מי ישלם על "פרשת פסגות"

פרשת פסגות תיעלם בתקופה הקרובה מתשומת הלב הציבורית. חקירת רשות ניירות ערך תימשך עוד שבועות ארוכים, בכירים יתושאלו, חוקרי הרשות יקבצו את הממצאים בידם לראיות שיכולות להוות בסיס להגשת כתב אישום, ועוד כמה חודשים יעבירו אותם לפרקליטות.

נופתע מאוד אם זה יקרה לפני הרבעון האחרון של השנה. בסוף התהליך דוד אדרי ושי בן דוד עשויים לשבת על ספסל הנאשמים וממתינות להם כמה שנים מאוד לא נעימות. אבל בינתיים מסתמנים שלושה אחרים שישלמו מחיר, כל אחד מסיבותיו.

1. שי ירון, מנכ"ל פסגות ניירות ערך

בין דוד אדרי, מנהל הנוסטרו של פסגות שנחקר כחשוד, לבין רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, הפרידה שכבת ניהול אחת, פסגות ניירות ערך שאותה מנהל שי ירון. אל תרגישו שלא בנוח אם השם לא מוכר לכם. ירון הוא איש שקט שאינו נוהג להתראיין ולא דוחף את עצמו קדימה. עכשיו הוא נמצא במשבצת בעייתית.

ירון הוא האחראי למה שקרה בנוסטרו. אחראי אמרנו, ולא אשם. האשם, אם יש כזה, הוא אדרי, אבל האחריות המיניסטריאלית היא של ירון, מנהלו הישיר. הוא המנהל שלא ידע, לא ראה ולא שמע. ובתרבות של קרנות הפרייבט אקוויטי משלמים מחיר על כישלון גם אם הוא לא כישלון אישי של המנהל.

למשל בפריזמה, לפני שנתיים, הלך הביתה עזרא עטר, מנכ"ל הגמל, כי מנהל השקעות הכפוף לו סרח. עטר, שנחשב מנהל מצוין ומוערך הלך מסיבה אחת ויחידה, אחריות מיניסטריאלית. כשיש תקלה, המנהל, לו משלמים הרבה והיטב, צריך לקחת אחריות. ההשתוללות של אדרי בנוסטרו אירעה במשמרת של ירון ולכן ככל שהוא מוערך וככל שהוא וורמוס הולכים שנים רבות ביחד, ירון ישלם את המחיר. עוד זמן מה, שבועות או חודשים, תצא הודעה לעיתונות ויספרו לנו כי ירון "מיצה את עצמו ויוצא לדרך חדשה" מחוץ לפסגות.

2. אריק שטיינברג, יו"ר פסגות

השאלה האם אריק שטיינברג יישאר בפסגות או יסיים את תפקידו לאחר העברת הבעלות לאייפקס עלתה מהרגע הראשון. שטיינברג הגיע לפסגות בסוף 2006 כנציג קרן יורק. הוא היה זה שתיווך (וחתך קופון נאה) בעסקה בין יורק ללאומי והיה מזוהה עם יורק לאורך כל הדרך. עם זאת באייפקס לא נטו להביא במקומו אדם משלהם.

שטיינברג, בעברו מנכ"ל בטוחה, עושה עבודה טובה, יחסיו עם ורמוס מצוינים והוא נחשב למינוי מקצועי וראוי. הישארותו תחזק את היציבות וזה ערך חשוב כשמחליפים בעלות.

עכשיו השתנה הכל ולא נופתע אם שטיינברג יעזוב לאחר העברת הבעלות. שטיינברג לא יעזוב בגלל שהוא ממלא את תפקיד יו"ר פסגות ניירות ערך, חברת הבת בה נמצא הברדק, אלא כי באייפקס תפסו את עומק הסיכון והבינו את הצורך להציב איש משלהם מעל ורמוס. זה לא יקרה מחר בבוקר, כמובן, אבל תוך כמה חודשים יודו באייפקס לשטיינברג על שירותו המצוין וייפרדו ממנו לשלום בנימוס.

3. זהבית כהן, מנכ"ל אייפקס ישראל

כהן לא קשורה לפרשה ולו בקצה הזרת. אייפקס אינה בעלת הבית, הבעלות לא עברה, לא היה קלוזינג ואין לה שום קשר להתנהלות השוטפת של פסגות. אבל כהן עשויה להיות זו שתשלם, וליתר דיוק אייפקס תשלם, את המחיר הכבד ביותר.

כהן רוכשת את פסגות לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל. שווי שלכל הפחות אפשר להגדירו כגבוה מאוד. השווי מורכב מכמה אלמנטים - הרווח של פסגות, המוניטין של פסגות והצמיחה העתידית של בית ההשקעות. את הטענות כי מדובר במחיר גבוה הדפה כהן בטיעון כי היא מסתכלת קדימה. היא לא משלמת מעל 3 מיליארד שקל על פסגות כפי שהיא היום, אלא על פסגות כפי שתהיה בעתיד, אחרי שתצמח, תשגשג, ותיכנס לתחומים חדשים.

אבל שני האלמנטים, צמיחה עתידית ומוניטין, שלובים זה בזה באופן בל יינתק. פסגות מוכרת קומודיטי, מוצר השקעה שכמותו יש גם לבתי השקעות אחרים, היכולת של פסגות לצמוח נובעת מהמוניטין שלה ובלי קשר לתוצאה הסופית של חקירת הרשות, לפסגות נגרם נזק אדיר. חקירת רשות ניירות ערך סדקה את המוניטין, פגמה במיתוג ותפגע בשיווק.

הציבור, כבר למדנו, לא מבדיל בין נוסטרו לכספי לקוחות, מבחינתו יש בלגן בפסגות. כשהיועץ בבנק יציע ללקוח קרן של פסגות הוא יזכור שמשהו שם לא בסדר ויירתע. בפעם הבאה היועץ בעצמו יירתע אפילו מלהציע. לפסגות ייקח זמן להתאושש ותדמיתה לעולם לא תחזור לבתוליה הצחורים. כך שיכול להיות שכהן, אחרי שתי עסקאות מוצלחות מאוד כמו בזק ותנובה, צנחה גשר אחד רחוק מדי, טעתה בשיקול הדעת והסכימה לשלם מחיר שלא הביא בחשבון את כל הסיכונים. וסיכונים, כידוע, נוטים להתממש.