון, ושמע על המאמצים לגייס מימון להדברה הביולוגית.

השורה התחתונה בדיווח: הוועדה לאנרגיה אטומית הודיעה על תמיכתה בפרויקטים שהוצגו בנסיעה לווינה.

לפני עזיבת תפקיד המנכ"ל היתה שאלתיאלי מעורבת בעוד ענין - שימוש בתנשמות ובזים כלוחמים ביולוגיים במכרסמים ומזיקים. זו יוזמה של שדה אליהו, שאומצה בחלק מיישובי עמק בית שאן. שאלתיאלי אישרה הפרויקט כ"פרויקט לאומי", שקיבל תמיכה ממשרד החקלאות ותקציב של חצי מיליון שקל (עם המשרד להגנת הסביבה).

בשיא: "אני כבר לא חבר הקיבוץ"; שאלתיאלי: "המינוי בידיעת יו"ר קק"ל"

בתגובה לשאלות "גלובס" מדגיש יונתן בשיא, כי הוא כבר אינו חבר קיבוץ שדה אליהו ואינו מכהן כיו"ר דירקטוריון "ביו-בי" אלא רק כדירקטור בחברה. בנסיעה לווינה, בה הוצג כיועץ למנכ"ל שאלתיאלי, אומר בשיא, הוא קיבל מינוי מיוחד כיועץ המנכ"ל באישור היועץ המשפטי של משרד החקלאות, לאור העובדה שהבקיאות שלו בהדברה ביולוגית היתה חשובה למשרד.

לטענה בדבר מינוי שאלתיאלי כדירקטורית במהדרין על רקע הסיוע שלה ל"ביו-בי" ולקיבוץ, אומר בשיא: "אין שום קשר למינוי שאלתיאלי במהדרין ל"ביו-בי". ולגבי פרויקט התנשמות - אני כבר לא חבר קיבוץ שדה אליהו. את שאלתיאלי מינינו למהדרין כי היינו צריכים לשלב דירקטורית אשה עם רקורד חקלאי, וחשבתי שהיא ראויה. אני לא זוכר מה היא כתבה בהצהרת הדירקטור, אבל המינוי שלה לקק"ל היה ידוע ולא הוסתר.

"לשאלת ניגודי עניינים אפשריים, הקרקעות של מהדרין הן קרקעות מינהל ואין לי מושג אם יש בהן קרקעות קק"ל, אבל אם תתעורר בעיה מהסוג הזה שאלתיאלי כמובן לא תעסוק בה".

יעל שאלתיאלי התבקשה להגיב לשאלה, מדוע לא גילתה ב"הצהרת דירקטור" על המינוי שלה כמנכ"ל קק"ל והאם אינה רואה ניגוד עניינים אפשרי בין התפקידים. שאלתיאלי: "המינוי שלי למהדרין הוא בידיעת יו"ר קק"ל אפי שטנצלר. הוא לא העלה בפני חשש של ניגוד עניינים. זה היה ידוע, זה דובר, זה נאמר, זה היה גלוי גם כשנפגשתי עם חברי דירקטוריון מהדרין. זה לא הוסתר מכל סיבה שהיא והדברים היו על פני השטח, מונחים על השולחן". שאלתיאלי דוחה את הטענה, שבמסגרת תפקידה כמנכ"ל משרד החקלאות היא סייעה לעניינים שבשיא היה מעורב בהם במסגרת קיבוץ שדה אליהו: "אי אפשר לראות את זה ככה. פרויקט התנשמות התחיל בעמק בית שאן והפך לפרויקט ארצי, ואני לא בטוחה שלקיבוץ שדה אליהו יש ממנו תועלת כלכלית. הפרויקט משותף לאוניברסיטת ת"א, למשרד החקלאות ולמשרד להגנת הסביבה, והוא עבר את כל האינסטנציות, כולל אישור לפטור ממכרז".

לגבי התמיכה ב"ביו-בי" במגעים של משרד החקלאות ובשיא בוועדה לאנרגיה אטומית, אומרת שאלתיאלי: "אני לקחתי את האדם מספר אחד, בעל הידע הכי גדול בארץ, על מנת לקדם נושא. אפשר לבנות על זה תילי תילים, אבל לקחנו אותו על דעת היועץ המשפטי של המשרד, על דעת כל האנשים המקצועיים במשרד, כי הוא הגורם שיכול היה להביא את התועלת למדינת ישראל ולמשרד החקלאות, ע"פ תוכנית העבודה והמטרות שהמשרד הציג לעצמו".